« Prête-moi un kor de blé », en lui en fixant le prix. Si [le blé] a baissé, il lui rend du blé ; s’il a augmenté, il lui en rend la valeur.
הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים הוזלו נותן לו חטים הוקרו נותן דמיהם
Bava metsi’a 75a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais il en a fixé le prix ! Rav Chéchet dit : Voici ce qu’il veut dire : s’il n’en a pas fixé le prix, et que [le blé] a baissé, [le prêteur] reprend son blé ; s’il a augmenté, [l’emprunteur] lui en rend la valeur [initiale].
והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר אם לא קצץ הוזלו נוטל חטיו הוקרו נותן דמיהם:
MICHNA: On ne dira pas à son prochain : « Prête-moi un kor de blé, et je te le rendrai à la moisson » ; mais on peut lui dire : « Prête-moi jusqu’à ce que mon fils vienne » ou « jusqu’à ce que je trouve la clé ». Et Hillel interdit. Et Hillel disait aussi : Une femme ne prêtera pas un pain à sa compagne sans en avoir fixé la valeur, de peur que le blé n’augmente et qu’elles n’en viennent à [l’interdit de] l’intérêt.
מתני׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית:
GUEMARA: Rav Houna dit : S’il a un séa, il peut emprunter un séa ; deux séas, il peut emprunter deux séas. Rabbi Yits’hak dit : Même s’il a un séa, il peut emprunter sur cette base plusieurs kor.
גמ׳ אמר רב הונא יש לו סאה לוה סאה סאתים לוה סאתים ר' יצחק אומר אפי' יש לו סאה לוה עליה כמה כורין
Rabbi ’Hiya a enseigné à l’appui de Rabbi Yits’hak : « Il n’a pas une goutte de vin, il n’a pas une goutte d’huile » — donc s’il en a, il peut emprunter sur cette base plusieurs gouttes.
תני ר' חייא לסיועיה לרבי יצחק טיפת יין אין לו טיפת שמן אין לו הא יש לו לוה עליה כמה טיפין
« Et Hillel interdit. » Rav Na’hman dit au nom de Chmouel : La halakha est selon les paroles de Hillel. — Mais la halakha n’est pas selon lui.
והלל אוסר אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי הלל ולית הלכתא כוותיה
« Et Hillel disait aussi : Une femme ne prêtera pas, etc. » Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Ce sont les paroles de Hillel ; mais les Sages disent : on emprunte sans précision et on rembourse sans précision.
וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה [וכו'] אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל אבל חכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם
Rav Yehouda dit encore au nom de Chmouel : Les membres d’une confrérie qui sont pointilleux les uns envers les autres transgressent [les interdits] de la mesure, du poids et du nombre, et celui d’emprunter et de rembourser un jour de fête ; et selon Hillel, aussi celui de l’intérêt.
ואמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין בי"ט וכדברי הלל אף משום רבית
Rav Yehouda dit encore au nom de Chmouel : Les disciples des Sages peuvent emprunter les uns aux autres à intérêt. Pour quelle raison ? Ils savent bien que l’intérêt est interdit, et c’est un cadeau qu’ils se font mutuellement. Chmouel dit à Avouha bar Ihi : Prête-moi cent grains de poivre pour cent vingt grains de poivre, et c’est loyal.
ואמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית מאי טעמא מידע ידעי דרבית אסורה ומתנה הוא דיהבו אהדדי א"ל שמואל לאבוה בר איהי הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין ואריך
Rav Yehouda dit au nom de Rav : Il est permis de prêter à intérêt à ses enfants et aux gens de sa maison, pour leur faire goûter le goût de l’intérêt. Mais cela n’est pas fondé, parce qu’on risquerait d’en prendre l’habitude.
אמר רב יהודה אמר רב מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולאו מילתא היא משום דאתי למסרך
MICHNA: On peut dire à son prochain : « Sarcle avec moi et je sarclerai avec toi ; bêche avec moi et je bêcherai avec toi. » Mais on ne lui dira pas : « Sarcle avec moi et je bêcherai avec toi ; bêche avec moi et je sarclerai avec toi. »
מתני׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך
Original : Bava Metzia 75a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.