Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Tous les jours de la saison sèche sont équivalents ; tous les jours de la saison des pluies sont équivalents. On ne lui dira pas : « Laboure avec moi en saison sèche, et je labourerai avec toi en saison des pluies. »
כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה
Rabban Gamliel dit : Il y a un intérêt anticipé et un intérêt différé. Comment ? S’il projette d’emprunter de lui et lui envoie [un cadeau] en disant : « Pour que tu me prêtes », c’est l’intérêt anticipé. S’il a emprunté de lui, lui a rendu son argent, et lui envoie [un cadeau] en disant : « Pour ton argent qui est resté inactif chez moi », c’est l’intérêt différé.
רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת
Et ceux-ci transgressent un interdit : le prêteur, l’emprunteur, le garant et les témoins ; et les Sages disent : aussi le scribe. Ils transgressent : « Tu ne donneras pas » (Lv 25, 37), « Ne prends pas de lui » (Lv 25, 36), « Tu ne seras pas envers lui comme un créancier » (Ex 22, 24), « Vous ne lui imposerez pas d’intérêt » (Ex 22, 24), et « Devant un aveugle tu ne mettras pas d’obstacle ; tu craindras ton Dieu, Je suis l’Éternel » (Lv 19, 14).
ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום (ויקרא כה, לז) לא תתן ומשום (ויקרא כה, לו) אל תקח מאתו ומשום (שמות כב, כד) לא תהיה לו כנושה ומשום (שמות כב, כד) ולא תשימון עליו נשך ומשום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'
GUEMARA: Il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : D’où sait-on que celui qui a une créance d’un mané sur son prochain, s’il n’avait pas l’habitude de le saluer le premier, a l’interdiction de le saluer le premier ? L’Écriture dit : « l’intérêt de toute chose qui se prête à intérêt » (Dt 23, 20) — même une parole est interdite.
גמ׳ תניא ר"ש בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום ת"ל (דברים כג, כ) נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור
« Et ceux-ci transgressent » : Abayé dit : Le prêteur transgresse tous [ces interdits] ; l’emprunteur transgresse « Tu ne feras pas payer d’intérêt à ton frère » (Dt 23, 20), « Et à ton frère tu ne prêteras pas à intérêt » (Dt 23, 21) et « Devant un aveugle tu ne mettras pas d’obstacle » ; le garant et les témoins ne transgressent que « Vous ne lui imposerez pas d’intérêt ».
ואלו עוברין אמר אביי מלוה עובר בכולן לוה עובר משום (דברים כג, כ) לא תשיך לאחיך (דברים כג, כא) ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול ערב והעדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך
Il a été enseigné : Rabbi Chimon dit : Les prêteurs à intérêt perdent plus qu’ils ne gagnent ; et de plus, ils traitent [par dérision] Moïse notre maître de sage et sa Torah de vérité, et disent : Si Moïse notre maître avait su qu’il y avait du profit dans la chose, il ne l’aurait pas écrit.
תניא ר"ש אומר מלוי רבית יותר ממה שמרויחים מפסידים ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו
Quand Rav Dimi vint, il dit : D’où sait-on que celui qui a une créance d’un mané sur son prochain, et qui sait que celui-ci n’a pas [de quoi payer], a l’interdiction de passer devant lui ? L’Écriture dit : « Tu ne seras pas envers lui comme un créancier » (Ex 22, 24).
כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו ת"ל לא תהיה לו כנושה
Rabbi Ami et Rabbi Assi disent tous deux : C’est comme s’il le condamnait à deux châtiments, ainsi qu’il est dit : « Tu as fait monter des hommes sur notre tête, nous sommes passés par le feu et par l’eau » (Ps 66, 12).
ר' אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים
Rav Yehouda dit au nom de Rav : Quiconque a de l’argent et le prête sans témoins transgresse « Devant un aveugle tu ne mettras pas d’obstacle ». Et Rech Lakich dit : Il attire sur lui-même une malédiction, ainsi qu’il est dit : « Que soient muettes les lèvres mensongères qui disent contre le juste des insolences » (Ps 31, 19).
אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמ' (תהלים לא, יט) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק
Les Sages dirent à Rav Achi : Ravina accomplit tout ce que les Sages ont dit. [Rav Achi] lui envoya [dire] au crépuscule de la veille de Chabbat : « Que le maître m’envoie dix zouz, car une petite parcelle de terre s’est présentée à acheter. » Il lui répondit : « Que le maître amène des témoins, et nous écrirons un acte. » Il lui envoya : « Même avec moi ? » Il lui répondit : « À plus forte raison le maître, qui, absorbé par son étude, oublierait, et j’attirerais sur moi une malédiction. »
אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ניתי מר סהדי ונכתב כתבא שלח ליה אפילו אנא נמי שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה משתלי וגורם קללה לעצמי
Les Sages ont enseigné : Trois crient et ne sont pas exaucés ; ce sont : celui qui a de l’argent et le prête sans témoins, celui qui s’acquiert un maître, et celui que sa femme domine.
תנו רבנן שלשה צועקין ואינן נענין ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי שאשתו מושלת עליו
« Celui qui s’acquiert un maître », qu’est-ce ? Certains disent : celui qui place ses biens sous le nom d’un non-Juif ; certains disent : celui qui inscrit ses biens au nom de ses fils de son vivant ; certains disent : celui à qui les choses vont mal dans une ville et qui ne va pas dans une autre ville.
קונה אדון לעצמו מאי היא איכא דאמרי תולה נכסיו בנכרי איכא דאמרי הכותב נכסיו לבניו בחייו איכא דאמרי דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא
MICHNA: Celui qui engage des artisans, et ils se sont trompés mutuellement, ils n’ont les uns envers les autres que du ressentiment. S’il a engagé l’ânier et le potier pour apporter des perches de litière et des flûtes pour une mariée ou pour un mort, ou des ouvriers pour retirer son lin du rouissage, ou pour toute chose qui se perd, et qu’ils se sont rétractés : dans un lieu où il n’y a personne [à engager], il en engage [d’autres] à leurs dépens, ou il les trompe.
מתני׳ השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען
Celui qui engage des artisans, et ils se rétractent, ils ont le dessous ;
השוכר את האומנין וחזרו בהן ידם על התחתונה
Original : Bava Metzia 75b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.