la perte est pour les ouvriers ; s’il n’a pas inspecté son champ la veille au soir, la perte est pour l’employeur, et il leur donne [le salaire] d’un ouvrier inoccupé.
פסידא דפועלים לא סיירא לארעיה מאורתא פסידא דבעל הבית ויהיב להו כפועל בטל
Bava metsi’a 77a בבא מציעא
Rava dit encore : Celui qui engage des ouvriers pour irriguer, et la pluie est venue, la perte est pour les ouvriers ; si la rivière est venue [déborder], la perte est pour l’employeur, et il leur donne [le salaire] d’un ouvrier inoccupé.
ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים אתא נהרא פסידא דבעל הבית ויהיב להו כפועל בטל
Rava dit encore : Celui qui engage des ouvriers pour irriguer, et la rivière s’est tarie au milieu du jour : si elle n’a pas l’habitude de se tarir, la perte est pour les ouvriers ; si elle a l’habitude de se tarir — s’ils sont gens de la ville, la perte est pour les ouvriers ; s’ils ne sont pas gens de la ville, la perte est pour l’employeur.
ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים עביד דפסיק אי בני מתא פסידא דפועלים לאו בני מתא פסידא דבעל הבית
Rava dit encore : Celui qui engage des ouvriers pour un travail, et le travail est achevé au milieu du jour : s’il a un travail plus facile, il le leur donne, ou un travail semblable, il le leur commande ; un plus difficile, il ne le leur commande pas, et il leur donne leur salaire intégral.
ואמר רבא האי מאן דאגר אגורי לעבידתא ושלים עבידתא בפלגא דיומא אי אית ליה עבידתא דניחא מינה יהיב להו א"נ דכותה מפקד להו דקשה מינה לא מפקד להו ונותן להם שכרן משלם
Pourquoi ? Qu’il leur donne [le salaire] d’un ouvrier inoccupé ! — Rava parlait des porteurs de Me’hoza, qui, s’ils ne travaillent pas, s’affaiblissent.
אמאי וליתיב להו כפועל בטל כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי
Le maître a dit : « On estime pour eux ce qu’ils ont fait. Comment ? Si cela valait six dinars, il leur donne un sela. » Les Sages pensent que la main de l’ouvrier a le dessus.
אמר מר שמין להם את מה שעשו כיצד היה יפה ששה דינרים נותן להם סלע קא סברי רבנן יד פועל על העליונה
« Ou bien ils achèvent leur travail et prennent deux selaïm. » C’est évident ! — Il n’était nécessaire [de l’enseigner] que lorsque le prix du travail a renchéri, que les ouvriers se sont rétractés, et que l’employeur est allé les apaiser. On aurait pu dire qu’ils peuvent lui dire : « Si nous nous sommes laissé apaiser, c’était en comptant que tu nous augmenterais le salaire » ; il nous apprend qu’il peut leur dire : « C’était en comptant que je me donnerais de la peine pour vous en nourriture et en boisson. »
או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים פשיטא לא צריכא דאייקר עבידתא ואימרו פועלים ואזל בעל הבית ופייסינהו מהו דתימא מצו אמרי ליה כי מפייסינן אדעתא דטפת לן אאגרא קמ"ל דאמר להו אדעתא דטרחנא לכו באכילה ושתיה
« Si un sela, il leur donne un sela. » C’est évident ! — Il n’était nécessaire que lorsque le travail était bon marché au début, qu’il les a engagés pour un zouz de plus, et que finalement le prix du travail a renchéri et s’est élevé d’un zouz.
סלע נותן להם סלע פשיטא לא צריכא דזל עבידתא מעיקרא ואגרינהו בטפי זוזא ולסוף אייקר עבידתא וקם בטפי זוזא
On aurait pu dire qu’ils lui disent : « Tu nous as promis un zouz de plus, donne-nous un zouz de plus » ; il nous apprend qu’il leur dit : « Quand je vous ai promis un zouz de plus, c’est que vous n’étiez pas fixés ; maintenant vous êtes fixés. »
מהו דתימא אמרי ליה טפי זוזא אמרת לן טפי זוזא הב לן קמ"ל דאמר להו כי אמרי לכו טפי זוזא דלא הוה קים לכו השתא קים לכו
« Rabbi Dossa dit : On estime pour eux ce qui reste à faire : si cela valait six dinars, il leur donne un sicle. » Il pense que la main de l’ouvrier a le dessous.
רבי דוסא אומר שמין להן את מה שעתיד להיעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל קסבר יד פועל על התחתונה
« Ou bien ils achèvent leur travail et prennent deux selaïm. » C’est évident ! — Il n’était nécessaire que lorsque le prix du travail a baissé, que l’employeur s’est rétracté, et que les ouvriers sont allés l’apaiser. On aurait pu dire qu’il peut leur dire : « C’était en comptant que vous me réduiriez votre salaire » ; il nous apprend qu’ils lui disent : « C’était en comptant que nous te ferions un beau travail. »
או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים פשיטא לא צריכא דזל עבידתא ואימר בעל הבית ואזול פועלים ופייסוהו מהו דתימא מצי אמר להו אדעתא דבצריתו לי מאגריי קמ"ל דאמרי ליה אדעתא דעבידנן לך עבידתא שפירתא
« Si un sela, il leur donne un sela. » C’est évident ! Rav Houna, fils de Rav Natan, dit : Il n’était nécessaire que lorsqu’ils lui ont consenti au début un zouz de rabais, et que finalement le prix du travail a baissé.
סלע נותן להם סלע פשיטא א"ר הונא בריה דרב נתן לא צריכא דאוזילו אינהו גביה זוזא מעיקרא ולסוף זל עבידתא
On aurait pu dire [qu’il leur dit] : « Vous m’avez proposé un zouz de moins, je vous donne un zouz de moins » ; il nous apprend qu’ils lui disent : « Quand nous t’avons proposé un zouz de moins, c’est que tu n’étais pas fixé ; maintenant tu es fixé. »
מהו דתימא בציר זוזא אמריתו לי בציר זוזא יהבינא לכו קמ"ל דאמרי ליה כי אמרנא לך בבציר זוזא דלא הוה קים לך השתא קים לך
Rav dit : La halakha est selon Rabbi Dossa. Rav a-t-il vraiment dit cela ? Rav n’a-t-il pas dit : un ouvrier peut se rétracter même au milieu du jour ? Et si tu dis que Rabbi Dossa distingue entre le salariat et le forfait — distingue-t-il donc ? N’a-t-il pas été enseigné : Celui qui engage un ouvrier, et au milieu du jour [l’ouvrier] apprend qu’un de ses proches est mort, ou la fièvre l’a saisi : s’il est salarié,
אמר רב הלכה כר' דוסא ומי אמר רב הכי והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום וכי תימא שאני ליה לרבי דוסא בין שכירות לקבלנות ומי שאני ליה והתניא השוכר את הפועל ולחצי היום שמע שמת לו מת או שאחזתו חמה אם שכיר הוא
Original : Bava Metzia 77a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.