il lui donne son salaire ; s’il est forfaitaire, il lui donne son forfait.
נותן לו שכרו אם קבלן הוא נותן לו קבלנותו
Bava metsi’a 77b בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De qui est-ce ? Si l’on dit : des Sages, pourquoi précisément « il apprend qu’un de ses proches est mort, ou la fièvre l’a saisi », où il est contraint ? Même s’il n’est pas contraint, les Sages n’ont-ils pas dit que la main de l’ouvrier a le dessus ? N’est-ce donc pas Rabbi Dossa ? Et tu en déduis que Rabbi Dossa ne distingue pas entre le salariat et le forfait.
מני אילימא רבנן מאי איריא שמע שמת לו מת או שאחזתו חמה דאניס כי לא אניס נמי הא אמרו רבנן יד פועל על העליונה אלא לאו ר' דוסא היא וש"מ לא שאני ליה לרבי דוסא בין שכירות לקבלנות
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : [Il s’agit] d’une chose qui se perd, et c’est l’avis de tous.
א"ר נחמן בר יצחק בדבר האבוד ודברי הכל
Nous avons appris : « Quiconque modifie a le dessous, et quiconque se rétracte a le dessous. » Cela va pour « quiconque modifie a le dessous », car le Tanna nous a présenté une [Michna] anonyme selon Rabbi Yehouda ; mais « quiconque se rétracte a le dessous », que vient-il inclure ? N’est-ce pas pour inclure l’ouvrier, et selon Rabbi Dossa ?
תנן כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה בשלמא כל המשנה ידו על התחתונה דסתם לן תנא כר' יהודה אלא כל החוזר בו ידו על התחתונה לאתויי מאי לאו לאתויי פועל וכר' דוסא
Mais Rabbi Dossa a dit deux choses, et Rav pense comme lui sur l’une et s’oppose à lui sur l’autre.
אלא ר' דוסא תרתי קאמר ורב סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
Si tu veux, dis : « quiconque se rétracte a le dessous » [vient inclure] ce qui a été enseigné : Quiconque se rétracte, comment ? Quelqu’un a vendu un champ à son prochain pour mille zouz, et [l’acheteur] lui en a donné deux cents zouz. Quand le vendeur se rétracte, l’acheteur a le dessus :
איבעית אימא כל החוזר בו ידו על התחתונה לכדתניא כל החוזר בו כיצד הרי שמכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מעות מהן מאתים זוז בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה
s’il veut, il lui dit : « Donne-moi mon argent », ou : « Donne-moi de la terre pour la valeur de mon argent ». Sur quoi le fait-il recouvrer ? Sur la meilleure terre. Et quand l’acheteur se rétracte, le vendeur a le dessus : s’il veut, il lui dit : « Voici ton argent » ; s’il veut, il lui dit : « Voici de la terre pour la valeur de ton argent ». Sur quoi le fait-il recouvrer ? Sur la plus mauvaise.
רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי מהיכן מגביהו מן העידית ובזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך רצה אומר הילך קרקע כנגד מעותיך מהיכן מגביהו מן הזיבורית
Rabban Chimon ben Gamliel dit : On leur enseigne [à rédiger] de sorte qu’ils ne puissent se rétracter. Comment ? Il lui écrit : « Moi, Untel fils d’Untel, j’ai vendu tel champ à Untel pour mille zouz ; il m’en a donné deux cents zouz, et j’ai sur lui une créance de huit cents zouz. » Il a acquis, et il lui paie le reste même après plusieurs années.
רשב"ג אומר מלמדין אותן שלא יחזרו כיצד כותב לו אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז ונתן לי מהם מאתים זוז והריני נושה בו ח' מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפי' לאחר כמה שנים
Le maître a dit : « Sur quoi le fait-il recouvrer ? Sur la meilleure. » Nous pensions : sur la meilleure de ses biens. Qu’il ne soit pas plus qu’un créancier, et nous avons appris : le créancier, sa règle est [de recouvrer] sur la moyenne ! Et de plus, voici la terre pour laquelle il a donné l’argent !
אמר מר מהיכן מגביהו מן העידית קא ס"ד מעידית דנכסיו ולא יהא אלא ב"ח ותנן ב"ח דינו בבינונית ועוד הא ארעא דיהיב זוזי
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Sur la meilleure [partie] de ce [champ] et sur la plus mauvaise [partie] de ce [champ].
א"ר נחמן בר יצחק מעידית שבה ומזיבורית שבה
Rav A’ha, fils de Rav Ika, dit : Tu peux même dire : sur la meilleure de ses biens. Ordinairement, celui qui achète une terre pour mille zouz vend ses biens à bas prix [pour réunir la somme], et il est comme une victime de dommage ; et nous avons appris : pour les victimes de dommage, on estime sur la meilleure terre.
רב אחא בריה דרב איקא אמר אפי' תימא מעידית דנכסיו סתם מאן דזבין ארעא באלפא זוזי אוזולי מוזיל ומזבין נכסי' והוה ליה כניזק ותנן הניזקין שמין להן בעידית
« Rabban Chimon ben Gamliel dit : On leur enseigne de sorte qu’ils ne puissent se rétracter. Comment ? Il lui écrit : Moi, Untel fils d’Untel, etc. » La raison est qu’il lui a écrit ainsi ; s’il n’avait pas écrit ainsi, il n’aurait pas acquis.
רשב"ג אומר מלמדין אותן שלא יחזרו כיצד כותב לו אני פלוני בן פלוני כו' טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב הכי לא קני
Or n’a-t-il pas été enseigné : Celui qui donne des arrhes à son prochain et lui dit : « Si je me rétracte, mes arrhes te sont abandonnées », et l’autre dit : « Si je me rétracte, je te rendrai le double de tes arrhes » — les conditions sont valides — paroles de Rabbi Yossé.
והתניא הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומר אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאין דברי רבי יוסי
Rabbi Yossé suit son principe, car il dit que l’asmakhta fait acquérir.
רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא
Rabbi Yehouda dit : Il suffit qu’il acquière à hauteur de ses arrhes. Rabban Chimon ben Gamliel dit : De quoi parle-t-on ? Quand il lui a dit : « Que mes arrhes fassent acquérir » ; mais s’il lui a vendu un champ pour mille zouz et qu’il lui en a donné cinq cents zouz, il a acquis, et il lui paie le reste même après plusieurs années.
רבי יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו אמר רבן שמעון בן גמליאל בד"א בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר אפי' לאחר כמה שנים
Il n’y a pas de difficulté : ici, quand [le vendeur] va et vient pour [réclamer] l’argent ; là, quand il ne va et vient pas pour l’argent.
לא קשיא הא דקא עייל ונפיק אזוזי הא דלא קא עייל ונפיק אזוזי
Car Rava a dit : Celui qui vend quelque chose à son prochain et va et vient pour [réclamer] l’argent, [l’acheteur] n’acquiert pas ; s’il ne va et vient pas pour l’argent, il acquiert.
דאמר רבא האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי לא קני לא קא עייל ונפיק אזוזי קני
Rava dit encore : Celui qui prête cent zouz à son prochain, et que celui-ci rembourse zouz par zouz, c’est un remboursement ; mais il a du ressentiment contre lui, car il lui dit : « Tu me les as fait gaspiller. »
ואמר רבא האי מאן דאוזפיה מאה זוזי לחבריה ופרעיה זוזא זוזא פרעון הוי אלא דאית ליה תרעומת גביה דאמר ליה אפסדתינהו מינאי
Un homme vendit du vin à son prochain ; il lui restait [à recevoir] un zouz, et il allait et venait pour le zouz. Rav Achi était assis et examinait [la question] : dans un cas comme celui-ci, qu’en est-il ? A-t-il acquis ou non ? Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Ainsi a dit Avimi de Hagrounia au nom de Rava : un zouz est comme des zouz, et il n’acquiert pas.
ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא וקא עייל ונפיק אזוזא יתיב רב אשי וקא מעיין בה כי האי גוונא מאי קני או לא קני אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא זוזא כזוזי דמי ולא קני
Rav A’ha, fils de Rav Yossef, dit à Rav Achi : Mais nous disons au nom de Rava qu’il acquiert ! Il lui répondit : Ton enseignement s’interprète [comme concernant] celui qui vend son champ
אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא אמרינן משמיה דרבא קני אמר ליה תתרגם שמעתיך במוכר שדהו
Original : Bava Metzia 77b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.