est appelé voleur.
נקרא גזלן
Bava metsi’a 78b בבא מציעא
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quel [enseignement de] Rabbi Meïr ? Si l’on dit : celui de Rabbi Meïr sur le teinturier, car nous avons appris : Celui qui donne de la laine à un teinturier pour la lui teindre en rouge, et il l’a teinte en noir, [ou] en noir, et il l’a teinte en rouge — Rabbi Meïr dit : il lui paie le prix de sa laine.
הי רבי מאיר אילימא ר"מ דצבע דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו
Rabbi Yehouda dit : Si la plus-value dépasse la dépense, il lui paie la dépense ; si la dépense dépasse la plus-value, il lui paie la plus-value.
ר' יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
D’où [le sais-tu] ? Peut-être là est-ce différent, parce qu’il acquiert par la transformation de l’objet.
ממאי דלמא שאני התם דקניא בשינוי מעשה
Mais [c’est] ce [principe de] Rabbi Meïr sur la collecte de Pourim, car il a été enseigné : La collecte de Pourim est pour Pourim, la collecte de la ville est pour cette ville, et l’on n’est pas pointilleux à ce sujet ; mais on achète des veaux, on les abat et on les mange, et le surplus va dans la caisse de bienfaisance.
אלא הא רבי מאיר דמגבת פורים דתניא מגבת פורים לפורים מגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקין בדבר אבל לוקחין את העגלים ושוחטין ואוכלים אותן והמותר יפול לכיס של צדקה
Rabbi Eliézer dit : La collecte de Pourim est pour Pourim, et le pauvre n’a pas le droit d’en prendre une courroie pour sa sandale, à moins qu’il n’ait posé une condition en présence des gens de la ville — paroles de Rabbi Yaakov, qui l’a dit au nom de Rabbi Meïr ; et Rabban Chimon ben Gamliel est indulgent.
רבי אליעזר אומר מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אלא אם כן התנה במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ ורשב"ג מיקל
Peut-être là aussi, c’est en vue de Pourim [que le donateur] lui a donné, et en vue d’autre chose il ne lui a pas donné.
דלמא התם נמי דאדעתא דפורים הוא דיהיב ליה אדעתא דמידי אחרינא לא יהיב ליה
Mais [c’est] ce [principe de] Rabbi Meïr, car il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit au nom de Rabbi Meïr : Celui qui donne un dinar à un pauvre pour s’acheter une tunique, [le pauvre] ne doit pas en acheter un manteau ; [pour] un manteau, il ne doit pas en acheter une tunique, parce qu’il transgresse la volonté du propriétaire.
אלא הא ר' מאיר דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח בו טלית טלית לא יקח בו חלוק מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית
Mais peut-être là est-ce différent, parce qu’on en viendrait à soupçonner [le donateur], car les gens diraient : Untel a dit : « J’achèterai une tunique à tel pauvre », et il ne la lui a pas achetée ; ou bien : « Je lui achèterai un manteau », et il ne le lui a pas acheté.
ודלמא שאני התם דאתו למיחשדיה דאמרי אינשי אמר פלניא זבנינא ליה לבושא לפלוני עניא ולא זבן ליה אי נמי זבנינא ליה גלימא ולא זבן ליה
S’il en était ainsi, qu’il enseigne : « à cause du soupçon » ! Que signifie « parce qu’il transgresse la volonté du propriétaire » ? Tu en déduis que c’est parce qu’il a changé, et quiconque transgresse la volonté du propriétaire est appelé voleur.
אם כן ליתני מפני החשד מאי מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית שמע מינה משום דשני הוא וכל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן
« Celui qui loue un âne, et celui-ci est devenu hivrika » : que signifie hivrika ? Ici, on l’a traduit : la cécité. Rava dit : il a eu des taies. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
השוכר את החמור והבריקה מאי והבריקה הכא תרגימו נהוריתא רבא אמר אבזקת
Un homme leur dit [qu’une bête] du roi avait eu des taies. Ils lui dirent : De quoi ? De taies d’argent ou de taies d’or ? Certains disent qu’il répondit : De taies d’argent, et on la tua. Certains disent qu’il répondit : De taies d’or, et on la laissa. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
ההוא דאמר להו אבזקת במילתא דמלכא אמרו ליה במאי בטלי כסף או בטלי דהב איכא דאמרי בטלי כסף אמר וקטלוה איכא דאמרי בטלי דהב אמר ושבקוה
« Ou a été réquisitionné, il lui dit : Voici ce qui est à toi devant toi. » Rav dit : On ne l’a enseigné que pour une réquisition dont [la bête] revient ; mais pour une réquisition dont elle ne revient pas, il doit lui fournir un âne.
או שנעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב לא שנו אלא באנגריא חוזרת אבל אנגריא שאינה חוזרת חייב להעמיד לו חמור
Et Chmouel dit : Que ce soit une réquisition dont elle revient ou une réquisition dont elle ne revient pas, si [la bête] a été prise sur le chemin de son trajet, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi » ; sinon, si elle a été prise hors du chemin de son trajet, il doit lui fournir un âne.
ושמואל אמר בין אנגריא חוזרת בין אנגריא שאינה חוזרת אם בדרך הליכה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לאו בדרך הליכתה ניטלה חייב להעמיד לו חמור
On objecta : Celui qui loue un âne, et celui-ci est devenu aveugle ou est devenu fou, [le propriétaire] lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi » ; s’il est mort ou a été réquisitionné, il doit lui fournir un âne.
מיתיבי השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה אומר לו הרי שלך לפניך מתה או שנעשית אנגריא חייב להעמיד לו חמור
Cela va pour Rav, il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’une réquisition dont elle revient ; là, d’une réquisition dont elle ne revient pas. Mais pour Chmouel, c’est une difficulté !
בשלמא לרב לא קשיא כאן באנגריא חוזרת כאן באנגריא שאינה חוזרת אלא לשמואל קשיא
Et si tu dis que pour Chmouel non plus il n’y a pas de difficulté : ici, quand elle a été prise sur le chemin de son trajet ; là, quand elle a été prise hors du chemin de son trajet —
וכ"ת לשמואל נמי לא קשיא כאן שבדרך הליכתה ניטלה כאן שלא בדרך הליכתה ניטלה
or, puisque la fin enseigne : « Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Si elle a été prise sur le chemin de son trajet, il lui dit : Voici ce qui est à toi devant toi ; sinon, il doit lui fournir un âne », on en déduit que pour le premier Tanna il n’y a pas de différence !
הא מדקתני סיפא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם בדרך הליכתה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לאו חייב להעמיד לו חמור מכלל דלתנא קמא לא שאני ליה
Chmouel te dira : N’y a-t-il pas Rabbi Chimon ben Éléazar, qui est de mon avis ? Moi, je dis comme Rabbi Chimon ben Éléazar. Si tu veux, dis : tout est de Rabbi Chimon ben Éléazar, et il manque [quelque chose au texte], et voici ce qu’il enseigne : Celui qui loue un âne, et celui-ci est devenu aveugle ou est devenu fou, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi » ; s’il est mort ou a été réquisitionné, il doit lui fournir un âne. De quoi parle-t-on ? Quand il a été pris hors du chemin de son trajet ; mais s’il a été pris sur le chemin de son trajet, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi »
אמר לך שמואל לאו מי איכא רבי שמעון בן אלעזר דקאי כוותי אנא דאמרי כרבי שמעון בן אלעזר איבעית אימא כולה רבי שמעון בן אלעזר היא וחסורי מיחסרא והכי קתני השוכר את החמור והבריקה או נשתטית אומר לו הרי שלך לפניך מתה או שנעשית אנגריא חייב להעמיד לו חמור במה דברים אמורים שלא בדרך הליכתה ניטלה אבל ניטלה בדרך הליכתה אומר לו הרי שלך לפניך
Original : Bava Metzia 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.