Structure du débat :Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
— paroles de Rabbi Chimon ben Éléazar, car Rabbi Chimon ben Éléazar disait : Si elle a été prise sur le chemin de son trajet, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi » ; sinon, il doit lui fournir un âne.
דברי ר"ש בן אלעזר שהיה ר"ש בן אלעזר אומר אם בדרך הילוכה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לא חייב להעמיד לו חמור
Mais peux-tu l’établir selon Rabbi Chimon ben Éléazar ? Le début enseigne : « Celui qui loue un âne, et celui-ci est devenu aveugle ou est devenu fou, il lui dit : Voici ce qui est à toi devant toi », alors que Rabbi Chimon ben Éléazar a dit : Celui qui loue un âne pour le monter, et celui-ci est devenu aveugle ou est devenu fou, il doit lui fournir un âne !
ומי מצית מוקמת לה כר"ש בן אלעזר והא קתני רישא השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה אומר לו הרי שלך לפניך ואילו ר"ש בן אלעזר אמר השוכר את החמור לרכוב עליה והבריקה או שנשתטתה חייב להעמיד לו חמור
Rabba bar Rav Houna dit au nom de Rav : Celui qui loue un âne pour le monter, et il meurt au milieu du chemin, il lui donne le salaire de la moitié du chemin, et il n’a contre lui que du ressentiment.
אמר רבה בר רב הונא אמר רב השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומות
Quel est le cas ? S’il est facile d’en louer [un autre], quel ressentiment peut-il avoir ? S’il n’est pas facile d’en louer, doit-il lui payer un salaire ?
היכי דמי אי דשכיח לאגורי תרעומות מאי עבידתיה אי דלא שכיח לאגורי אגרא בעי למיתב ליה
En fait, il n’est pas facile d’en louer ; et [il paie] parce que [le propriétaire] lui dit : « Si tu avais voulu venir jusqu’ici, n’aurais-tu pas dû payer un salaire ? »
לעולם דלא שכיח לאגורי ומשום דאמר ליה אילו בעית למיתי עד הכא לאו אגרא בעית למיתב
Quel est le cas ? S’il lui a dit « un âne » sans précision, il doit lui fournir un autre âne ! S’il lui a dit « cet âne-ci », si sa valeur suffit pour en acheter [un autre], qu’il en achète !
היכי דמי אי דא"ל חמור סתם הא חייב להעמיד לו חמור אחר אי דא"ל חמור זה אם יש בדמיה ליקח יקח
Il n’était nécessaire [de l’enseigner] que lorsque sa valeur ne suffit pas pour en acheter. — Si sa valeur suffit pour en louer, qu’il en loue ! — Rav suit son principe, car Rav dit : on n’épuise pas le capital.
לא צריכא בשאין בדמיה ליקח אם יש בדמיה לשכור ישכור רב לטעמיה דאמר רב לא מכלינן קרנא
Car on a dit : Celui qui loue un âne, et il meurt au milieu du chemin — Rav dit : Si sa valeur suffit pour en acheter, qu’il en achète ; pour en louer, qu’il n’en loue pas. Et Chmouel dit : Même pour en louer, qu’il en loue.
דאתמר השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך אמר רב אם יש בדמיה ליקח יקח לשכור אל ישכור ושמואל אמר אף לשכור ישכור
On objecta : « L’arbre a séché ou a été coupé : il est interdit à tous deux. Comment fera-t-on ? On en achètera une terre, et il en mangera les fruits. » Or ici, puisque, quand arrive le jubilé, la terre revient à son propriétaire, le capital s’épuise !
מיתיבי יבש האילן או נקצץ שניהם אסורין בו כיצד יעשה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות והא הכא כיון דכי מטי יובל קא הדרא ארעא למרה וקא כליא קרנא
De quoi s’agit-il ici ? Quand il la lui a vendue pour soixante ans ; car Rav ’Hisda a dit au nom de Rav Ketina : D’où sait-on que celui qui vend son champ pour soixante ans, [le champ] ne revient pas au jubilé ? Car il est dit : « La terre ne sera pas vendue à perpétuité » (Lv 25, 23) : ce qui, n’était le jubilé, serait cédé à perpétuité, n’est pas cédé à perpétuité du fait du jubilé ; à l’exclusion de celui-ci, qui, même sans jubilé, n’est pas cédé à perpétuité.
הכא במאי עסקינן דזבין ליה לשיתין שנין דאמר רב חסדא אמר רב קטינא מנין למוכר שדהו לששים שנה שאינה חוזרת ביובל שנאמר (ויקרא כה, כג) והארץ לא תמכר לצמיתות מי שאין שם יובל נצמתת יש שם יובל אינה נצמתת יצתה זו שאע"פ שאין שם יובל אינה נצמתת
En fin de compte, quand arrivent les soixante ans, la terre revient à son propriétaire et le capital s’épuise ! Mais de quoi s’agit-il ici ? D’une époque où le jubilé n’est pas en vigueur. C’est aussi logique, car si tu pensais [qu’il s’agit d’une époque] où le jubilé est en vigueur et qu’on épuise le capital, qu’on fende [l’arbre] en bois et qu’on le prenne !
סוף סוף לכי מטו שיתין שנין קא הדרא ארעא למרה וקא כליא קרנא אלא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך בזמן שהיובל נוהג ומכלינן קרנא נצלחיה לציבי ונשקליה
Si c’est pour cela, il n’y a pas de difficulté : il arrive que les années du gage s’achèvent avant le jubilé, ou bien qu’il obtienne de l’argent et rachète [le champ] quatre ou cinq ans avant le jubilé.
אי משום הא לא קשיא זמנין דשלמו שני משכנתא מקמי יובל אי נמי דמטו ליה זוזי ופריק לה ארבע וחמש שנין מקמי יובל
Les Sages ont enseigné : Celui qui loue un navire, et celui-ci coule au milieu du chemin — Rabbi Natan dit : S’il a payé, il ne reprend pas ; s’il n’a pas payé, il ne paie pas.
ת"ר השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך ר' נתן אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן
Quel est le cas ? Si l’on dit : ce navire-ci et du vin quelconque, s’il a payé, pourquoi ne reprend-il pas ? Qu’il lui dise : « Donne-moi le navire, et c’est moi qui apporterai du vin ! » Mais [si c’est] un navire quelconque et ce vin-ci, s’il n’a pas payé, pourquoi ne paierait-il pas ?
היכי דמי אילימא בספינה זו ויין סתם אם נתן אמאי לא יטול נימא ליה הב לי ספינתא דאנא מייתינא חמרא אלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן
Original : Bava Metzia 79a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.