Qu’il lui dise : « Donne-moi ce vin-là, et moi j’amènerai un bateau » !
נימא ליה הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא
Bava metsi’a 79b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papa dit : On ne trouve ce cas que pour « ce bateau-ci » et « ce vin-ci » ; mais pour un bateau non spécifié et un vin non spécifié, ils partagent [la perte].
אמר רב פפא לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין
Les Sages ont enseigné : Celui qui loue un bateau, et [le propriétaire] le décharge à mi-chemin, [le locataire] lui paie le loyer de la moitié du chemin, et il n’a contre lui qu’un grief. Comment est le cas ? Si l’on dit qu’il trouve à le louer [à un autre], pourquoi a-t-il un grief ? Et s’il ne trouve pas à le louer, il doit payer tout le loyer !
ת"ר השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת היכי דמי אילימא דקא משכח לאגורה אמאי אית ליה תרעומת ואי דלא קא משכח לאגורה כוליה אגרה בעי שלומי
En réalité, il trouve à le louer ; mais pourquoi a-t-il un grief ? À cause de la peine du [changement de] bateau. S’il en est ainsi, c’est une réclamation valable, et il a de l’argent à lui réclamer !
לעולם דקא משכח לאגורה אלא אמאי אית ליה תרעומת משום רפסתא דספינתא אי הכי טענתא מעלייתא הוא וממונא אית ליה גביה
Mais que signifie « il le décharge » ? Qu’il a déchargé ses marchandises dans [un autre bateau]. Et pourquoi un grief ? À cause du changement d’intention ; ou bien à cause des frais de halage supplémentaires.
אלא מאי פרקה דפרקה לטועניה בגויה אלא מאי תרעומת משום שינוי דעתא אי נמי לאשלא יתירא
Les Sages ont enseigné : Celui qui loue un âne pour le monter, le locataire pose dessus son vêtement, sa gourde et les vivres pour ce trajet ; au-delà, l’ânier peut l’en empêcher. L’ânier pose dessus de l’orge, de la paille et ses vivres pour ce jour-là ; au-delà, le locataire peut l’en empêcher.
תנו רבנן השוכר את החמור לרכוב עליה שוכר מניח עליה כסותו ולגנותו ומזונות של אותה הדרך מכאן ואילך חמר מעכב עליו חמר מניח עליו שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום מכאן ואילך שוכר מעכב עליו
Comment est le cas ? S’il est facile d’en acheter [en route], que l’ânier aussi puisse s’y opposer ; et s’il n’est pas facile d’en acheter, que le locataire non plus ne puisse s’y opposer !
היכי דמי אי דשכיח למזבן חמר נמי ליעכב ואי דלא שכיח למזבן שוכר נמי לא ליעכב
Rav Papa dit : Il ne s’agit que du cas où l’on peut, en se donnant de la peine, acheter d’une auberge à l’autre : l’ânier a coutume de se donner la peine d’acheter, le locataire n’a pas coutume de se donner la peine d’acheter.
אמר רב פפא לא צריכא דשכיח למטרח ולמזבן מאוונא לאוונא חמר דרכיה למטרח ולמזבן שוכר לאו דרכיה למטרח ולמזבן
Les Sages ont enseigné : Celui qui loue un âne pour qu’un homme le monte, une femme ne le montera pas ; [s’il l’a loué pour] une femme, un homme peut le monter. Et [pour] une femme, qu’elle soit grande ou petite, même enceinte et même allaitante.
ת"ר השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה אשה רוכב עליה איש ואשה בין גדולה ובין קטנה אפילו מעוברת ואפילו מניקה
Maintenant que tu dis « allaitante », faut-il dire « enceinte » ? Rav Papa dit : Il parle d’une femme enceinte qui allaite aussi.
השתא מניקה אמרת מעוברת מיבעיא אמר רב פפא מעוברת והיא מניקה קאמר
Abayé dit : Déduis-en qu’un petit poisson dans le ventre [du gros] compte dans le poids. Quelle conséquence pratique ? Pour l’achat et la vente.
אמר אביי שמע מינה ביניתא אכרסה תקלה למאי נפקא מינה למקח וממכר
Original : Bava Metzia 79b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.