Structure du débat :Baraïta 1Question 2Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour préparer l’homme [à manger davantage], la question ne se pose pas pour nous ; elle se pose pour préparer le fruit : qu’en est-il ? Viens et entends : Les ouvriers mangent des raisins au bout de leurs rangées, à condition qu’ils ne les grillent pas au feu.
לאכשורי גברא לא קמיבעיא לן כי קמיבעיא לן לאכשורי פירא מאי ת"ש פועלין אוכלין ענבים בראשי אומניות שלהם ובלבד שלא יהבהבו באור
Viens et entends : Il ne grillera pas au feu pour manger, il n’enfouira pas dans la terre [pour faire mûrir] pour manger, il n’écrasera pas sur un rocher pour manger ; mais il écrase à la main, peu à peu, et mange. Là, c’est à cause de l’interruption du travail. C’est aussi logique, car s’il te venait à l’esprit que c’est pour [ne pas] adoucir le fruit, le rocher, quel adoucissement du fruit apporte-t-il ? — Il est impossible qu’il ne l’adoucisse pas un peu.
ת"ש לא יהבהב באור ויאכל ולא יכמור באדמה ויאכל ולא יפריך ע"ג הסלע ויאכל אבל מפריך על יד על יד ואוכל התם משום ביטול מלאכה הכי נמי מסתברא דאי ס"ד משום מתוקי פירא סלע מאי מתוקי פירא איכא אי אפשר דלא ממתיק פורתא
Viens et entends : Les ouvriers qui récoltaient les figues, cueillaient les dattes, vendangeaient les raisins et gaulaient les olives, ceux-là mangent et sont exempts [de la dîme], car la Torah le leur a accordé. Avec leur pain, ils ne mangeront que s’ils ont reçu la permission du maître de maison ; et il ne trempera pas dans le sel pour manger.
ת"ש פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שהתורה זיכתה להם בפיתם לא יאכלו אלא אם כן נטלו רשות מבעה"ב ולא יספות במלח ויאכל
« Et il ne trempera pas dans le sel pour manger. » Mais on oppose : Celui qui engage l’ouvrier pour bêcher et sarcler sous les oliviers, celui-ci ne mangera pas. S’il l’a engagé pour vendanger, pour gauler les olives, pour cueillir [les fruits], il mange et est exempt, car la Torah le leur a accordé. S’il a fixé un prix [pour sa consommation], il mangera un par un, il ne mangera pas deux par deux ; et il trempe dans le sel et mange.
ולא יספות במלח ויאכל ורמינהו השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל שכרו לבצור שכרו למסוק שכרו ללקט הרי זה אוכל ופטור שהתורה זיכתה להן קצץ אחת ואחת יאכל שתים שתים לא יאכל וסופת במלח ויאכל
Abayé dit : Il n’y a pas de difficulté : ici en terre d’Israël, là hors de la terre d’Israël. En terre d’Israël, le trempage fixe [l’obligation de la dîme] ; hors de la terre d’Israël, le trempage ne fixe pas. Rava dit : Y a-t-il une chose dont le trempage fixe [l’obligation] en terre d’Israël selon la Torah, et qui hors de la terre d’Israël ne la fixe pas et est permise a priori ?
אמר אביי לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ בארץ קבעא ספיתא בחוצה לארץ לא קבעא ספיתא אמר רבא מי איכא מידי דבארץ קבעא ספיתא מדאורייתא ובחוצה לארץ לא קבעא ספיתא ומותר לכתחילה
Mais Rava dit : Que ce soit en terre d’Israël ou hors de la terre d’Israël, pour un seul [fruit], le trempage ne fixe pas ; pour deux, le trempage fixe. S’il a fixé un prix, qu’il ait trempé ou non, il mange un par un, il ne mangera pas deux par deux. S’il n’a pas fixé de prix et n’a pas trempé, il mange deux par deux. S’il a trempé, il mange un par un, il ne mangera pas deux par deux, même s’il a reçu la permission du maître de maison, car ils sont devenus produits non prélevés pour la dîme, et le trempage fixe.
אלא אמר רבא בין בארץ בין בחוצה לארץ חדא לא קבעא ספיתא תרתי קבעא ספיתא קצץ בין ספת ובין לא ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל לא קצץ ולא ספת אוכל שתים שתים ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל ואע"ג דנטל רשות מבעה"ב דאיטביל להו למעשר וקבעא ספיתא
Et que pour deux le trempage fixe, d’où le savons-nous ? Rav Matna dit : Car le verset dit : « Car Il les a rassemblés comme des gerbes vers l’aire » (Mi 4, 12).
ותרתי דקבעא ספיתא מנא לן אמר רב מתנא דאמר קרא (מיכה ד, יב) כי קבצם כעמיר גורנה
Les Sages ont enseigné : Des vaches qui piétinent dans le grain
תנו רבנן פרות המרכסות בתבואה
Original : Bava Metzia 89b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.