Structure du débat :Michna 2Question 3Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela va bien pour celui qui dit que le maître ne peut pas dire à l’esclave : Travaille pour moi, et je ne te nourris pas ; mais pour celui qui dit que le maître peut dire à l’esclave : Travaille pour moi, et je ne te nourris pas, que peut-on dire ?
הניחא למאן דאמר אין הרב יכול לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך שפיר אלא למאן דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך מאי איכא למימר
Mais [plutôt] : l’une et l’autre [traitent du cas] où il ne leur fournit pas la nourriture, et elles divergent sur ceci : l’un pense qu’il le peut, et l’autre pense qu’il ne le peut pas. — Et Rabbi Yo’hanan, qui a dit que le maître le peut, abandonnerait la Michna pour agir selon la baraïta ?
אלא אידי ואידי בשאין מעלה להן מזונות ובהא פליגי דמר סבר יכול ומר סבר אין יכול ורבי יוחנן דאמר יכול הרב שביק מתניתין ועביד כברייתא
Mais [plutôt] : tous pensent qu’il mange de ce qui appartient au Ciel et qu’il ne peut pas en convenir ; et que [signifie] « il en convient » dont a parlé Rabbi Hochaya ? [Il s’agit de] la nourriture.
אלא דכולי עלמא משל שמים הוא אוכל ולא מצי קציץ ומאי קוצץ דאמר רבי הושעיא מזונות
Semblablement, pour sa bête, qu’il convienne pour elle de la paille ! Mais [plutôt], c’est sur ceci qu’ils divergent : l’un pense qu’il mange de ce qui lui appartient, et l’autre pense qu’il mange de ce qui appartient au Ciel.
דכוותיה גבי בהמתו תבן נקוץ לה אלא בהא קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל:
MICHNA: Un homme peut convenir d’une somme forfaitaire [à la place du droit de manger] pour lui-même, pour son fils et sa fille adultes, pour son esclave et sa servante adultes, pour sa femme, parce qu’ils ont du discernement ; mais il ne peut en convenir ni pour son fils et sa fille mineurs, ni pour son esclave et sa servante mineurs, ni pour sa bête, parce qu’ils n’ont pas de discernement.
מתני׳ קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת
Celui qui engage des ouvriers pour travailler à son plant de la quatrième année, ceux-ci ne mangeront pas ; s’il ne les a pas avertis, il rachète [les fruits] et les leur fait manger. Si ses gâteaux [de figues] ont été aplatis, si ses tonneaux ont été ouverts, ceux-ci ne mangeront pas ; s’il ne les a pas avertis, il prélève la dîme et les leur fait manger.
השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עגוליו נתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען מעשר ומאכילן
GUEMARA: « Les gardiens de fruits » : Rav a dit : On ne l’a enseigné que des gardiens de jardins et de vergers ; mais les gardiens de pressoirs et de meules mangent selon la Torah. Il pense que celui qui garde est considéré comme accomplissant un travail.
גמ׳ שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר כעושה מעשה דמי
Et Chmouel a dit : On ne l’a enseigné que des gardiens de pressoirs et de meules ; mais les gardiens de jardins et de vergers ne mangent ni selon la Torah ni selon la coutume du pays. Il pense que celui qui garde n’est pas considéré comme accomplissant un travail.
ושמואל אמר לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות אבל שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי
Rav A’ha bar Rav Houna objecta : Celui qui garde la vache [rousse] rend impurs les vêtements. Et si tu dis que celui qui garde n’est pas considéré comme accomplissant un travail, pourquoi rend-il impurs les vêtements ? Rabba bar Oula a dit : C’est une mesure préventive, de crainte qu’il n’en déplace un membre.
מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא בגדים אמר רבה בר עולא גזירה שמא יזיז בה אבר
Rav Kahana objecta : Celui qui garde quatre ou cinq champs de concombres ne remplira pas son ventre de l’un d’eux, mais il mange de chacun en proportion. Et si tu dis que celui qui garde n’est pas considéré comme accomplissant un travail, pourquoi mange-t-il ?
מתיב רב כהנא המשמר ארבע וחמש מקשאות הרי זה לא ימלא כריסו מאחד מהן אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי אוכל
Rav Chimi bar Achi a dit : On l’a enseigné de [concombres] arrachés. — Arrachés ? Leur travail n’est-il pas achevé pour la dîme ? — [Il s’agit du cas] où leur duvet n’a pas été ôté.
אמר רב שימי בר אשי בעקורין שנו עקורין והלא נגמרה מלאכתן למעשר שלא ניטל פיקס שלהם
Rav Achi a dit : Il est logique [de penser] comme Chmouel, car nous avons appris : « Et voici ceux qui mangent selon la Torah : celui qui travaille sur ce qui est attaché au sol au moment de l’achèvement du travail, et sur ce qui est détaché, etc. » Il en ressort qu’il en est qui ne mangent pas selon la Torah, mais selon la coutume du pays.
אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא דתנן ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש כו' מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה
Dis la fin : « Et voici ceux qui ne mangent pas. » Que [signifie] « ne mangent pas » ? Si l’on dit : ils ne mangent pas selon la Torah, mais selon la coutume du pays, c’est [la même chose que] le début ! N’est-ce donc pas qu’ils ne mangent ni selon la Torah ni selon la coutume du pays ? Et qui est-ce ? Celui qui travaille sur ce qui est attaché au sol à un moment qui n’est pas celui de l’achèvement du travail ; et à plus forte raison les gardiens de jardins et de vergers.
אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין מאי אינן אוכלין אילימא שאין אוכלין מן התורה אלא מהלכות מדינה היינו רישא אלא לאו שאין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות מדינה ומאי ניהו עושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה וכל שכן שומרי גנות ופרדסות:
MICHNA: Il y a quatre gardiens : le gardien gratuit, l’emprunteur, le gardien salarié et le locataire. Le gardien gratuit prête serment pour tout [dommage], et l’emprunteur paie tout.
מתני׳ ארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל
GUEMARA: Qui a enseigné [qu’il y a] quatre gardiens ? Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : C’est Rabbi Meïr. Rava dit à Rav Na’hman : Y a-t-il quelqu’un qui n’admette pas quatre gardiens ? Il lui répondit : Voici ce que je te dis : Qui a enseigné [que] le locataire est comme le gardien salarié ? C’est Rabbi Meïr.
גמ׳ מאן תנא ארבעה שומרים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא אמר ליה רבא לרב נחמן מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין אמר ליה הכי קאמינא לך מאן תנא שוכר כנושא שכר רבי מאיר היא
Mais nous avons entendu le contraire de Rabbi Meïr, car il est enseigné : Le locataire, comment paie-t-il ? Rabbi Meïr dit : Comme un gardien gratuit. Rabbi Yehouda dit : Comme un gardien salarié. — Rabba bar Avouha enseigne l’inverse.
והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה דתניא שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר חנם ר' יהודה אומר כשומר שכר רבה בר אבוה איפכא קתני
Un berger faisait paître des bêtes au bord du fleuve Papa ; l’une d’elles glissa et tomba dans l’eau. Il vint devant Rabba, qui le déclara exempt. Il dit : Qu’aurait-il dû faire ?
Original : Bava Metzia 93a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.