Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Là, la chose n’est pas manifeste, parce qu’elle est apte à s’y étendre ; ici, il en viendra à dire : Pour quelle raison les Sages me l’ont-ils permis ? Pour qu’elles ne se gâtent pas. Qu’importe que je les étende ou que je les sale !
התם לא מוכחא מלתא משום דחזי למזגא עליה הכא אתי למימר מאי טעמא שרו לי רבנן כי היכי דלא לסרח מה לי למשטחינהו מה לי לממלחינהו
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Un homme peut saler plusieurs morceaux de viande à la fois, bien qu’il n’ait besoin que d’un seul morceau. Rav Ada bar Ahava usait d’un subterfuge et salait morceau après morceau.
אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא:
La peau devant ceux qui la foulent, nous l’avons [déjà] appris ! — On aurait pu dire que la raison de Beit Hillel est qu’elle est apte à s’y étendre, et [que c’est permis] même [pour un animal abattu] la veille du jour de fête ; il nous apprend qu’on a permis la fin à cause du début : [pour un animal abattu] le jour de fête, oui ; la veille du jour de fête, non.
עור לפני הדורסן תנינא מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דחזי למזגא עלייהו ואפילו מערב יום טוב נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דיום טוב אין דערב יום טוב לא
Les volets des boutiques aussi, nous l’avons appris : [Et Beit Hillel permettent même de les remettre.] — On aurait pu dire que la raison de Beit Hillel est qu’il n’y a ni construction ni démolition pour les ustensiles, et [que c’est permis] même [pour les volets] des maisons ; il nous apprend qu’on a permis la fin à cause du début : des boutiques, oui ; des maisons, non.
תריסי חנויות נמי תנינא [ובית הלל מתירין אף להחזיר] מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואפילו דבתים נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דחנויות אין דבתים לא
La remise d’un pansement dans le Temple aussi, nous l’avons appris : On remet un pansement dans le Temple, mais pas en province. — On aurait pu dire : quelle en est la raison ? Parce qu’il n’y a pas de chevout [interdit rabbinique] dans le Temple ; [ce serait permis] même pour un cohen qui n’est pas apte au service. Il nous apprend qu’on a permis la fin à cause du début : [pour celui qui est] apte au service, oui ; [pour celui qui] n’est pas apte au service, non.
חזרת רטיה במקדש נמי תנינא מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה מהו דתימא טעמא מאי משום דאין שבות במקדש אפילו כהן דלאו בר עבודה הוא קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דבר עבודה אין דלאו בר עבודה לא
Celui qui ouvre son tonneau aussi, nous l’avons appris : Celui qui ouvre son tonneau ou entame sa pâte en vue de la fête de pèlerinage : Rabbi Yehouda dit : Il peut achever [la vente] ; et les Sages disent : Il ne peut pas achever.
פותח את חביתו נמי תנינא הפותח את חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור
On aurait pu dire que l’impureté de l’am haarets, pendant la fête, les Sages l’ont assimilée à la pureté, et [que c’est permis] même s’il n’avait pas commencé ; il nous apprend qu’on a permis la fin à cause du début : s’il a commencé, oui ; s’il n’a pas commencé, non.
מהו דתימא טומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן ואף על גב דלא התחיל נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן התחיל אין לא התחיל לא
Et ’Oulla, pourquoi ne mentionne-t-il pas celui-ci ? — Il ne parle pas des [cas faisant l’objet de] controverse. — Mais ceux-là aussi sont des controverses ! — [L’opinion de]Beit Chammaï face à Beit Hillel n’est pas [considérée comme] une michna.
ועולא מאי טעמא לא אמר הא בפלוגתא לא קא מיירי הנך נמי פלוגתא נינהו בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה
Notre michna n’est pas selon ce Tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Beit Chammaï et Beit Hillel reconnaissent qu’on enlève les volets le jour de fête ; ils n’ont divergé que sur le fait de les remettre : Beit Chammaï disent qu’on ne les remet pas, et Beit Hillel disent qu’on les remet aussi. De quoi parle-t-on ? Lorsqu’ils ont un gond ; mais s’ils n’ont pas de gond, de l’avis de tous c’est permis.
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל שמסלקין את התריסין ביום טוב לא נחלקו אלא להחזיר שבית שמאי אומרים אין מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין במה דברים אמורים בשיש להן ציר אבל אין להן ציר דברי הכל מותר
Mais il a été enseigné : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’ils n’ont pas de gond ; mais s’ils ont un gond, de l’avis de tous c’est interdit ! Abayé dit : S’ils ont un gond sur le côté, de l’avis de tous c’est interdit ; s’ils n’ont pas de gond du tout, de l’avis de tous c’est permis. S’ils divergent, c’est lorsqu’ils ont un gond au milieu :
והתניא במה דברים אמורים בשאין להן ציר אבל יש להן ציר דברי הכל אסור אמר אביי בשיש להן ציר מן הצד דברי הכל אסור אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר כי פליגי בשיש להן ציר באמצע
Original : Beitzah 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.