par une chaleur torride et se lave même dans de l’eau de rouissage.
בשרב ורוחץ אפילו במי משרה
Beitsa 18b ביצה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela va bien pour la saison chaude ; pour la saison des pluies, que peut-on dire ? Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Il arrive qu’un homme revienne des champs souillé de boue et d’excréments et se lave, même pendant la saison des pluies.
תינח בימות החמה בימות הגשמים מאי איכא למימר אמר רב נחמן בר יצחק פעמים שאדם בא מן השדה מלוכלך בטיט ובצואה ורוחץ אפילו בימות הגשמים
Cela va bien pour le Chabbat ; pour Yom Kippour, que peut-on dire ?
תינח בשבת ביוה"כ מאי איכא למימר
Rava dit : Y a-t-il une chose qui soit permise le Chabbat et interdite à Yom Kippour ? Mais puisque c’est permis le Chabbat, c’est permis aussi à Yom Kippour.
אמר רבא מי איכא מידי דבשבת שרי וביוה"כ אסור אלא הואיל ובשבת שרי ביוה"כ נמי שרי
Mais Rava admet-il [le raisonnement] « puisque » ? N’avons-nous pas appris : Celui qui souffre des dents ne doit pas les rincer en aspirant du vinaigre, mais il peut tremper [son pain] à sa manière habituelle, et s’il est guéri, il est guéri. Et nous avons soulevé une contradiction à ce sujet : « Il ne doit pas aspirer [le vinaigre] » — et le recracher ; mais il peut l’aspirer et l’avaler.
ומי אית ליה לרבא הואיל והתנן החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא ורמינן עלה לא יגמע ופולט אבל מגמע ובולע
Et Abayé a dit : Quand nous l’avons appris, c’est aussi dans la Michna « aspirer et recracher » que nous l’avons appris. Et Rava a dit : Tu peux même dire « aspirer et avaler », et il n’y a pas de difficulté : ici, avant le trempage ; là, après le trempage.
ואמר אביי כי תנן נמי מתני' מגמע ופולט תנן ורבא אמר אפי' תימא מגמע ובולע ולא קשיא כאן קודם טבול כאן לאחר טבול
S’il en était ainsi, qu’on dise : puisque c’est permis avant le trempage, c’est permis aussi après le trempage ! — Rava est revenu sur cette [opinion-là].
ואם איתא נימא הואיל וקודם טבול שרי לאחר טבול נמי שרי הדר ביה רבא מההיא
Et d’où [sais-tu] que c’est sur celle-là qu’il est revenu ? Peut-être est-il revenu sur celle-ci ! — Cela ne te vienne pas à l’esprit, car il a été enseigné : Tous ceux qui sont tenus à l’immersion s’immergent à leur manière habituelle, que ce soit le neuf Av ou Yom Kippour.
וממאי דמההיא הדר ביה דלמא מהא הדר ביה לא סלקא דעתך דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביוה"כ:
Et ils s’accordent [à dire] qu’on peut mettre l’eau en contact dans un récipient de pierre, etc. Que signifie « mais non l’immerger » ? Chmouel dit : On n’immerge pas le récipient avec son eau [dedans] pour la purifier le jour de fête.
ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן וכו': מאי אבל לא מטבילין אמר שמואל אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו ביום טוב
Qui est [l’auteur de] notre Michna ? Ni Rabbi, ni les Sages ! Car il a été enseigné : On n’immerge pas le récipient avec son eau pour la purifier, et on ne met pas l’eau en contact dans un récipient de pierre pour la purifier — paroles de Rabbi. Et les Sages disent : On immerge le récipient avec son eau pour la purifier, et on met l’eau en contact dans un récipient de pierre pour la purifier.
מני מתניתין לא רבי ולא רבנן דתניא אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן דברי רבי וחכמים אומרים מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן
Qui est-ce ? Si c’est Rabbi, la mise en contact fait difficulté ; si ce sont les Sages, l’immersion fait difficulté.
מני אי רבי קשיא השקה אי רבנן קשיא הטבלה
Si tu veux, dis [que c’est] Rabbi ; si tu veux, dis [que ce sont] les Sages. Si tu veux, dis Rabbi : la première partie de la baraïta [traite] du jour de fête et la fin, du Chabbat ; et toute notre Michna [traite] du jour de fête.
איבעית אימא רבי איבעית אימא רבנן אי בעית אימא רבי רישא דברייתא ביום טוב וסיפא בשבת וכולה מתניתין ביו"ט
Original : Beitzah 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.