et on lui allume la lampe. Au nom de Rabbi Yits’hak, ils ont dit : On lui fait même griller un petit poisson. Il a été enseigné de même : Celui qui n’a pas déposé d’érouv de plats cuisinés, on lui cuit un pain, on lui garde au chaud une marmite, on lui allume la lampe et on lui chauffe une cruche [d’eau] ; et certains disent : On lui fait même griller un petit poisson.
ומדליקין לו את הנר משום רבי יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן תניא נמי הכי מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר ומחמין לו קיתון אחד ויש אומרים אף צולין לו דג קטן
Abayé lui objecta : ’Hanania dit : Beit Chammaï disent : On ne cuit au four que si l’on a fait l’érouv avec du pain, on ne cuisine que si l’on a fait l’érouv avec un plat cuisiné, et on ne garde au chaud que si l’on avait de l’eau chaude gardée au chaud depuis la veille du jour de fête. Donc, s’il avait de l’eau chaude gardée au chaud, il le fait en tout cas, bien qu’il soit manifeste qu’il le fait en vue du Chabbat !
איתיביה אביי חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא א"כ ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יו"ט הא היו לו חמין טמונין מיהא עביד ואע"ג דמוכחא מלתא דאדעתא דשבת קעביד
Et on ne redresse pas le chandelier. Que fait-il [donc] ? Rav ’Hinana bar Bisna dit : Nous traitons ici d’un chandelier à segments, [dont le montage] paraît comme une construction. Car Beit Chammaï pensent qu’il y a [interdit de] construction pour les ustensiles, et Beit Hillel pensent qu’il n’y a [interdit] ni de construction ni de démolition pour les ustensiles.
ואין זוקפין את המנורה: מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה דב"ש סברי יש בנין בכלים וב"ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים
’Oulla arriva chez Rav Yehouda. Son serviteur se leva et redressa la lampe. Rav Yehouda objecta à ’Oulla : Celui qui met de l’huile dans la lampe est coupable au titre d’allumer, et celui qui en prélève est coupable au titre d’éteindre. Il lui répondit : Ce n’était pas avec mon accord.
עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"ל לאו אדעתאי:
Abba bar Marta demanda à Abayé : Peut-on éteindre la lampe à cause d’une « autre chose » [l’intimité conjugale] ? Il lui répondit : C’est possible dans une autre pièce.
בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר אמר לו אפשר בבית אחר
S’il n’a pas d’autre pièce, qu’en est-il ? — Il est possible de faire une cloison. — S’il ne peut pas faire de cloison, qu’en est-il ? — Il est possible de retourner un récipient sur [la lampe]. — S’il n’a pas de récipient, qu’en est-il ? Il lui répondit : C’est interdit.
אין לו בית אחר מאי אפשר לעשות לו מחיצה אין לו לעשות מחיצה מאי אפשר לכפות עליו את הכלי אין לו כלי מאי אמר ליה אסור
Il lui objecta : On n’éteint pas la bûche pour l’épargner ; mais si c’est pour que la maison ou la marmite ne soient pas enfumées, c’est permis. Il lui répondit : Ceci est [l’avis de]Rabbi Yehouda ; moi, je parle selon les Sages.
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר אמר ליה ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Abayé demanda à Rabba : Peut-on éteindre un incendie le jour de fête ? Là où il y a danger de mort, je ne pose pas la question, car même le Chabbat c’est permis ; je pose la question pour [éviter] une perte d’argent : qu’en est-il ? Il lui répondit : C’est interdit.
בעא מיניה אביי מרבה מהו לכבות את הדלקה ביו"ט היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי משום אבוד ממון מאי א"ל אסור
Il lui objecta : On n’éteint pas la bûche pour l’épargner ; mais si c’est pour que la maison ou la marmite ne soient pas enfumées, c’est permis. — Ceci est [l’avis de]Rabbi Yehouda ; moi, je parle selon les Sages.
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Rav Achi demanda à Amémar : Peut-on mettre du fard [médicinal] sur l’œil le jour de fête ? Là où il y a danger — par exemple écoulement, élancement, saignement, larmoiement, inflammation, ou début d’ophtalmie — je ne pose pas la question, car même le Chabbat c’est permis. Je pose la question pour la fin de l’ophtalmie et pour éclaircir la vue : qu’en est-il ? Il lui répondit : C’est interdit.
בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפי' בשבת שרי כי קמבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי א"ל אסור
Amémar permettait de se faire mettre du fard sur l’œil par un non-Juif le Chabbat. Certains disent : Amémar lui-même se fit mettre du fard sur l’œil par un non-Juif le Chabbat. Rav Achi dit à Amémar : Quelle est ta pensée ? Que ’Oulla, fils de Rav ’Ilaï, a dit : Tous les besoins d’un malade, on les fait par un non-Juif le Chabbat ; et que Rav Hamnouna a dit : Pour toute chose où il n’y a pas de danger, on le dit au non-Juif et il le fait ?
אמימר שרי למכחל עינא מנכרי בשבתא איכא דאמרי אמימר גופיה כחל עינא מנכרי בשבתא אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין ע"י נכרי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה
Ces paroles valent lorsqu’on ne l’aide pas ; mais le maître l’aide, puisqu’il ferme et ouvre [l’œil] ! Il lui répondit : Il y a Rav Zevid qui t’a soutenu, et on lui a répondu : Celui qui aide [seulement] n’a pas de substance.
הני מילי היכא דלא מסייע בהדיה אבל מר קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח אמר ליה איכא רב זביד דקאי כותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש
Amémar permit de mettre du fard sur l’œil le second jour de fête de Roch Hachana. Rav Achi dit à Amémar : Rava n’a-t-il pas dit : Un mort, le premier jour de fête, des non-Juifs s’en occuperont ; le second jour de fête, des Israélites s’en occuperont, et même pendant les deux jours de fête de Roch Hachana —
אמימר שרא למכחל עינא ביו"ט שני של ראש השנה אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה
Original : Beitzah 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.