ce qui n’est pas le cas pour l’œuf.
מה שאין כן בביצה
Beitsa 22b ביצה
Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui répondit : Moi, je pense comme les gens de Nehardea, qui disent : Même pour l’œuf. — Et quelle est ta pensée ? Que peut-être on rendra Elloul plein ? Rav ’Hinana bar Kahana n’a-t-il pas dit : Depuis les jours d’Esdras, nous n’avons pas trouvé d’Elloul plein ?
אמר ליה אנא כנהרדעי סבירא לי דאמרי אף בביצה ומאי דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר:
Et on ne cuit pas de pains épais, mais seulement des galettes minces. Les Sages ont enseigné : Beit Chammaï disent : On ne cuit pas de pain épais à Pessa’h ; et Beit Hillel permettent. Et combien [mesure] un pain épais ? Rav Houna dit : Un palme, car nous avons trouvé [cette mesure] pour les pains de proposition : un palme.
ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין: תנו רבנן ב"ש אומרים אין אופין פת עבה בפסח וב"ה מתירין וכמה פת עבה אמר רב הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח
Rav Yossef objecta : S’ils l’ont dit pour des [cohanim] diligents, le diront-ils pour des gens qui ne sont pas diligents ? S’ils l’ont dit pour un pain bien pétri, le diront-ils pour un pain qui n’est pas bien pétri ?
מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין אם אמרו בפת עמלה יאמרו בפת שאינה עמלה
S’ils l’ont dit pour du bois sec, le diront-ils pour du bois humide ? S’ils l’ont dit pour un four chaud, le diront-ils pour un four froid ? S’ils l’ont dit pour un four de métal, le diront-ils pour un four d’argile ?
אם אמרו בעצים יבשים יאמרו בעצים לחים אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס
Rav Yirmeya bar Abba dit : J’ai interrogé mon maître en particulier — et qui est-ce ? Rav — : Qu’est-ce qu’un pain épais ? Un pain abondant.
אמר רב ירמיה בר אבא שאלית את רבי ביחוד ומנו רב מאי פת עבה פת מרובה
Certains disent : Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : J’ai interrogé mon maître en particulier — et qui est-ce ? Notre saint maître — : Qu’est-ce qu’un pain épais ? Un pain abondant. Et pourquoi l’appelle-t-on « pain épais » ? Parce qu’il est abondant dans le pétrissage ; ou bien, dans le lieu de ce Tanna, on appelait « pain épais » un pain abondant.
איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שאלית את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרו ליה פת עבה משום דנפישא בלישה אי נמי באתריה דהאי תנא פת מרובה פת עבה קרו ליה
Or, puisque c’est parce qu’il se donne une peine qui n’est pas nécessaire, pourquoi précisément Pessa’h ? Même les autres jours de fête aussi ! — Oui, en effet ; et le Tanna se trouvait [à traiter] du jour de fête de Pessa’h. Il a été enseigné de même : Beit Chammaï disent : On ne cuit pas de pain abondant le jour de fête ; et Beit Hillel permettent.
מכדי משום דקטרח טרחא דלא צריך הוא מאי אריא פסח אפי' בשאר ימים טובים נמי אין הכי נמי ותנא ביו"ט דפסח קאי תניא נמי הכי ב"ש אומרים אין אופין פת מרובה ביום טוב וב"ה מתירין:
MICHNA: Lui aussi a dit trois choses dans le sens de l’indulgence : On balaie [la salle] des lits [de table], on met l’encens [sur les braises] le jour de fête, et on prépare un chevreau rôti entier les soirs de Pessa’h. Et les Sages interdisent.
מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בית המטות ומניחין את המוגמר ביו"ט ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין:
GUEMARA: Rav Assi dit : Le désaccord porte sur [l’encens destiné à] parfumer [les vêtements] ; mais pour humer [l’odeur], de l’avis de tous c’est permis.
גמ׳ אמר רב אסי מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר
On objecta : On ne balaie pas [la salle] des lits le jour de fête, mais dans la maison de Rabban Gamliel on balayait. Rabbi Eliézer bar Tsadok dit : Bien des fois je suis entré à la suite de mon père dans la maison de Rabban Gamliel, et on ne balayait pas [la salle] des lits le jour de fête ; mais on les balayait la veille du jour de fête et on étendait sur eux des draps ; le lendemain, quand les invités entraient, on retirait les draps, et la pièce se trouvait balayée d’elle-même. Ils lui dirent : S’il en est ainsi, même le Chabbat il est permis de faire ainsi.
מיתיבי אין מכבדין בית המטות ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מכבדין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המטות ביום טוב אלא מכבדין אותן מערב יום טוב ופורסין עליהם סדינין למחר כשאורחים נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן
Et on ne met pas l’encens le jour de fête, mais dans la maison de Rabban Gamliel on le mettait. Rabbi Eliézer bar Tsadok dit : Bien des fois je suis entré à la suite de mon père dans la maison de Rabban Gamliel, et on ne mettait pas l’encens le jour de fête ; mais on apportait des vases de fer qu’on enfumait la veille du jour de fête, et on bouchait leurs orifices la veille du jour de fête ; le lendemain, quand les invités entraient, on ouvrait leurs orifices, et la maison se trouvait parfumée d’elle-même.
ואין מניחין את המוגמר ביו"ט ושל בית רבן גמליאל מניחין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב אלא מביאין ערדסקאות של ברזל ומעשנין אותן מערב יום טוב ופוקקין נקביהן מערב יום טוב למחר כשאורחים נכנסין פותחין את נקביהן ונמצא הבית מתגמר מאליו
Ils lui dirent : S’il en est ainsi, même le Chabbat il est permis de faire ainsi.
אמרו לו א"כ אף בשבת מותר לעשות כן
Si donc cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rav Assi dit : Le désaccord porte sur [l’encens destiné à] humer ; mais pour parfumer [les vêtements], c’est interdit.
אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר אסור
Ils ont demandé : Peut-on fumiger [des fruits] ? Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : C’est interdit ; et Chmouel dit : C’est permis. Rav Houna dit : C’est interdit parce qu’il éteint. Rav Na’hman lui dit : Que le maître dise [plutôt] : parce qu’il allume ! Il lui répondit : Au début, il éteint, et à la fin, il allume.
איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה אמר ליה רב נחמן ונימא מר מפני שמבעיר א"ל תחלתו מכבה וסופו מבעיר
Rav Yehouda dit : Sur une braise, c’est interdit ;
א"ר יהודה על גבי גחלת אסור
Original : Beitzah 22b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.