sur un tesson, c’est permis.
על גבי חרס מותר
Beitsa 23a ביצה
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabba dit : Sur un tesson aussi c’est interdit, parce qu’il produit une odeur [nouvelle]. Rabba et Rav Yossef disent tous deux : Retourner une coupe [parfumée] sur des vêtements de soie le jour de fête est interdit. Quelle en est la raison ? Parce qu’il produit une odeur [nouvelle].
ורבה אמר על גבי חרס נמי אסור משום דקא מוליד ריחא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור מ"ט משום דקמוליד ריחא
Et en quoi est-ce différent [de la règle] : On le froisse et on le hume, on le cueille et on le hume ? Là, l’odeur est en tout cas déjà présente, et il ne fait qu’ajouter de l’odeur ; ici, il produit une odeur [nouvelle]. Rava dit : Même sur une braise, c’est permis, de même que pour la viande sur les braises.
ומ"ש ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו התם ריחא מיהא איתא ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא רבא אמר על גבי גחלת נמי מותר מידי דהוה אבשרא אגומרי
Rav Gevi’ha de Bei Katil exposa à l’entrée de la maison de l’Exilarque : Le qatoura est permis. Amémar lui dit : Qu’est-ce que le qatoura ? Si c’est nouer [les aromates] à la main, c’est un travail d’artisan ; et si c’est fumiger, c’est interdit, car il éteint. Rav Achi lui dit : En réalité, il s’agit de fumiger, de même que pour la viande sur les braises.
דרש רב גביהא מבי כתיל אפתחא דבי ריש גלותא קטורא שרי א"ל אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא ואי לעשן אסור דהא קא מכבה אמר ליה רב אשי לעולם לעשן מידי דהוה אבשרא אגומרי
Certains disent : Amémar lui dit : Qu’est-ce que le qatoura ? Si c’est nouer [les aromates] à la main, c’est un travail d’artisan ; si c’est fumiger, c’est interdit, car il produit une odeur [nouvelle]. Rav Achi dit : C’est moi qui le lui ai dit, et c’est au nom d’un grand homme que je le lui ai dit : en réalité, il s’agit de fumiger, et c’est comme la viande sur les braises.
איכא דאמרי א"ל אמימר מאי קטורא אי קטורא בידי מעשה אומן הוא אי לעשן אסור דקא מוליד ריחא אמר רב אשי אנא אמריתה נהליה ומשמיה דגברא רבה אמריתה נהליה לעולם לעשן ומידי דהוה אבשרא אגומרי:
Et on prépare un chevreau rôti entier. Il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : Todos de Rome habitua les gens de Rome à manger un chevreau rôti entier les soirs de Pessa’h. Ils lui envoyèrent dire : Si tu n’étais pas Todos, nous aurions décrété contre toi l’excommunication, car tu fais manger aux enfants d’Israël des choses saintes hors [de Jérusalem].
ועושין גדי מקולס: תניא רבי יוסי אומר תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים שלחו ליה אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את בני ישראל קדשים בחוץ
Des choses saintes, cela te vient à l’esprit ? Dis plutôt : quelque chose de semblable aux choses saintes.
קדשים סלקא דעתך אלא אימא כעין קדשים:
MICHNA: Rabbi Éléazar ben Azaria permet trois choses, et les Sages [les] interdisent : Sa vache sortait [le Chabbat] avec la courroie qui est entre ses cornes ;
מתני׳ שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
on étrille la bête le jour de fête ; et on moud le poivre dans son moulin.
ומקרדין את הבהמה ביו"ט ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן
Rabbi Yehouda dit : On n’étrille pas la bête le jour de fête, car cela fait une plaie ; mais on peut la gratter. Et les Sages disent : On n’étrille pas, et on ne gratte pas non plus.
רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין:
GUEMARA: Faut-il en conclure que Rabbi Éléazar ben Azaria n’avait qu’une seule vache ? Rav — et certains disent Rav Yehouda au nom de Rav — n’a-t-il pas dit : Rabbi Éléazar ben Azaria prélevait chaque année la dîme de treize mille veaux de son troupeau ? On a enseigné : Elle n’était pas à lui, mais à sa voisine ; et parce qu’il ne la lui a pas reproché, elle a été appelée de son nom.
גמ׳ למימרא דר' אלעזר בן עזריה חדא פרה הויא ליה והאמר רב ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו:
Et on étrille la bête le jour de fête. Les Sages ont enseigné : Qu’est-ce qu’étriller et qu’est-ce que gratter ? Étriller [se fait avec des dents] petites, qui font une plaie ; gratter, [avec des dents] grandes, qui ne font pas de plaie.
ומקרדין את הבהמה ביו"ט: תנו רבנן איזהו קרוד ואיזהו קרצוף קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה
Et il y a trois avis divergents sur la question. Rabbi Yehouda pense qu’une chose non intentionnelle est interdite ; toutefois, étriller [se fait avec des dents] petites, qui font une plaie, et gratter, [avec des dents] grandes, qui ne font pas de plaie, et nous ne décrétons pas [contre] le grattage à cause de l’étrillage.
וג' מחלוקות בדבר רבי יהודה סבר דבר שאינו מתכוין אסור מיהו קרוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה ולא גזרינן קרצוף אטו קרוד
Et les Sages pensent eux aussi, comme Rabbi Yehouda, qu’une chose non intentionnelle est interdite, et nous décrétons [contre] le grattage à cause de l’étrillage. Et Rabbi Éléazar ben Azaria pense comme Rabbi Chimon, qui dit qu’une chose non intentionnelle est permise, et l’étrillage comme le grattage sont permis.
ורבנן סברי נמי כר' יהודה דבר שאינו מתכוין אסור וגזרינן קרצוף אטו קרוד ור' אלעזר בן עזריה סבר לה כר' שמעון דאמר דבר שאינו מתכוין מותר ובין קרוד ובין קרצוף שרי
Rava dit au nom de Rav Na’hman, au nom de Chmouel — et certains disent : Rav Na’hman le dit de lui-même — : La halakha est conforme à Rabbi Chimon, puisque Rabbi Éléazar ben Azaria s’accorde avec lui. Rava dit à Rav Na’hman : Que le maître dise [plutôt] : La halakha est conforme à Rabbi Yehouda, puisque les Sages s’accordent avec lui ! Il lui répondit : Moi, je pense comme Rabbi Chimon ; et de plus, Rabbi Éléazar ben Azaria s’accorde avec lui.
אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל ואמרי לה אמר רב נחמן לחודיה הלכה כר' שמעון שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו אמר ליה רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כר' יהודה שהרי חכמים מודים לו א"ל אנא כר' שמעון ס"ל ועוד שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו:
Original : Beitzah 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.