Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
à Soura, on dit : « un tarta » et « un demi-tarta » ; à Narech, on dit : « un ’hilka » et « un demi-’hilka » ; à Poumbedita, on dit : « un ouzia » et « un demi-ouzia » ; à Nehar Pekod et à Mata Me’hassia, on dit : « un quart » et « un demi-quart ».
MICHNA: On peut dire à son prochain : « Remplis-moi ce récipient », mais pas avec une mesure. Rabbi Yehouda dit : Si c’était un récipient de mesure, il ne le remplira pas. Il arriva qu’Abba Chaoul ben Botnit remplissait ses mesures la veille du jour de fête et les donnait aux acheteurs le jour de fête.
מתני׳ אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במדה ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יו"ט ונותנן ללקוחות ביו"ט
Abba Chaoul dit : Même pendant les demi-fêtes, il faisait ainsi, à cause de l’écume des mesures. Et les Sages disent : Même en semaine, il faisait ainsi, à cause des égouttures des mesures.
אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות:
GUEMARA: Que signifie « mais pas avec une mesure » ? Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Mais pas avec un récipient spécialement destiné à mesurer ; mais un récipient qui sert [occasionnellement] à mesurer, on peut le remplir. Et Rabbi Yehouda vient dire que même un récipient qui sert à mesurer, on ne le remplira pas.
גמ׳ מאי אבל לא במדה אמר רב יהודה אמר שמואל אבל לא בכלי המיוחד למדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו ואתא ר' יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו
On voit donc qu’au sujet de la joie du jour de fête, Rabbi Yehouda est sévère et les Sages indulgents. Mais nous les avons entendus [dire] l’inverse, car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : On peut peser la viande en face d’un ustensile ou en face du couperet ; et les Sages disent : On ne s’occupe pas du tout du plateau de la balance. On voit donc que Rabbi Yehouda est indulgent et les Sages sévères. Il y a une difficulté entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, une difficulté entre les Sages et les Sages.
אלמא גבי שמחת יום טוב ר' יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא ר' יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן
Entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, il n’y a pas de difficulté : là, [il s’agit d’un ustensile] qui ne sert pas à mesurer ; ici, [d’un récipient] qui sert à mesurer.
דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא התם בשאינו עומד למדה הכא בעומד למדה
Entre les Sages et les Sages non plus, il n’y a pas de difficulté : là, il agit comme on agit en semaine ; ici, il n’agit pas comme on agit en semaine.
דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קא עביד כדעבדין בחול
Rava dit : Que signifie « mais pas avec une mesure » ? Qu’il ne lui mentionne pas le nom d’une mesure ; mais un récipient spécialement destiné à mesurer, on peut le remplir. Et Rabbi Yehouda vient dire qu’un récipient spécialement destiné à mesurer, on ne le remplira pas.
רבא אמר מאי אבל לא במדה שלא יזכור לו שם מדה אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו ואתא ר' יהודה למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנו
On voit donc qu’au sujet de la joie du jour de fête, Rabbi Yehouda est sévère et les Sages indulgents. Mais nous les avons entendus [dire] l’inverse, car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : On peut peser la viande en face d’un ustensile ou en face du couperet ; et les Sages disent : On ne s’occupe pas du tout du plateau de la balance. On voit donc que Rabbi Yehouda est indulgent et les Sages sévères. Il y a une difficulté entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, une difficulté entre les Sages et les Sages.
אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא ר' יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן
Entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, il n’y a pas de difficulté : là, [il s’agit d’un ustensile] qui n’est pas spécialement destiné à mesurer ; ici, [d’un récipient] spécialement destiné à mesurer. Entre les Sages et les Sages non plus, il n’y a pas de difficulté : là, il agit comme on agit en semaine ; ici, il n’agit pas comme on agit en semaine, car les gens ont l’habitude d’apporter du vin dans un récipient de mesure et de le boire.
דר' יהודה אדר' יהודה ל"ק התם בשאינו מיוחד למדה הכא מיוחד למדה דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קעביד כדעבדין בחול דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו:
Il arriva qu’Abba Chaoul ben Botnit. On a enseigné : Même pendant les demi-fêtes, il faisait ainsi, pour ne pas perdre de temps d’étude à la maison d’étude.
מעשה באבא שאול בן בטנית: תנא אף במועד עושה כן מפני בטול בית המדרש
Les Sages ont enseigné : Il amassa trois cents jarres de vin provenant de l’écume des mesures, et ses collègues amassèrent trois cents jarres d’huile provenant des égouttures des mesures, et ils les apportèrent aux trésoriers à Jérusalem.
תנו רבנן הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברים לירושלים
Ils leur dirent : Puisque vous avez été sévères envers vous-mêmes, faites-en [usage pour] les besoins du public. Car il a été enseigné : Celui qui a volé et ne sait pas à qui il a volé, qu’il en fasse [usage pour] les besoins du public. Que sont-ils ? Rav ’Hisda dit : Des citernes, des fosses et des grottes.
אמרו להם הואיל והחמרתם על עצמכם עשו מהם צרכי רבים דתניא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים מאי נינהו אמר רב חסדא בורות שיחין ומערות
Rav ’Hisda persuada Rabbana ’Ouqba, et il exposa publiquement : On ne mesurera pas de l’orge pour la placer devant sa bête le jour de fête ; mais on puise [à la louche] un kav ou deux kav et on le place devant sa bête, sans s’inquiéter. Et le boulanger mesure les épices et les met dans sa marmite, afin de ne pas gâter son plat.
אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו ביו"ט אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדרתו כדי שלא יקדיח תבשילו
Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : Une femme peut mesurer de la farine le jour de fête et la mettre dans sa pâte, afin de prélever la ’hala avec générosité. Et Chmouel dit : C’est interdit. Mais n’a-t-on pas enseigné à l’école de Chmouel que c’est permis ?
אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח ביו"ט ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר
Abayé dit : Maintenant que Chmouel dit que c’est interdit et qu’on a enseigné à l’école de Chmouel que c’est permis,
אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר
Original : Beitzah 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.