un tas de paille, mais pas le bois qui se trouve dans la remise [mouktsé].
בערמת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה:
Beitsa 30a ביצה
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: On a enseigné : s’il est impossible de procéder autrement, c’est permis.
גמ׳ תנא אם אי אפשר לשנות מותר
Rava institua à Me’hoza : ceux qui portent à deux sur une perche porteront [suspendu] à la main ; ceux qui portent à la main porteront avec une palanche ; ceux qui portent avec une palanche porteront sur l’épaule ; ceux qui portent sur l’épaule étendront un foulard par-dessus. Et si ce n’est pas possible, c’est permis, car le maître a dit : s’il est impossible de procéder autrement, c’est permis.
אתקין רבא במחוזא דדרו בדוחקא לדרו ברגלא דדרו ברגלא לדרו באגרא דדרו באגרא לדרו באכפא דדרו באכפא נפרוס סודרא עלויה ואם לא אפשר שרי דאמר מר אם א"א לשנות מותר
Rav ’Hanan bar Rava dit à Rav Achi : les Sages ont dit que, dans la mesure où il est possible de procéder autrement, on procède autrement le jour de fête ; or voici ces femmes qui remplissent leurs cruches d’eau le jour de fête sans procéder autrement, et nous ne leur disons rien !
אמר ליה רב חנן בר רבא לרב אשי אמור רבנן כמה דאפשר לשנויי משנינן ביומא טבא והא הני נשי דקא מליין חצבייהו מיא ביומא טבא ולא קא משניין ולא אמרינן להו ולא מידי
Il lui répondit : c’est parce que ce n’est pas possible. Que faire ? Celle qui remplit une grande cruche, qu’elle remplisse une petite cruche ? Elle multiplierait les trajets.
אמר ליה משום דלא אפשר היכא ליעבד דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא קא מפשא בהלוכא
Celle qui remplit une petite cruche, qu’elle remplisse une grande cruche ? Elle alourdirait la charge. Qu’elle la couvre d’un couvercle ? Parfois il tombe, et elle en viendrait à le porter. Qu’elle l’attache ? Parfois [la corde] se rompt, et elle en viendrait à la nouer. Qu’elle étende un foulard dessus ? Parfois il trempe dans l’eau, et elle en viendrait à l’essorer. C’est pourquoi ce n’est pas possible.
דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבה קא מפשי במשוי תכסייה בנכתמא זמנין דנפיל ואתי לאתויי תקטריה זמנין דמפסיק ואתי למקטריה תפרוס סודרא עלויה זמנין דמטמיש במיא ואתי לידי סחיטה הלכך לא אפשר
Rava bar Rav ’Hanin dit à Abayé : nous avons appris : on ne bat pas des mains, on ne se frappe pas la cuisse et on ne danse pas [le jour de fête] ; or aujourd’hui nous voyons qu’on le fait, et nous ne leur disons rien !
א"ל רבא בר רב חנין לאביי תנן אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין והאידנא דקא חזינן דעבדן הכי ולא אמרינן להו ולא מידי
Il lui répondit : et selon ton raisonnement, ce qu’a dit Rava : qu’on ne s’assoie pas devant le poteau [qui ferme la ruelle], de peur qu’un objet ne lui roule [des mains] et qu’il en vienne à le porter quatre coudées dans le domaine public — voici ces femmes qui prennent leurs cruches, vont s’asseoir à l’entrée de la ruelle, et nous ne leur disons rien !
אמר ליה ולטעמך הא דאמר (רבא) לא ליתיב איניש אפומא דלחיא דלמא מגנדר ליה חפץ ואתי לאתויי (ד' אמות ברה"ר) והא הני נשי דשקלן חצבייהו ואזלן ויתבן אפומא דמבואה ולא אמרינן להו ולא מידי
Mais laisse Israël : mieux vaut qu’ils fautent par inadvertance plutôt que délibérément. Ici aussi, laisse Israël : mieux vaut qu’ils fautent par inadvertance plutôt que délibérément.
אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין הכא נמי הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין
Et cela ne vaut que pour [les interdits] rabbiniques, mais non pour ceux de la Torah. Mais il n’en est rien : qu’il s’agisse de la Torah ou des rabbins, nous ne leur disons rien, car l’ajout à Yom Kippour relève de la Torah, et pourtant ils mangent et boivent jusqu’à la tombée de la nuit, et nous ne leur disons rien.
והני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא ולא היא לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן לא אמרינן להו ולא מידי דהא תוספת יום הכפורים דאורייתא הוא ואכלי ושתו עד שחשכה ולא אמרינן להו ולא מידי:
« Et l’on peut entamer un tas de paille » : Rav Kahana dit : cela signifie qu’on peut entamer pour la première fois une réserve. De qui est-ce l’avis ? De Rabbi Chimon, qui ne retient pas [le principe du] mouktsé.
ומתחילין בערמת התבן: אמר רב כהנא זאת אומרת מתחילין באוצר תחלה מני ר' שמעון היא דלית ליה מוקצה
Dis la fin : « mais pas le bois qui se trouve dans la remise » ; nous voilà revenus à Rabbi Yehouda, qui retient le mouktsé ! Ici, il s’agit de cèdres et de cyprès, qui sont mouktsé en raison de la perte financière, et même Rabbi Chimon l’admet.
אימא סיפא אבל לא בעצים שבמוקצה אתאן לר' יהודה דאית ליה מוקצה הכא בארזי ואשוחי עסקינן דמוקצה מחמת חסרון כיס ואפילו רבי שמעון מודה
Certains l’enseignent sur la fin : « mais pas le bois qui se trouve dans la remise » ; Rav Kahana dit : cela signifie qu’on n’entame pas pour la première fois une réserve. De qui est-ce l’avis ? De Rabbi Yehouda, qui retient le mouktsé. Dis le début : « on peut entamer un tas de paille » ; nous voilà revenus à Rabbi Chimon, qui ne retient pas le mouktsé ! Là, il s’agit de paille pourrie.
איכא דמתני לה אסיפא אבל לא בעצים שבמוקצה אמר רב כהנא זאת אומרת אין מתחילין באוצר תחלה מני רבי יהודה היא דאית ליה מוקצה אימא רישא מתחילין בערמת התבן אתאן לר"ש דלית ליה מוקצה התם בתבנא סריא
De la paille pourrie ? Elle est bonne pour l’argile ! [Il s’agit de paille] qui contient des épines.
תבנא סריא הא חזי לטינא דאית ביה קוצים:
Original : Beitzah 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.