Structure du débat :Michna 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais tu as dit au début qu’on ne fend pas du tout ! Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : il manque [un passage], et voici ce qu’elle enseigne : on ne fend pas [de bois] d’une pile de poutres ni d’une poutre qui s’est brisée le jour de fête, mais on fend d’une poutre qui s’est brisée la veille du jour de fête.
והאמרת רישא אין מבקעין כלל אמר רב יהודה אמר שמואל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב יו"ט
Et quand on fend, on ne fend ni à la hache, ni à la faucille, ni à la scie, mais au couperet. On a également enseigné ainsi : on ne fend pas de bois d’une pile de poutres, ni d’une poutre qui s’est brisée le jour de fête, car ce n’est pas du préparé.
וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ תניא נמי הכי אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט לפי שאינו מן המוכן:
« Ni à la hache » : Rav ’Hinena bar Chelamya dit au nom de Rav : on ne l’a enseigné que pour son côté femelle [le tranchant large], mais avec son côté mâle [le côté étroit], c’est permis.
ולא בקרדום: אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר
C’est évident : nous avons appris « au couperet » ! Tu aurais pu dire : cela ne vaut que pour un simple couperet, mais pour [un outil à la fois] hache et couperet, dis que, puisque ce côté-ci est interdit, l’autre côté aussi est interdit ; il nous apprend [que non].
פשיטא בקופיץ תנן מהו דתימא ה"מ קופיץ לחודיה אבל קרדום וקופיץ אימא מגו דהאי גיסא אסור האי גיסא נמי אסור קמ"ל
Et certains l’enseignent sur la fin : « mais seulement au couperet » : Rav ’Hinena bar Chelamya dit au nom de Rav : on ne l’a enseigné que pour son côté mâle, mais avec son côté femelle, c’est interdit. C’est évident : nous avons appris « ni à la hache » ! Tu aurais pu dire : cela ne vaut que pour une simple hache, mais pour [un outil à la fois] couperet et hache, dis que, puisque ce côté-ci est permis, l’autre côté aussi est permis ; il nous apprend [que non].
[ואיכא דמתני לה אסיפא אלא בקופיץ אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור פשיטא ולא בקרדום תנן מהו דתימא ה"מ קרדום אבל קופיץ וקרדום אימא מגו דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי קמ"ל:]
MICHNA: Une maison pleine de fruits qui s’est fissurée : on prend [des fruits] par l’endroit de la brèche. Rabbi Meïr dit : on peut même pratiquer d’emblée une brèche et prendre.
מתני׳ בית שהוא מלא פירות ונפחת נוטל ממקום הפחת ר' מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל:
GUEMARA: Pourquoi ? On démolit une tente ! Rav Na’houmi bar Ada dit au nom de Chmouel : il s’agit de [briques posées dans] l’espace vide [entre les] briques. Est-ce bien ainsi ? Rav Na’hman n’a-t-il pas dit : ces briques restées en surplus d’une construction, il est permis de les déplacer le Chabbat, puisqu’elles sont bonnes pour s’asseoir dessus ; mais s’il les a rangées en assises, il les a certainement rendues mouktsé.
גמ׳ אמאי והא קא סתר אהלא אמר רב נחומי בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני איני והאמר רב נחמן הני ליבני דאייתור מבנינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזי למזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו
Rabbi Zeïra dit : c’est pour le jour de fête qu’on l’a dit, mais non pour le Chabbat. On a également enseigné ainsi : Rabbi Meïr dit : on peut même pratiquer d’emblée une brèche et prendre ; c’est pour le jour de fête qu’on l’a dit, mais non pour le Chabbat.
אמר רבי זירא ביו"ט אמרו אבל לא בשבת תניא נמי הכי רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל ביו"ט אמרו אבל לא בשבת
Chmouel dit : les scellés attachés au sol, on les défait, mais on ne les arrache ni ne les coupe ; ceux des ustensiles, on les défait, on les arrache et on les coupe, le Chabbat comme le jour de fête.
אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך שבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יו"ט
On objecta : les scellés attachés au sol, le Chabbat, on les défait, mais on ne les arrache ni ne les coupe ; le jour de fête, on les défait, on les arrache et on les coupe.
מיתיבי חותמות שבקרקע בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
De qui est-ce l’avis ? De Rabbi Meïr, qui dit : on peut même pratiquer d’emblée une brèche et prendre ; et les Sages divergent d’avec lui, et moi je parle selon les Sages. Mais les Sages divergent-ils d’avec lui au sujet des scellés attachés au sol ? N’a-t-on pas enseigné : les Sages concèdent à Rabbi Meïr, pour les scellés attachés au sol, que le Chabbat on les défait, mais on ne les arrache ni ne les coupe, et que le jour de fête on les défait, on les arrache et on les coupe ?
הא מני ר' מאיר היא דאמר אף פוחת לכתחלה ונוטל ופליגי רבנן עליה ואנא דאמרי כרבנן ומי פליגי רבנן עליה בחותמות שבקרקע והתניא מודים חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שבשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Original : Beitzah 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.