Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est que [Chmouel] parle selon ce Tanna-ci, car on a enseigné : les scellés attachés au sol, on les défait, mais on ne les arrache ni ne les coupe, le Chabbat comme le jour de fête ; et ceux d’un ustensile, le Chabbat on les défait, mais on ne les arrache ni ne les coupe ; le jour de fête, on les défait, on les arrache et on les coupe.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יו"ט ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Si c’est Rabbi Ne’hemia, pourquoi parler précisément du Chabbat ? Même le jour de fête aussi ! Et si tu dis que pour Rabbi Ne’hemia il y a une différence entre un interdit rabbinique du Chabbat et un interdit rabbinique du jour de fête, y a-t-il donc pour lui une différence ?
אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לר' נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה
N’a-t-on pas enseigné dans une [baraïta] : on allume le feu avec des ustensiles, mais on n’allume pas avec des débris d’ustensiles ; et dans une autre : on allume aussi bien avec des ustensiles qu’avec des débris d’ustensiles ; et dans une autre encore : on n’allume ni avec des ustensiles ni avec des débris d’ustensiles ?
והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים
MICHNA: On n’entaille pas la lampe [d’argile], car on fabrique ainsi un ustensile ; on ne fait pas de charbon de bois le jour de fête ; et on ne coupe pas la mèche [en deux]. Rabbi Yehouda dit : on la coupe avec la flamme.
מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה ר' יהודה אומר חותכה באור:
GUEMARA: Quel Tanna enseigne que l’entaille d’une lampe en fait un ustensile ? Rav Yossef dit : c’est Rabbi Meïr, comme on l’a enseigné : à partir de quand un ustensile d’argile devient-il susceptible d’impureté ? Dès que sa fabrication est achevée, selon Rabbi Meïr. Rabbi Yehochoua dit : dès qu’on l’a cuit au four.
גמ׳ מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף ר' מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי ר' מאיר ר' יהושע אומר משיצרפו בכבשן
Abayé lui dit : d’où [le tires-tu] ? Peut-être Rabbi Meïr ne parle-t-il ainsi que là, car l’ustensile est bon à recevoir quelque chose ; mais ici, à quoi est-il bon ? À recevoir des piécettes ?
א"ל אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Certains disent : Rav Yossef dit : c’est Rabbi Eliézer, fils de Rabbi Tsadok, comme nous l’avons appris : les poêlons de ’Harana sont purs [s’ils se trouvent] dans la tente d’un mort, et impurs par le portage d’un zav.
איכא דאמרי אמר רב יוסף ר' אליעזר בר' צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב
Abayé lui dit : peut-être Rabbi Eliézer, fils de Rabbi Tsadok, ne parle-t-il ainsi que là, car l’ustensile est bon à recevoir quelque chose ; mais ici, à quoi est-il bon ? À recevoir des piécettes ?
א"ל אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Les Sages ont enseigné : on n’entaille pas la lampe et on ne fait pas de poêlons de ’Harana le jour de fête ; Rabban Chimon ben Gamliel permet les poêlons de ’Harana. Qu’est-ce que « ’Harana » ? Rav Yehouda dit : « ’Arana ». Qu’est-ce que « ’Arana » ? Abayé dit : des bols rustiques.
תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא
« Et on ne fait pas de charbon de bois » : c’est évident, à quoi sert-il [ce jour-là] ? Rabbi ’Hiya enseigna : cela n’a été nécessaire que pour les livrer aux baigneurs le jour même.
ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום
« Et on ne coupe pas la mèche en deux » : en quoi est-ce différent avec un couteau, que c’est interdit ?
ואין חותכין את הפתילה לשנים מ"ש בסכין דלא
Original : Beitzah 32a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.