Structure du débat :Baraïta 3Question 2Preuve 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Là, nous avons appris : « mais pas la réserve » ; et Chmouel a dit : qu’est-ce que « mais pas la réserve » ? Mais on n’achèvera pas [de déblayer] toute la réserve, de peur qu’on n’en vienne à aplanir les creux. Ici, qu’en est-il ?
התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי
Est-ce là, le Chabbat, que c’est interdit, parce qu’il est grave, mais le jour de fête, qui est léger, c’est permis ? Ou bien : si là, où il y a interruption de l’étude, tu as dit non, ici, où il n’y a pas interruption de l’étude, à plus forte raison ?
התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן
Et ici nous avons appris : on fait descendre des fruits par une lucarne le jour de fête ; et Rav Na’hman a dit : on ne l’a enseigné que sur le même toit, mais pas d’un toit à un autre. On a également enseigné ainsi : on ne déplace pas [d’objets] d’un toit à un autre, même si leurs toits sont de même niveau.
והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביו'ט ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפי' כשגגותיהן שוין
Là, qu’en est-il ? (À plus forte raison le Chabbat, qui est grave ? Ou bien) est-ce ici que c’est interdit, à cause du jour de fête, qui est léger et qu’on en viendrait à traiter à la légère, mais le Chabbat, qui est grave et qu’on n’en viendra pas à traiter à la légère, c’est permis ?
התם מאי (כל שכן שבת דחמירא או דלמא) הכא הוא דאסור משום יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה אבל שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה שפיר דמי
Ici, nous avons appris : on ne les fera pas descendre avec une corde par les fenêtres, ni par des échelles. Là, qu’en est-il ? Est-ce ici, le jour de fête, que c’est interdit, parce qu’il n’y a pas interruption de l’étude, mais le Chabbat, où il y a interruption de l’étude, c’est permis ?
הכא (תנן) לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות התם מאי הכא ביום טוב הוא דאסור דליכא בטול בית המדרש אבל שבת דאיכא בטול בית המדרש שפיר דמי
« Et on couvre des fruits » : Oula dit : et même [pour couvrir] l’espace des briques. Rabbi Yits’hak dit : des fruits qui sont aptes [à être déplacés]. Et Rabbi Yits’hak suit son raisonnement, car Rabbi Yits’hak a dit : un ustensile ne se déplace que pour une chose qui peut se déplacer le Chabbat.
ומכסין את הפירות: אמר עולא ואפילו אוירא דלבני ר' יצחק אמר פירות הראוין ואזדא ר' יצחק לטעמיה דאמר ר' יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת
Nous avons appris : « On couvre des fruits avec des ustensiles » : des fruits, oui ; l’espace des briques, non ! Il en est de même même pour l’espace des briques ; mais puisqu’il a enseigné au début « on fait descendre des fruits », il a aussi enseigné à la fin « on couvre des fruits ».
תנן מכסין את הפירות בכלים פירות אין אוירא דלבני לא הוא הדין דאפי' אוירא דלבני ואיידי דתנא רישא משילין פירות תנא סיפא נמי מכסין את הפירות
Les jarres de vin et les jarres d’huile étaient nécessaires : il aurait pu te venir à l’esprit de dire qu’on s’est soucié d’une grande perte, mais qu’on ne s’est pas soucié d’une petite perte ; il nous apprend [que non].
כדי יין וכדי שמן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו קמ"ל
Viens et entends : on étend une natte sur des briques le Chabbat ! [Il s’agit de briques] restées en surplus d’une construction, qui sont bonnes pour s’asseoir dessus.
תא שמע פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת דאייתור מבנינא דחזי למזגא עלייהו
Viens et entends : on étend une natte sur une ruche le Chabbat, au soleil à cause du soleil et sous la pluie à cause de la pluie, pourvu qu’on n’ait pas l’intention de capturer [les abeilles] ! Là aussi, il y a du miel.
תא שמע פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד התם נמי דאיכא דבש
Rav Oukva de Méchan dit à Rav Achi : cela va bien en été, où il y a du miel ; mais en hiver, que peut-on dire ? Ce n’est nécessaire que pour ces deux rayons [qu’on laisse aux abeilles]. Mais ces deux rayons sont mouktsé ! De quoi s’agit-il ici ? D’un cas où il a pensé à eux [pour les utiliser].
אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי התינח בימות החמה דאיכא דבש בימות הגשמים מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות אותן שתי חלות מוקצות הן הכא במאי עסקינן שחשב עליהם
Mais s’il n’a pas pensé à eux, quoi ? C’est interdit ? Au lieu d’enseigner « pourvu qu’on n’ait pas l’intention de capturer », qu’il distingue dans ce cas même et enseigne : de quoi s’agit-il ? D’un cas où il a pensé à eux ; mais s’il n’a pas pensé à eux, c’est interdit !
אבל לא חשב עליהם מאי אסור אדתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים שחשב עליהן אבל לא חשב עליהם אסור
Selon qui l’as-tu établie ? Selon Rabbi Yehouda, qui retient le mouktsé. Dis la fin : « pourvu qu’on n’ait pas l’intention de capturer » ; nous voilà revenus à Rabbi Chimon, qui dit qu’une chose non intentionnelle est permise !
במאי אוקימתא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר
Et le penses-tu vraiment, de Rabbi Chimon ? Abayé et Rava n’ont-ils pas dit tous deux : Rabbi Chimon concède dans le cas de « Tranche-lui la tête, et il ne mourra pas ? » [où la conséquence est inévitable]
ותסברא דרבי שמעון והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות
En fait, elle est tout entière de Rabbi Yehouda, et il s’agit ici [d’une ruche] qui a des ouvertures ; et ne dis pas, selon Rabbi Yehouda, « pourvu qu’on n’ait pas l’intention de capturer »,
לעולם כולה רבי יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית ביה כוי ולא תימא לרבי יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד
Original : Beitzah 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.