s’il a déjà une femme et des enfants.
דאית ליה אשה ובנים:
Beitsa 37a ביצה
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« On n’accomplit pas la ’halitsa et on n’accomplit pas le lévirat » : mais on accomplit une mitsva ! Cela n’a été nécessaire que là où il y a un aîné, et c’est à l’aîné qu’incombe la mitsva du lévirat.
לא חולצין ולא מיבמין: והא מצוה קא עביד לא צריכא דאיכא גדול ומצוה בגדול ליבם
Et pour tous ceux-là, quelle en est la raison ? Décret, de peur qu’on n’écrive.
וכלהו טעמא מאיגזרה שמא יכתוב:
« Et voici [ceux qui sont interdits] en raison d’une mitsva : on ne consacre pas, on ne fait pas d’estimation, on ne voue pas d’anathème » : décret, à cause de l’achat et de la vente.
ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין: גזרה משום מקח וממכר:
« Et on ne prélève pas les teroumot et les dîmes » : c’est évident ! Rav Yossef enseigna : cela n’a été nécessaire que pour la donner au cohen le jour même.
ולא מגביהין תרומות ומעשרות: פשיטא תני רב יוסף לא נצרכא אלא ליתנה לכהן בו ביום
Et cela ne vaut que pour des fruits qui étaient tével depuis la veille ; mais pour des fruits qui deviennent tével aujourd’hui, comme une pâte, pour en prélever la ’hala, on la prélève et on la donne au cohen.
וה"מ פירי דטבילי מאתמול אבל פירי דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרשינן ויהבינן לכהן
Et ceux-là relèvent d’un acte facultatif, et ne relèvent pas d’un interdit rabbinique ? Et ceux-là relèvent d’une mitsva, et ne relèvent pas d’un interdit rabbinique ?
והני משום רשות איכא משום שבות ליכא והני משום מצוה איכא משום שבות ליכא
Rabbi Yits’hak dit : il parle sur le mode de « il n’est pas besoin de dire » : il n’est pas besoin de dire qu’un simple interdit rabbinique est interdit, mais même un interdit rabbinique lié à un acte facultatif est interdit ; et il n’est pas besoin de dire qu’un interdit rabbinique lié à un acte facultatif est interdit, mais même un interdit rabbinique lié à une mitsva est interdit.
א"ר יצחק לא מבעיא קאמר לא מבעיא שבות גרידתא דאסור אלא אפי' שבות דרשות נמי אסור ולא מבעיא שבות דרשות דאסור אלא אפי' שבות דמצוה נמי אסור:
« Tout cela, ils l’ont dit pour le jour de fête » : on [leur] opposa : on fait descendre [des fruits] par une lucarne le jour de fête, mais non le Chabbat !
כל אלו ביו"ט אמרו: ורמינהו משילין דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת
Rav Yossef dit : il n’y a pas de difficulté : celle-ci est de Rabbi Eliézer, celle-là de Rabbi Yehochoua.
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר"א הא ר' יהושע
Comme on l’a enseigné : [une bête] et son petit qui sont tombés dans une fosse [le jour de fête], Rabbi Eliézer dit : on remonte le premier afin de l’abattre, et on l’abat ; et pour le second, on lui fournit sa nourriture sur place afin qu’il ne meure pas.
דתניא אותו ואת בנו שנפלו לבור ר"א אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ושוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו כדי שלא ימות
Rabbi Yehochoua dit : on remonte le premier afin de l’abattre, et on ne l’abat pas ; puis on use de ruse et on remonte le second ; on abat celui qu’on veut.
ר' יהושע אומר מעלה את הראשון ע"מ לשוחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט
Abayé lui dit : d’où [le tires-tu] ? Peut-être Rabbi Eliézer ne parle-t-il ainsi que là, où l’on peut [le faire vivre] en le nourrissant ; mais ici, où l’on ne peut pas [le sauver] en le nourrissant, non ?
א"ל אביי ממאי דילמא עד כאן לא קאמר ר"א התם אלא דאפשר בפרנסה אבל הכא דלא אפשר בפרנסה לא
Ou encore, peut-être Rabbi Yehochoua ne parle-t-il ainsi que là, où l’on peut user de ruse ; mais ici, où l’on ne peut pas user de ruse, non ?
א"נ עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם אלא דאפשר לאערומי אבל הכא דלא אפשר לאערומי לא
Rav Papa dit plutôt : il n’y a pas de difficulté : celle-ci est de Beit Chammaï, celle-là de Beit Hillel.
אלא אמר רב פפא לא קשיא הא בית שמאי הא בית הלל
Comme nous l’avons appris : Beit Chammaï disent : on ne sort ni l’enfant, ni le loulav, ni le rouleau de la Torah dans le domaine public ; et Beit Hillel le permettent.
דתנן ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרה"ר וב"ה מתירין
Mais peut-être n’en est-il rien : Beit Chammaï ne parlent ainsi que là, au sujet du transport [d’un domaine à un autre], mais pas au sujet du déplacement. Et le déplacement n’est-il donc pas un besoin semblable au transport ?
דלמא לא היא עד כאן לא קא אמרי בית שמאי התם אלא אהוצאה אבל אטלטול לא אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא:
MICHNA: La bête et les ustensiles sont comme les pieds du propriétaire. Celui qui confie sa bête à son fils ou à un berger, elle est comme les pieds du propriétaire.
מתני׳ הבהמה והכלים כרגלי הבעלים המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים
Les ustensiles réservés à l’un des frères de la maison sont comme ses pieds ; et ceux qui ne sont pas réservés sont comme [les pieds de] l’endroit où ils vont.
כלים המיוחדין לאחד מן האחין שבבית הרי אלו כרגליו ושאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכין
Celui qui emprunte un ustensile à son prochain la veille du jour de fête, [l’ustensile] est comme les pieds de l’emprunteur ; le jour de fête, comme les pieds du prêteur. De même, la femme qui a emprunté à sa voisine des épices, de l’eau et du sel pour sa pâte, celle-ci est comme les pieds des deux. Rabbi Yehouda exempte pour l’eau, parce qu’elle n’a pas de consistance.
השואל כלי מחבירו מעיו"ט כרגלי השואל ביו"ט כרגלי המשאיל וכן האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש:
GUEMARA: Notre michna
גמ׳ מתניתין
Original : Beitzah 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.