Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
n’est pas conforme à Rabbi Dossa, comme on l’a enseigné : Rabbi Dossa dit, et certains disent : Abba Chaoul dit : celui qui achète une bête à son prochain la veille du jour de fête, même si [le vendeur] ne la lui a remise que le jour de fête, elle est comme les pieds de l’acheteur ; et celui qui confie une bête à un berger, même s’il ne la lui a remise que le jour de fête, elle est comme les pieds du berger.
דלא כר' דוסא דתניא ר' דוסא אומר ואמרי לה אבא שאול אומר הלוקח בהמה מחברו מערב יו"ט אע"פ שלא מסרה לו אלא ביו"ט הרי היא כרגלי הלוקח והמוסר בהמה לרועה אע"פ שלא מסרה לו אלא ביו"ט הרי היא כרגלי הרועה
Tu peux même dire [qu’elle est conforme à]Rabbi Dossa, et il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’un seul berger ; là, de deux bergers. C’est aussi précis, puisqu’il est enseigné : « à son fils ou à un berger ». Déduis-le.
אפי' תימא ר' דוסא ולא קשיא כאן ברועה אחד כאן בשני רועים דיקא נמי דקתני לבנו או לרועה שמע מינה
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : la halakha est comme Rabbi Dossa. Rabbi Yo’hanan a-t-il vraiment dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : la halakha est comme une michna anonyme ? Or nous avons appris : « La bête et les ustensiles sont comme les pieds du propriétaire » !
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' דוסא ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
Les Sages ont enseigné : deux [personnes] qui ont emprunté en commun une tunique, l’un pour aller avec elle le matin à la maison d’étude, et l’autre pour entrer avec elle le soir à un festin ; l’un a fait son érouv au nord, et l’autre a fait son érouv au sud : celui qui a fait son érouv au nord ne va vers le nord que dans la mesure des pieds de celui qui a fait son érouv au sud ;
ת"ר שנים ששאלו חלוק אחד בשותפות זה לילך בו שחרית לבית המדרש וזה ליכנס בו ערבית לבית המשתה זה ערב עליו לצפון וזה ערב עליו לדרום זה שערב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שערב עליו לדרום
Il a été dit : deux [personnes] qui ont acheté en commun une jarre et une bête, Rav dit : la jarre est permise et la bête est interdite ; et Chmouel dit : la jarre aussi est interdite.
אתמר שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות רב אמר חבית מותרת ובהמה אסורה ושמואל אמר חבית נמי אסורה
Que pense Rav ? S’il pense qu’il y a rétroactivité de la désignation [beréra], même la bête devrait être permise ; et s’il pense qu’il n’y a pas de rétroactivité de la désignation, même la jarre devrait être interdite !
מאי קסבר רב אי קא סבר יש ברירה אפי' בהמה תשתרי ואי קסבר אין ברירה אפילו חבית נמי אסורה
En fait, il pense qu’il y a rétroactivité de la désignation, mais la bête est différente, car les limites se nourrissent l’une de l’autre. Rav Kahana et Rav Assi dirent à Rav : pour l’interdit du mouktsé, ils ne s’en sont pas souciés, et pour l’interdit des limites, ils s’en seraient souciés ? Rav se tut.
לעולם קסבר יש ברירה ושניא בהמה דקא ינקי תחומין מהדדי אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב לאיסור מוקצה לא חששו לאיסור תחומין חששו שתיק רב
Qu’en est-il en conclusion ? Rabbi Hochaya dit : il y a rétroactivité de la désignation ; et Rabbi Yo’hanan dit : il n’y a pas de rétroactivité de la désignation.
מאי הוי עלה ר' הושעיא אמר יש ברירה ור' יוחנן אמר אין ברירה
Et Rabbi Hochaya pense-t-il qu’il y a rétroactivité de la désignation ? Nous avons appris : un mort [se trouve] dans une maison qui a de nombreuses portes : toutes sont impures. Si l’une d’elles a été ouverte, elle est impure, et toutes les autres sont pures. S’il a eu l’intention de le sortir par l’une d’elles, ou par une fenêtre de quatre [palmes] sur quatre, cela protège toutes les [autres] portes.
וסבר ר' הושעיא יש ברירה והתנן המת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאים נפתח אחד מהן הוא טמא וכולן טהורים חשב להוציאו באחד מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה מצלת על הפתחים כולן
Et il a été dit à ce sujet : Rabbi Hochaya dit : pour purifier les portes à partir de ce moment-là. À partir de ce moment-là, oui ; rétroactivement, non !
ואתמר עלה אמר ר' הושעיא לטהר את הפתחים מכאן ולהבא מכאן ולהבא אין למפרע לא
Et Rabbi Yo’hanan retient-il la rétroactivité de la désignation ? Rav Assi n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : des frères qui ont partagé [un héritage] sont [considérés comme] des acheteurs, et ils se le restituent l’un à l’autre au jubilé ?
ומי אית ליה לר' יוחנן ברירה והאמר רב אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל
Et si tu dis : Rabbi Yo’hanan ne retient pas la rétroactivité de la désignation pour [une loi] de la Torah, mais pour [une loi] rabbinique, il la retient,
וכי תימא כי לית ליה לרבי יוחנן ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית ליה
Rabbi Yehouda dit : on ne peut pas poser une condition sur deux choses à la fois ; mais [on peut dire] : si un Sage est venu à l’est, mon érouv est à l’est ; à l’ouest, mon érouv est à l’ouest. Mais [s’il en vient] d’ici et de là, non.
ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב ואילו לכאן ולכאן לא
Original : Beitzah 37b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.