« Tu es pour moi anathème » : celui qui fait le vœu est interdit. « Je suis pour toi et tu es pour moi [anathème] » : tous deux sont interdits l’un envers l’autre ; ils peuvent profiter de ce qui appartient aux immigrants de Babylonie, mais sont interdits de ce qui appartient à cette ville.
הרי אתה עלי חרם הנודר אסור הריני עליך ואתה עלי שניהם אסורים זה בזה ומותרין בשל עולי בבל ואסורין בשל אותה העיר
Et voici ce qui appartient aux immigrants de Babylonie : le mont du Temple, les salles, les parvis et le puits au milieu de la route. Et voici ce qui appartient à cette ville : la place, la synagogue et le bain.
ואלו הן דברים של עולי בבל הר הבית הלשכות והעזרות ובור של אמצע הדרך ואלו הן של אותה העיר הרחוב ובית הכנסת ובית המרחץ
Or si tu dis que c’est un puits d’associés, pourquoi est-ce permis ? N’avons-nous pas appris : des associés qui se sont interdit par vœu de profiter l’un de l’autre ne peuvent pas entrer dans la cour ni se laver dans le puits ?
ואי אמרת בירא דשותפי הוא אמאי מותר והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר לרחוץ בבור
Et Rav Na’hman pense-t-il qu’il y a rétroactivité de la désignation ? N’avons-nous pas appris : les frères associés, quand ils sont astreints au kalbon, sont exempts de la dîme du bétail ;
וסבר רב נחמן יש ברירה והתנן האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה
mais s’ils ont partagé des chevreaux contre des chevreaux et des agneaux contre des agneaux, on dit : voici la part qui lui revenait depuis le premier instant.
אבל חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אומר זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך
Et Rav Na’hman a dit : même s’ils ont partagé des chevreaux contre des chevreaux et des agneaux contre des agneaux, on ne dit pas : voici la part qui lui revenait depuis le premier instant.
ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך
Mais plutôt : tous s’accordent que c’est un puits sans maître ; mais ici, ils divergent au sujet de celui qui ramasse un objet trouvé pour son prochain : l’un pense que [son prochain] l’acquiert, et l’autre pense qu’il ne l’acquiert pas.
אלא דכולי עלמא בירא דהפקרא היא אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי מר סבר קנה ומר סבר לא קנה:
MICHNA: Celui dont les fruits se trouvaient dans une autre ville, et dont les habitants de cette ville ont fait un érouv pour lui apporter de ses fruits : ils ne les lui apporteront pas ; mais si c’est lui qui a fait l’érouv, ses fruits sont comme lui.
מתני׳ מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפירותיו לא יביאו לו ואם ערב הוא פירותיו כמוהו
Original : Beitzah 39b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.