Ravina dit : En réalité, n’inverse pas ; Rabbi Yehouda leur parlait selon l’opinion des Sages :
רבינא אמר לעולם לא תיפוך ורבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו
Beitsa 3b ביצה
Structure du débat :Question 3Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Selon moi, même le premier [jour l’œuf] est permis, car c’est une nourriture qui s’est détachée [d’une nourriture] ; mais selon vous, reconnaissez-moi au moins que le second [jour] il est permis, car ce sont deux saintetés [distinctes]. Et les Sages lui répondaient : Non, c’est une seule sainteté.
לדידי אפילו בראשון נמי שריא דאוכלא דאפרת הוא אלא לדידכו אודו לי מיהת דבשני שריא דשתי קדושות הן ואמרי ליה רבנן לא קדושה אחת היא
Ravina fils de Rav ’Oulla dit : Il s’agit ici d’une poule destinée à pondre des œufs, et Rabbi Yehouda suit sa propre opinion, car il admet le mouktsé.
רבינא בריה דרב עולא אמר הכא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ורבי יהודה לטעמיה דאית ליה מוקצה
On objecte : Qu’il s’agisse d’un œuf pondu le Chabbat ou d’un œuf pondu un jour de fête, on ne le déplace ni pour en couvrir un récipient, ni pour y appuyer les pieds d’un lit ;
מיתיבי אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה
mais on peut retourner sur lui un récipient pour qu’il ne se brise pas. [L’œuf] douteux est interdit, et s’il s’est mélangé à mille, tous sont interdits.
אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות
Cela se comprend selon Rabba, qui dit [que l’interdit est] à cause de la « préparation » : c’est un doute [portant sur une loi] de la Torah, et tout doute de la Torah se tranche avec rigueur.
בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ספיקא דאורייתא וכל ספיקא דאורייתא לחומרא
Mais selon Rav Yossef et Rabbi Its’hak, qui disent [que c’est] à cause d’un décret, c’est un doute [portant sur une loi] des Sages, et tout doute des Sages se tranche avec indulgence !
אלא לרב יוסף ולרבי יצחק דאמרי משום גזרה ספיקא דרבנן היא וכל ספיקא דרבנן לקולא
(Il lui dit :) La fin [de la baraïta] nous amène au doute de terefa [d’une poule peut-être blessée mortellement].
(א"ל) סיפא אתאן לספק טרפה
S’il en est ainsi, énonce la fin : S’il s’est mélangé à mille, tous sont interdits. Cela se comprend si tu dis [qu’il s’agit d’un doute :] peut-être jour de fête, peut-être jour profane ; c’est alors une chose qui deviendra permise [plus tard], et toute chose qui deviendra permise n’est pas annulée même dans mille.
אי הכי אימא סיפא נתערבה באלף כולן אסורות אי אמרת בשלמא ספק יו"ט ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל
Mais si tu dis [qu’il s’agit d’un] doute de terefa, c’est une chose qui ne deviendra jamais permise, et elle devrait être annulée dans la majorité !
אלא אי אמרת ספק טרפה דבר שאין לו מתירין היא ותבטל ברובא
Et si tu dis que l’œuf est une chose importante et qu’il n’est pas annulé, cela convient à celui qui dit : Nous avons appris « tout ce qui se compte habituellement »,
וכי תימא ביצה חשובה ולא בטלה הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו
mais selon celui qui dit : Nous avons appris « ce qui se compte habituellement », que peut-on dire ?
אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר
Car nous avons appris : Celui qui avait des bottes de fenugrec [issues] de mélanges de la vigne, elles doivent être brûlées. Si elles se sont mélangées à d’autres, et ces autres à d’autres encore, toutes doivent être brûlées : telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : Elles sont annulées dans un et deux cents.
דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרות ואחרות באחרות כולן ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחת ומאתים
Car Rabbi Meïr disait : Ce qui se compte habituellement rend [le mélange] interdit. Et les Sages disent : Seules six choses rendent [le mélange] interdit ; Rabbi Akiva dit : sept. Les voici : les noix à coque tendre, les grenades de Badan, les tonneaux scellés, les pousses de bettes, les tiges de chou et la courge grecque. Rabbi Akiva ajoute aussi les pains du maître de maison.
שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רבי עקיבא אומר שבעה ואלו הן אגוזי פרך ורמוני באדן וחביות סתומות וחלפי תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית
Ce qui est sujet à la ’orla [rend interdit] au titre de la ’orla ; ce qui est sujet aux mélanges de la vigne, au titre des mélanges de la vigne. Et il a été dit à ce sujet : Rabbi Yo’hanan dit : Nous avons appris « ce qui se compte habituellement » ; et Rabbi Chimon ben Lakich dit : Nous avons appris « tout ce qui se compte habituellement ».
הראוי לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ואתמר עלה רבי יוחנן אמר את שדרכו למנות שנינו ורבי שמעון בן לקיש אמר כל שדרכו למנות שנינו
Cela convient selon Rabbi Chimon ben Lakich ; mais selon Rabbi Yo’hanan, que peut-on dire ?
הניחא לרבי שמעון בן לקיש אלא לרבי יוחנן מאי איכא למימר
Rav Papa dit : Ce Tanna est le Tanna de la livre de figues sèches, qui dit que toute chose qui se compte n’est pas annulée, même [pour un interdit] des Sages, et à plus forte raison [pour un interdit] de la Torah.
אמר רב פפא האי תנא תנא דליטרא קציעות הוא דאמר כל דבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטיל וכל שכן בדאורייתא
Car nous avons appris : Une livre de figues sèches [de terouma] qu’il a pressée sur l’ouverture d’un gâteau [de figues], sans savoir sur quel gâteau il l’a pressée ; sur l’ouverture d’un tonneau, sans savoir sur quel tonneau il l’a pressée ; sur l’ouverture d’une ruche, sans savoir sur quelle ruche il l’a pressée : Rabbi Meïr dit : Rabbi Eliézer
דתנן ליטרא קציעות שדרסה על פי עגול ואינו יודע באיזה עגול דרסה על פי חבית ואינו יודע באיזו חבית דרסה על פי כורת ואינו יודע באיזו כורת דרסה רבי מאיר אומר רבי אליעזר
Original : Beitzah 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.