Notre michna n’est pas selon ce Tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Beit Chammaï et Beit Hillel reconnaissent qu’on transporte l’échelle d’un pigeonnier à l’autre. Ils n’ont divergé que sur le fait de la ramener : Beit Chammaï disent qu’on ne la ramène pas, et Beit Hillel disent qu’on la ramène aussi.
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את הסולם משובך לשובך לא נחלקו אלא להחזיר שב"ש אומרים אין מחזירין וב"ה אומרים אף מחזירין
Rabbi Yehouda dit : De quoi parle-t-on ? D’une échelle de pigeonnier ; mais une échelle d’étage, de l’avis de tous, c’est interdit. Rabbi Dossa dit : On peut l’incliner d’une lucarne à l’autre. D’autres disent au nom de Rabbi Dossa : On peut même la faire avancer [en la basculant].
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בסולם של שובך אבל בסולם של עליה דברי הכל אסור ר' דוסא אומר מטהו מחלון לחלון אחרים אומרים משום רבי דוסא אף מדדין בו
Les fils de Rabbi ’Hiya partirent dans les villages. Quand ils revinrent, leur père leur dit : Un cas vous est-il venu entre les mains ? Ils lui dirent : Le cas d’une échelle nous est venu entre les mains, et nous l’avons permise. Il leur dit : Sortez et interdisez ce que vous avez permis.
בני רבי חייא נפוק לקרייתא כי אתו אמר להו אבוהון כלום מעשה בא לידכם אמרו לו סולם בא לידינו והתרנוהו אמר להם צאו ואסרו מה שהתרתם
Eux pensaient : du fait que Rabbi Yehouda dit que pour une échelle d’étage ils ne divergent pas, cela implique que le premier Tanna pense qu’ils divergent. Mais il n’en est rien : Rabbi Yehouda explique la raison du premier Tanna.
אינהו סבור מדקא אמר רבי יהודה בסולם של עליה לא פליגי מכלל דתנא קמא סבר פליגי ולא היא רבי יהודה טעמיה דתנא קמא קא מפרש
D’où [le sait-on] ? De ce qu’il enseigne : « On transporte l’échelle d’un pigeonnier à l’autre. » Or, si tu penses qu’ils divergent sur une échelle d’étage, [au lieu de] « on transporte l’échelle d’un pigeonnier à l’autre », il aurait dû dire : « on transporte l’échelle vers un pigeonnier » ! N’est-ce donc pas qu’il veut dire : [l’échelle] de pigeonnier, oui ; [celle] d’étage, non ?
ממאי מדקתני מוליכין את הסולם משובך לשובך ואי סלקא דעתך בסולם של עליה פליגי האי מוליכין את הסולם משובך לשובך מוליכין את הסולם לשובך מבעי ליה אלא לאו הכי קאמר של שובך אין של עליה לא
Certains disent : Ils lui dirent : Le cas d’incliner une échelle d’étage nous est venu entre les mains, et nous l’avons permis. Il leur dit : Sortez et interdisez ce que vous avez permis. Eux pensaient que ce qu’interdit le premier Tanna, Rabbi Dossa le permet ; mais il n’en est rien : ce que permet le premier Tanna, Rabbi Dossa l’interdit.
איכא דאמרי אמרו לו הטוי סולם של עליה בא לידינו והתרנוהו אמר להם צאו ואסרו מה שהתרתם אינהו סבור מאי דקא אסר תנא קמא קא שרי רבי דוסא ולא היא מאי דקא שרי תנא קמא קא אסר רבי דוסא:
« Mais on peut l’incliner d’une lucarne à l’autre, etc. » On voit donc qu’en ce qui concerne la joie de la fête, Beit Chammaï sont rigoureux et Beit Hillel indulgents.
אבל מטהו מחלון לחלון וכו': אלמא גבי שמחת יו"ט ב"ש לחומרא וב"ה לקולא
Mais on leur oppose : Celui qui abat un animal sauvage ou un oiseau un jour de fête : Beit Chammaï disent qu’il creuse avec un pieu et recouvre ; et Beit Hillel disent qu’il ne doit pas abattre, à moins d’avoir de la terre préparée dès la veille.
ורמינהי השוחט חיה ועוף ביום טוב ב"ש אומרים יחפור בדקר ויכסה וב"ה אומרים לא ישחוט אא"כ היה לו עפר מוכן מבעוד יום
Rabbi Yo’hanan dit : Il faut inverser les opinions. — D’où [cela] ? Peut-être Beit Chammaï ne le disent-ils là que lorsqu’il y a un pieu planté, mais lorsqu’il n’y a pas de pieu planté, non.
אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה ממאי דלמא עד כאן לא קאמרי ב"ש התם אלא היכא דאיכא דקר נעוץ אבל היכא דליכא דקר נעוץ לא
C’est plutôt ceci qui est difficile : Beit Chammaï disent : Il ne doit pas prendre [les pigeons] à moins de les avoir remués dès la veille ; et Beit Hillel disent : Il se tient [devant eux] et dit : Ceux-ci et ceux-là, je les prendrai.
אלא אי קשיא הא קשיא בית שמאי אומרים לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום וב"ה אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל
On voit donc qu’en ce qui concerne la joie de la fête, Beit Chammaï sont rigoureux et Beit Hillel indulgents. Mais on leur oppose : Celui qui abat un animal sauvage ou un oiseau un jour de fête… Rabbi Yo’hanan dit : Il faut inverser les opinions.
אלמא גבי שמחת יו"ט ב"ש לחומרא וב"ה לקולא ורמינהי השוחט חיה ועוף ביו"ט אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה
Mais peut-être n’en est-il rien : Beit Chammaï ne le disent que lorsqu’il y a un pieu planté,
ודלמא לא היא עד כאן לא אמרי ב"ש אלא היכא דאיכא דקר נעוץ
Original : Beitzah 9b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.