est de l’avis de Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit qu’il est possible d’être exact par le Ciel, et à plus forte raison par la main de l’homme.
סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם
Bekhorot 18a בכורות
Dirons-nous que c’est un désaccord de Tannaïm ? [Si le cadavre] est trouvé exactement à mi-chemin entre deux villes, on ne brisait pas la nuque [d’une génisse] ; Rabbi Eliézer dit : toutes deux apportent deux génisses. N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : le premier Tanna est d’avis qu’il est impossible d’être exact, et Rabbi Eliézer est d’avis qu’il est possible d’être exact ?
נימא כתנאי נמצא מכוון בין שתי עיירות לא היו עורפין ר' אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר אי אפשר לצמצם ורבי אליעזר סבר אפשר לצמצם
Et comment le comprendrais-tu ? Si le premier Tanna était d’avis qu’il est impossible d’être exact, pourquoi ne brisait-on pas la nuque ? Qu’elles apportent une génisse en association et qu’elles posent une condition !
ותיסברא אי קסבר תנא קמא אי אפשר לצמצם אמאי לא היו עורפים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו
Pour ces Tannaïm, plutôt, tout le monde [admet] qu’il est possible d’être exact, et ici ils divergent sur « la plus proche, et non les plus proches » : le premier Tanna est d’avis : « la plus proche », et non les plus proches ; et Rabbi Eliézer est d’avis : « la plus proche », et même les plus proches.
אלא להני תנאי דכולי עלמא אפשר לצמצם והכא בקרובה ולא קרובות קמיפלגי דתנא קמא סבר קרובה ולא קרובות ורבי אליעזר סבר קרובה ואפי' קרובות
Qu’en est-il donc ? Rav ’Hiya bar Avin dit au nom de Rav Amram : Il a été enseigné : [Si le cadavre] est trouvé exactement à mi-chemin entre deux villes, Rabbi Eliézer dit : toutes deux apportent deux génisses ; et les Sages disent : qu’elles apportent une génisse en association et qu’elles posent une condition.
מאי הוי עלה אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא נמצא מכוון בין שתי עיירות ר' אליעזר אומר שתיהן מביאות שתי עגלות וחכמים אומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו
De quel avis sont les Sages ? S’ils sont d’avis qu’il est possible d’être exact et que « la plus proche » [inclut] même les plus proches, qu’elles en apportent deux ; et si [c’est] « la plus proche » et non les plus proches, qu’elles n’en apportent même pas une ! N’en déduis-tu pas plutôt que les Sages sont d’avis qu’il est impossible d’être exact, même par la main de l’homme ? Déduis-en cela.
מאי קסברי רבנן אי קסברי רבנן דאפשר לצמצם וקרובה ואפי' קרובות לייתי תרתי ואי קרובה ולא קרובות אפי' חדא לא לייתי אלא לאו שמע מינה קסברי רבנן אי אפשר לצמצם ואפילו בידי אדם שמע מינה:
« Rabbi Tarfon dit : Le cohen choisit pour lui le plus beau » : Quelle est la raison de Rabbi Tarfon ? Il est d’avis que le plus vigoureux sort le premier.
ר' טרפון אומר [הכהן] בורר לו את היפה: מאי טעמא דרבי טרפון קא סבר ההוא דבריא נפק ברישא:
« Rabbi Akiva dit : On fait une estimation, etc. » : Rabbi ’Hiya bar Abba dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Le cohen prend le plus maigre. Rabbi ’Hiya bar Abba dit à Rabbi Yo’hanan : Mais nous avons appris : « on fait une estimation entre eux » [, c’est-à-dire qu’ils partagent la valeur] ! Il lui répondit : Pendant que tu mangeais des dattes vertes en Babylonie, nous l’avons expliqué à partir de la fin [de la Michna],
ר' עקיבא אומר משמנין כו': אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הכהן נוטל כחושה אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנין ביניהן תנן אמר ליה עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא
car la fin enseigne : Si l’un d’eux est mort, Rabbi Tarfon dit : Ils partageront ; Rabbi Akiva dit : C’est à celui qui veut obtenir de son prochain d’apporter la preuve. Or s’il te venait à l’esprit que « on fait une estimation entre eux » [signifie] qu’ils partagent à parts égales, qu’ils partagent ici aussi à parts égales ! Que signifie donc « on fait une estimation entre eux » ? Que l’estimation reste [en suspens] entre eux : [le propriétaire] dit au cohen : apporte la preuve que c’est le premier-né, et prends-le.
דקתני סיפא מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ר' עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה ואי סלקא דעתך משמנין ביניהן דכי הדדי פליגי הכי נמי ליפלגי גבי הדדי אלא מאי משמנין שומן יהא ביניהן דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל:
« Et le second paîtra jusqu’à ce qu’il contracte un défaut, et il est soumis aux dons ; mais Rabbi Yossé l’exempte » : Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Rabbi Yo’hanan dit : Parce que le cohen le revendique de deux côtés, en disant : si c’est le premier-né, il est tout entier à moi ; si ce n’est pas le premier-né, donne-m’en les dons.
והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר: מאי טעמא דרבי מאיר אמר ר' יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין דאמר ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא אי לא בכור הוא הב לי מתנות מיניה
Et Rabbi Yossé, quelle est sa raison ? Rava dit : On a considéré ce qui n’est pas acquis comme acquis ; et bien que [l’animal] ne soit pas parvenu entre les mains [du cohen], c’est comme s’il y était parvenu et qu’il l’avait vendu à un Israélite avec son défaut.
ור' יוסי מאי טעמא אמר רבא עשו שאינו זוכה כזוכה ואע"ג דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומיה
Rabbi Éléazar dit : Tous reconnaissent que, pour un premier-né douteux dont la contrepartie n’est pas entre les mains du cohen, il est soumis aux dons.
א"ר אלעזר הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן שחייב במתנות
« Tous reconnaissent » : qui ? Rabbi Yossé. Mais c’est évident ! Rabbi Yossé n’exempte là-bas que lorsque la contrepartie est entre les mains du cohen, puisqu’on a considéré ce qui n’est pas acquis comme acquis ; mais lorsque la contrepartie n’est pas entre les mains du cohen, non !
הכל מודים מאן ר' יוסי פשיטא עד כאן לא קא פטר ר' יוסי התם אלא דחליפין ביד כהן דעשו שאינו זוכה כזוכה אבל אין חליפין ביד כהן לא
On aurait pu dire que la raison de Rabbi Yossé est qu’il est d’avis que, si tu le soumets aux dons, on en viendra à le tondre et à le faire travailler, même si la contrepartie n’est pas entre les mains du cohen ; [Rabbi Éléazar] nous enseigne [que non].
מהו דתימא טעמא דרבי יוסי דקסבר דאי מחייבת ליה במתנות אתי ליה לידי גיזה ועבודה אע"ג דאין חליפין ביד כהן קא משמע לן
Mais peux-tu dire cela ? La fin n’enseigne-t-elle pas : car Rabbi Yossé disait :
ומי מצית אמרת הכי והתני סיפא שהיה רבי יוסי אומר
Original : Bekhorot 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.