à quoi bon [dire] : La halakha est selon Rabbi Yossé ben Hamechoulam ?
הלכה כרבי יוסי בן המשולם למה לי
Bekhorot 24a בכורות
Structure du débat :Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il avait dit « la halakha [est ainsi] dans tout le chapitre » sans dire « la halakha est selon Rabbi Yossé ben Hamechoulam », j’aurais dit qu’il se rapporte à Rabbi Yossé ben Hamechoulam, et que « dans tout le chapitre » [vise les] deux choses qu’a dites Rabbi Yossé, et que le désaccord d’une baraïta est un désaccord ;
אי אמר הלכתא דכוליה פירקין ולא אמר הלכתא כר' יוסי בן המשולם הוה אמינא אדרבי יוסי בן המשולם קאי ומאי בכוליה פירקין דר' יוסי תרתי אמר ופלוגתא דברייתא פלוגתא היא
il nous a donc fait entendre « la halakha est selon Rabbi Yossé », pour nous faire entendre qu’il se rapporte à Rabban Chimon ben Gamliel et que le désaccord d’une baraïta n’est pas un désaccord.
אשמעינן הלכה כר' יוסי לאשמועינן דאדרבן שמעון בן גמליאל קאי ופלוגתא דברייתא לאו פלוגתא היא
Quelle est cette baraïta ? Car il a été enseigné : Celui qui achète d’un non-Juif une bête qui allaite : [le petit] qui vient après est un premier-né douteux, car elle prend [un petit] en affection bien qu’elle n’ait pas mis bas. Rabban Chimon ben Gamliel dit : La chose reste dans sa présomption.
מאי ברייתא דתניא הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים הבא אחריו בכור מספק מפני שמרחמת אע"פ שאינה יולדת רשב"ג אומר דבר בחזקתו
Et de même, Rabban Chimon ben Gamliel disait : Celui qui entre dans son troupeau la nuit et voit environ dix ou quinze [bêtes], primipares et non primipares, en train de mettre bas ; le lendemain il se lève de bon matin et trouve des mâles attachés à celles qui ne sont pas primipares et des femelles attachées aux primipares : il ne craint pas que le petit de celle-ci soit venu chez celle-là.
וכן היה רשב"ג אומר הנכנס לתוך עדרו בלילה וראה כעשר כחמש עשרה מבכירות ושאינן מבכירות יולדות למחר השכים ומצא זכרים תלויות בשאין מבכירות ונקבות תלויות במבכירות אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו:
Il leur fut demandé : « La chose reste dans sa présomption », que dit Rabban Chimon ben Gamliel, [signifie] qu’elle ne prend en affection que si elle a mis bas ; mais là où elle a mis bas, craignons-nous qu’elle prenne [un autre petit] en affection ? Ou peut-être prend-elle en affection le sien, [mais] celui qui n’est pas le sien, elle ne le prend pas en affection ?
איבעיא להו דבר בחזקתו דקאמר רשב"ג דאינה מרחמת אלא אם כן יולדת הא היכא דאוליד חיישינן לרחומי או דלמא דידה מרחמא דלא דידה לא מרחמא ליה
Quelle conséquence pratique ? [Faire] flageller à son sujet [celui qui les abat] au titre de « lui et son petit » : si tu dis qu’elle prend en affection le sien mais pas celui qui n’est pas le sien, il reçoit les coups ; et si tu dis qu’elle prend aussi en affection celui qui n’est pas le sien, il ne reçoit pas les coups.
למאי נפקא מינה למלקא עלה משום אותו ואת בנו אי אמרת דידה מרחמא דלא דידה לא מרחמא לקי ואי אמרת דלא דידה נמי מרחמא לא לקי
Qu’en est-il ? Viens et entends : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Celui qui achète une bête à un non-Juif ne craint pas que [le petit] ait été celui d’une autre. — Est-ce cela qu’il enseigne ? Il enseigne « ait été » ; voici ce qu’il veut dire : il ne craint pas que ce soit le petit d’une autre, à moins qu’elle ait eu un petit dès l’origine.
מאי ת"ש רשב"ג אומר הלוקח בהמה מן העובד כוכבים אינו חושש שמא בנה של אחרת היה מי קתני הוא היה קתני ה"ק אינו חושש שמא בנה של אחרת אלא א"כ היה לה ולד מעיקרא
Viens et entends : S’il entre dans son troupeau et voit les primipares allaiter et celles qui ne sont pas primipares allaiter, il ne craint pas que le petit de celle-ci soit venu chez celle-là, ou que le petit de celle-là soit venu chez celle-ci.
ת"ש נכנס בתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות ואת שאינן מבכירות מניקות אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו או שמא בנה של זו בא לו אצל זו
Pourquoi ? Qu’il craigne que peut-être elle l’ait pris en affection ! — Là où il y a le sien, elle ne délaisse pas le sien pour prendre en affection celui qui n’est pas le sien.
אמאי ליחוש דלמא רחומי רחים במקום דידה לא שבקא דידה ומרחמא דלא דידה
Viens et entends : « La chose reste dans sa présomption. Et de même, etc. » N’est-ce pas que le début est semblable à la fin ? De même que dans la fin [il s’agit] certainement du sien, de même dans le début [il s’agit] certainement du sien.
ת"ש דבר בחזקתו [וכן] כו' מאי לאו רישא דומיא דסיפא מה סיפא ודאי דידה אף רישא ודאי דידה
Quelle preuve ? Celui-ci [est] tel qu’il est, et celui-là tel qu’il est ; et que signifie « et de même » ? Quant à l’exemption du premier-né.
מידי איריא האי כדאיתא והאי כדאיתא ומאי וכן אפטורה דבכורה
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il a vu un porc attaché à une brebis, elle est exempte du premier-né, et [le petit] est interdit à la consommation « jusqu’à ce qu’il vienne et vous enseigne la justice » (Os 10, 12).
ארבב"ח אר"י ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסור באכילה (הושע י, יב) עד יבא ויורה צדק לכם
Exempte du premier-né : selon qui ? Selon Rabban Chimon ben Gamliel. Et interdit à la consommation : selon les Sages !
פטור מן הבכורה כמאן כרשב"ג ואסור באכילה כרבנן
Et de plus, si c’est selon les Sages, que signifie « jusqu’à ce qu’il vienne et vous enseigne la justice » ? Il aurait fallu [dire] : jusqu’à ce que la chose te soit connue !
ותו אי כרבנן מאי עד יבא ויורה צדק לכם עד שיודע לך דבר מיבעי ליה
Et si tu dis qu’il est dans le doute si la halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel ou selon les Sages : s’il est dans le doute, pourquoi est-elle exempte du premier-né ? Et de plus, est-il dans le doute ? Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Partout où Rabban Chimon ben Gamliel a enseigné dans notre Michna, la halakha est selon lui, sauf pour le garant, Sidon et la dernière preuve ?
וכי תימא מספקא ליה אי הלכה כרשב"ג אי כרבנן אי מספקא ליה אמאי פטורה מן הבכורה ותו מי מספקא ליה והאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה
En réalité, il est évident pour lui que la halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel ; mais il est dans le doute si Rabban Chimon ben Gamliel est d’avis que celle qui a mis bas prend [un autre petit] en affection ou ne le prend pas en affection. — S’il en est ainsi, plutôt que de nous faire entendre [le cas du] porc, qu’il nous fasse entendre [celui d’]un agneau, et [la question de] flageller à son sujet au titre de « lui et son petit » !
לעולם פשיטא ליה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל מיהו מספקא ליה אי סבר רבן שמעון בן גמליאל יולדת מרחמת או אינה מרחמת אי הכי עד דאשמעינן חזיר לישמעינן טלה ולמילקי עליה משום אותו ואת בנו
Le porc lui était nécessaire, car s’il nous avait fait entendre [le cas de] l’agneau, j’aurais dit : même si tu admets qu’il est d’avis que celle qui a mis bas prend en affection, [c’est] celui de son espèce, mais pas celui qui n’est pas de son espèce ; il nous fait entendre [le cas du] porc, [pour dire] qu’elle prend en affection même celui qui n’est pas de son espèce, car on peut dire que peut-être elle le prend en affection.
חזיר איצטריכא ליה דאי אשמעינן טלה הוה אמינא אם תמצא לומר דסבר יולדת מרחמא דמינה דלא מינה לא אשמעינן חזיר דמרחמת ואפילו דלאו מינה נמי דאיכא למימר דלמא מרחמא
Et c’est ce qu’a dit Rabbi Yo’hanan : A’haï beRibbi
והיינו דאמר רבי יוחנן בעי
Original : Bekhorot 24a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.