l’une comme l’autre tant qu’elle est propre au chien, ceci est propre au chien ! C’est une difficulté.
אחת זו ואחת זו עד לכלב הא חזיא לכלב קשיא
Bekhorot 23b בכורות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Revenons au texte même : Bar Pada dit : L’impureté grave [dure] tant que [la chair] est propre à l’étranger résident, et l’impureté légère tant qu’elle est propre au chien. Et Rabbi Yo’hanan dit : L’une comme l’autre, tant qu’elle est propre au chien. Quelle est la raison de Bar Pada ? Car il est écrit : « Vous ne mangerez aucune charogne ; à l’étranger, etc. » (Dt 14, 21) : celle qui est propre à l’étranger est appelée charogne, et celle qui n’est pas propre à l’étranger n’est pas appelée charogne.
גופא בר פדא אמר טומאה חמורה עד לגר וטומאה קלה עד לכלב ורבי יוחנן אמר אחת זו ואחת זו עד לכלב מ"ט דבר פדא דכתיב (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר וגו' הראויה לגר קרויה נבילה ושאינה ראויה לגר אינה קרויה נבילה
Et l’autre ? [Le verset vient] exclure le cas où elle était putréfiée dès l’origine. Et l’autre ? [Celle qui était] putréfiée dès l’origine, il n’est pas besoin d’un verset pour l’exclure : ce n’est que de la poussière.
ואידך למעוטי היכא דהסריחה מעיקרא ואידך הסריחה מעיקרא לא צריכא קרא למעוטי עפרא בעלמא הוא
Nous avons appris : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Une grosse bête qui a expulsé un caillot de sang : il sera enterré, et elle est exemptée du premier-né ; et Rabbi ’Hiya a enseigné : Il ne rend impur ni par contact ni par transport ; et Rabbi Yo’hanan a dit : Parce qu’on l’a touché alors qu’il était annulé dans la majorité [du sang].
תנן רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרת מן הבכורה ותני ר' חייא אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ואמר ר' יוחנן משום ביטול ברוב נגעו בה
Pourquoi invoquer l’annulation dans la majorité ? Je le déduirais [plutôt] de ce qu’il n’a jamais été propre [à la consommation] ! — Celui-ci aussi était propre à l’origine, par l’intermédiaire de sa mère.
מאי איריא משום ביטול ברוב תיפוק לי דלא איתחזי כלל הא נמי איתחזי מעיקרא אגב אימיה
Nous avons appris là-bas : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : De la saumure pure dans laquelle est tombée de l’eau, en quantité quelconque, est impure. Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : Cela signifie que les ignorants sont soupçonnés de mélanger moitié [d’eau] à la saumure. — Pourquoi la moitié ? Même moins de la moitié ! — [Avec] cette quantité quelconque, cela fait moitié-moitié, et [un mélange] moitié-moitié n’est pas annulé.
תנן התם ר' אליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה זאת אומרת נחשדו עמי הארץ לערב מחצה בציר ולמה לי מחצה אפילו בציר ממחצה נמי והני משהו הוה ליה פלגא ופלגא לא בטיל
Dis : jusqu’à la moitié. Et si tu veux, dis : l’impureté de l’ignorant est d’ordre rabbinique, l’impureté des liquides est d’ordre rabbinique ; c’est pour la majorité que les Sages ont décrété, [mais] pour moitié-moitié, les Sages n’ont pas décrété.
אימא עד מחצה איבעית אימא טומאת עם הארץ דרבנן טומאת משקין דרבנן ברובא גזרו רבנן בפלגא ופלגא לא גזרו בה רבנן:
MICHNA: Rabban Chimon ben Gamliel dit : Celui qui achète d’un non-Juif une bête qui allaite ne craint pas que [le petit] soit celui d’une autre. S’il entre dans son troupeau et voit les primipares allaiter et celles qui ne sont pas primipares allaiter, il ne craint pas que le petit de celle-ci soit venu chez celle-là, ou que le petit de celle-là soit venu chez celle-ci.
מתני׳ רשב"ג אומר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים אין חוששין שמא בנה של אחרת היה נכנס לתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות ושאינן מבכירות מניקות אין חוששין שמא בנה של זו בא לו אצל זו או שמא בנה של זו בא לו אצל זו:
GUEMARA: Rav Na’hman dit au nom de Rav : La halakha [est ainsi] dans tout le chapitre, sauf là où il y a désaccord. Rav Chéchet dit : Je dis que c’est quand il était assoupi et couché que Rav a dit cet enseignement. À quoi se rapporte-t-il ? Si l’on dit : au début [du chapitre], Rabbi Yichmaël et Rabbi Akiva y divergent ;
גמ׳ אמר רב נחמן משמיה דרב הלכתא בכוליה פירקין בר מפלוגתא אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא אהייא אילימא ארישא מפליגי רבי ישמעאל ורבי עקיבא
si c’est à Rabbi Eliézer ben Yaakov, la Michna de Rabbi Eliézer ben Yaakov est peu abondante mais pure [et l’on sait déjà que la halakha le suit] ;
אלא אדרבי אליעזר בן יעקב משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי
si c’est à Rabban Chimon ben Gamliel, on diverge avec lui dans une baraïta ; si c’est à Rabbi Yossé ben Hamechoulam, Rav l’a déjà dit une fois, car Rav a dit : La halakha est selon Rabbi Yossé ben Hamechoulam ; si c’est aux poils d’un [animal] porteur de défaut, Akavia ben Mahalalel et les Sages y divergent !
אלא אדרבן שמעון בן גמליאל מפלג פליג בברייתא אלא אדרבי יוסי בן המשולם הא אמר רב חדא זימנא דאמר רב הלכתא כרבי יוסי בן המשולם אלא אשער בעל מום מיפלג פליגי עקביא בן מהללאל ורבנן
En réalité, il se rapporte à Rabban Chimon ben Gamliel, et [Rav] nous enseigne qu’une baraïta ne constitue pas un désaccord.
לעולם אדרבן שמעון בן גמליאל והא קמ"ל דברייתא לא פלוגתא היא
Et puisque Rav a dit : La halakha [est ainsi] dans tout le chapitre, sauf là où il y a désaccord,
וכיון דאמר רב הלכתא בכוליה פירקין בר מפלוגתא
Original : Bekhorot 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.