que [celui qui] a rendu impurs des [aliments] purs et est mort, on ne pénalise pas son fils après lui. Quelle en est la raison ? Un dommage qui n’est pas visible n’est pas appelé dommage ; c’est une amende rabbinique : c’est lui que les Sages ont pénalisé, son fils, les Sages ne l’ont pas pénalisé.
טימא טהרות ומת לא קנסו בנו אחריו מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק קנסא דרבנן לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן:
MICHNA: Il arriva qu’un vieux bélier à la toison pendante fut aperçu par un questeur, qui dit : « Qu’a-t-il donc, celui-ci ? » On lui dit : « C’est un premier-né, et il n’est abattu que s’il a un défaut. » Il prit un poignard et lui fendit l’oreille. L’affaire vint devant les Sages, et ils le permirent. Après qu’ils l’eurent permis, il alla fendre les oreilles d’autres premiers-nés, et ils les interdirent.
מתני׳ מעשה בזכר של רחלים זקן ושערו מדולדל וראהו קסטור אחד ואמר מה טיבו של זה אמרו לו בכור הוא ואינו נשחט אלא א"כ היה בו מום נטל פיגום וצרם אזנו ובא מעשה לפני חכמים והתירו ואחר שהתירו הלך וצירם באזני בכורות אחרים ואסרו
Une fois, des enfants jouaient dans un champ ; ils attachèrent les queues d’agneaux l’une à l’autre, et la queue de l’un d’eux se rompit — or c’était un premier-né. L’affaire vint devant les Sages, et ils le permirent. Voyant qu’ils l’avaient permis, ils allèrent attacher les queues d’autres premiers-nés, et ils les interdirent. Voici la règle : tout ce qui est fait à son instigation est interdit ; sans son instigation, c’est permis.
פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה וקשרו זנבי טלאים זה בזה ונפסקה זנבו של אחד מהם והרי הוא בכור ובא מעשה לפני חכמים והתירו ראו שהתירו הלכו וקשרו זנבות בכורות אחרים ואסרו זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור שלא לדעתו מותר:
GUEMARA: « Une autre fois » etc. Et [les deux cas] sont nécessaires : car s’il nous avait appris [le cas de] l’idolâtre, [on aurait dit que c’est permis] parce qu’il n’en prendra pas l’habitude ; mais pour un enfant, qui en prendra l’habitude, j’aurais dit que non.
גמ׳ פעם אחרת היה כו': וצריכא דאי אשמעינן עובד כוכבים דלא אתי למיסרך אבל קטן דאתי למיסרך אימא לא
Et s’il nous avait appris [le cas de] l’enfant, [on aurait dit que c’est permis] parce qu’on ne viendra pas à le confondre avec un adulte ; mais un idolâtre, qu’on viendra à confondre avec un adulte [israélite], j’aurais dit que non. [Les deux cas] sont nécessaires.
ואי אשמועינן קטן משום דלא אתי לאיחלופי בגדול אבל עובד כוכבים דאתי לאיחלופי בגדול אימא לא צריכא
Rav ’Hisda a dit au nom de Rav Ketina : on ne l’a enseigné que lorsqu’on lui a dit « à moins qu’il n’ait un défaut » ; mais si on lui a dit « s’il lui survient un défaut », c’est comme si on lui avait dit : « Va lui faire un défaut. »
א"ר חסדא אמר רב קטינא לא שנו אלא דא"ל אא"כ היה בו מום אבל אם א"ל אם נעשה בו מום כמאן דא"ל זיל עביד ביה מומא דמי
Rava a dit : de toute façon, [il a parlé] spontanément ; que m’importe « avait » ou « survient » ? Mais « survient » aussi est dit spontanément, et il n’y a pas de différence.
אמר רבא מכדי ממילא הוא מה לי היה מה לי נעשה אלא נעשה נמי ממילא הוא ולא שנא:
Certains disent : Rav Papa a dit : ne dis pas « au moment de la poursuite, oui, mais en dehors du moment de la poursuite, non » ; mais même après la poursuite aussi. Quelle en est la raison ? C’est sa souffrance qu’il se rappelle.
איכא דאמרי אמר רב פפא לא תימא בשעת רדיפה אין אבל שלא בשעת רדיפה לא אלא אפילו לאחר רדיפה נמי מאי טעמא צעריה דמדכר
Rav Yehouda a dit : il est permis d’infliger un défaut à un premier-né avant qu’il ne sorte à l’air du monde. Rava a dit : un chevreau à l’oreille, un agneau à la lèvre. Certains disent : un agneau aussi à l’oreille ; dis qu’il sort par les tempes.
א"ר יהודה מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם אמר רבא גדיא באודניה אימרא בשפוותיה איכא דאמרי אימרא נמי באודניה אימור דרך צדעיו נפק
Rava a dit : [un défaut] qui ne se voit pas quand il mange mais se voit quand il bêle est un défaut. Que nous apprend-il ? Nous l’avons appris : « les dents de devant ébréchées ou rasées, les dents du fond arrachées ». Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que cela se voit quand il bêle ?
אמר רבא אכל ולא מיחזי פעי ומיחזי הוי מומא מאי קמ"ל תנינא החוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו הפנימיות שנעקרו מ"ט לאו משום דכי פעי מיחזי
Rav Papa a dit : Rava aussi explique la raison de la michna : pourquoi [les dents] arrachées sont-elles un défaut ? Parce que cela se voit quand il bêle.
אמר רב פפא רבא נמי טעמא דמתני' מפרש מאי טעמא נעקרו הוי מומא משום דכי פעי מיחזי:
MICHNA: Pour tous les défauts qui peuvent être causés par la main de l’homme, les bergers israélites sont dignes de foi, les bergers cohanim ne sont pas dignes de foi. Rabban Chimon ben Gamliel dit : il est digne de foi pour [l’animal] de son compagnon, et n’est pas digne de foi pour le sien. Rabbi Meïr dit : celui qui est suspect sur une chose ne peut ni juger ni témoigner à son sujet.
מתני׳ כל המומין הראויין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנין רועים כהנים אינן נאמנין רשב"ג אומר נאמן הוא על של חבירו ואין נאמן על של עצמו ר"מ אומר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו:
GUEMARA:Rabbi Yo’hanan et Rabbi Éléazar : l’un a dit : des bergers israélites chez des cohanim sont dignes de foi ; [qu’ils le fassent] pour une bouchée, nous ne le craignons pas.
גמ׳ ר' יוחנן ור' אלעזר חד אמר רועי ישראל בי כהנים נאמנין ללגימא לא חיישינן
Des bergers cohanim chez des Israélites ne sont pas dignes de foi : [le berger] se dit : puisque je me donne de la peine pour lui, il ne me laissera pas de côté pour le donner à d’autres.
רועי כהנים בי ישראל אין נאמנין מימר אמר כיון דקא טרחנא ביה לא שביק לדידי ויהיב לאחריני
Et Rabban Chimon ben Gamliel vient dire : il est digne de foi pour [l’animal] de son compagnon et ne l’est pas pour le sien ; et Rabbi Meïr vient dire : celui qui est suspect sur une chose ne peut ni juger ni témoigner à son sujet.
ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו ואתא רבי מאיר למימר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו
Et l’autre a dit : des bergers d’Israélites qui sont [eux-mêmes] cohanim sont dignes de foi :
וחד אמר רועי ישראל והן כהנים נאמנין
Original : Bekhorot 35a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.