Admettons que Rabbi Meïr l’ait dit au titre de la crainte ; a-t-il dit de les tenir pour établis [comme suspects] ?
אימר דא"ר מאיר לחששא לאחזוקינהו מי אמר
Bekhorot 36a בכורות
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils ont demandé : un témoin [rapportant] de la bouche d’un témoin, qu’en est-il pour le témoignage sur un premier-né ? Rav Assi l’interdit et Rav Achi le permet. Rav Assi dit à Rav Achi : l’école de Menaché n’a-t-elle pas enseigné qu’un témoin [rapportant] de la bouche d’un témoin n’est valable que pour le témoignage de la femme ?
איבעיא להו עד מפי עד מהו לעדות בכור רב אסי אסר ורב אשי שרי א"ל רב אסי לרב אשי והא תנא דבי מנשה אין עד מפי עד כשר אלא לעדות האשה
Enseigne : « seulement pour un témoignage pour lequel une femme est valable ».
תני אלא לעדות שהאשה כשרה לה בלבד
Rav Yeimar valida un témoin [rapportant] de la bouche d’un témoin pour un premier-né. Mareimar l’appela : « Yeimar qui permet les premiers-nés ». Et la halakha est qu’un témoin [rapportant] de la bouche d’un témoin est valable pour le témoignage sur un premier-né.
רב יימר אכשר עד מפי עד בבכור קרי עליה מרימר יימר שרי בוכרא והלכתא עד מפי עד כשר לעדות בכור
Rabbi Ilaa a dit : si on ne le tenait pas pour un premier-né, et que quelqu’un est venu dire que c’est un premier-né et que son défaut est sur lui, il est digne de foi.
א"ר אילעא לא היו מוחזקין בו שהוא בכור ובא אחד ואמר שהוא בכור ומומו עמו נאמן
Que nous apprend-il ? Que la bouche qui a interdit est la bouche qui a permis ? Nous l’avons appris : une femme qui a dit : « J’étais mariée et je suis divorcée » est digne de foi, car la bouche qui a interdit est la bouche qui a permis.
מאי קמ"ל שהפה שאסר הוא הפה שהתיר תנינא האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר
Tu aurais pu dire : c’est là [qu’elle est crue], parce que, si elle l’avait voulu, elle ne l’aurait pas dit ; mais ici, où il ne peut se dispenser de le dire, puisqu’il ne peut manger des consécrations hors [du Temple],
מהו דתימא התם הוא דאי בעיא לא אמרה אבל הכא דלא סגיא דלא אמרה דקדשים בחוץ לא אכיל
j’aurais dit que ce n’est pas [un cas où] « la bouche qui a interdit » [est celle qui a permis] ; il nous enseigne que, si c’était pour cela, il lui aurait infligé un défaut visible et l’aurait mangé.
אימא לא הפה שאסר הוא קמ"ל דאי משום הכי הוה שדי ביה מומא דניכר ואכיל ליה
Mar bar Rav Achi objecta : en quoi est-ce différent de cet homme qui loua un âne à son compagnon et lui dit : « Ne va pas par la route de Nehar Pekod, où il y a de l’eau ; va par la route de Narech, où il n’y a pas d’eau » ? Il alla par la route de Nehar Pekod, et l’âne mourut. Il vint et lui dit : « Je suis allé par la route de Nehar Pekod, mais il n’y avait pas d’eau. »
מתקיף לה מר בר רב אשי מאי שנא מההוא גברא דאוגר ליה חמרא לחבריה וא"ל לא תיזיל באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא זיל באורחא דנרש דליכא מיא אזל באורחא דנהר פקוד ומית חמרא ואתא וא"ל באורחא דנהר פקוד אזלי ומיהו מיא לא הוו
Et Rava a dit : pourquoi mentirait-il ? S’il l’avait voulu, il aurait dit : « Je suis allé par la route de Narech. » Et Abayé a dit : « pourquoi mentirait-il » ne se dit pas face à des témoins !
ואמר רבא מה לו לשקר אי בעי אמר באורחא דנרש אזלי ואמר אביי מה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן
Comment comparer ? Là, il y a certainement de l’eau ; là [, dans notre cas], lui a-t-il certainement infligé un défaut ? Ce n’est qu’une crainte, et face à une crainte, nous disons « pourquoi mentirait-il ». Ravina était assis et disait cet enseignement sans [nom d’]auteur. Rava Zouti dit à Ravina : nous, nous l’enseignons au nom de Rabbi Ilaa. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
הכי השתא התם ודאי איכא מיא התם ודאי שדי ביה מומא חששא הוא ובמקום חששא אמרינן מה לו לשקר יתיב רבינא וקאמר להאי שמעתא בלא גברא א"ל רבא זוטי לרבינא אנן משמיה דר' אילעא מתנינן לה
Rabbi Tsadok avait un premier-né ; il lui jeta de l’orge dans des paniers d’osier, et tandis qu’il mangeait, sa lèvre se fendit. Il vint devant Rabbi Yehochoua et lui dit : « Avons-nous fait une distinction entre un ’haver et un am haarets ? » Rabbi Yehochoua lui dit : « Oui. »
רבי צדוק הוה ליה בוכרא רמא ליה שערי בסלי בהדי דקאכיל איבזע שיפתיה אתא לקמיה דרבי יהושע אמר ליה כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ אמר לו רבי יהושע הן
Il vint devant Rabban Gamliel et lui dit : « Avons-nous fait une distinction entre un ’haver et un am haarets ? » Rabban Gamliel lui dit : « Non. » Il lui dit : « Mais Rabbi Yehochoua m’a dit oui ! » Il lui dit : « Attends que les maîtres des boucliers entrent à la maison d’étude. »
אתא לקמיה דרבן גמליאל אמר ליה חילקנו בין חבר לעם הארץ אמר ליה רבן גמליאל לא אמר ליה והא רבי יהושע אמר לי הן אמר לו המתן עד שיעלו בעלי תריסין לבית המדרש
Lorsqu’ils furent entrés à la maison d’étude, le questionneur se leva et demanda : « Avons-nous fait une distinction entre un ’haver et un am haarets ? » Rabbi Yehochoua lui dit : « Non. » Rabban Gamliel lui dit : « Ne m’a-t-on pas dit en ton nom : oui ?
כיון שנכנסו לבית המדרש עמד השואל ושאל כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ א"ל רבי יהושע לאו א"ל רבן גמליאל והלא משמך אמרו לי הן
Yehochoua, tiens-toi debout, et qu’on témoigne contre toi ! » Rabbi Yehochoua se tint debout et dit : « Comment ferais-je ? Si j’étais vivant et lui mort, le vivant pourrait démentir le mort ; maintenant que je suis vivant et qu’il est vivant, comment le vivant pourrait-il démentir le vivant ? »
יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך עמד רבי יהושע על רגליו ואמר היאך אעשה אילמלי אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת עכשיו שאני חי והוא חי היאך חי יכול להכחיש את החי
Rabban Gamliel continuait à exposer et Rabbi Yehochoua restait debout, jusqu’à ce que tout le peuple murmure et dise à ’Houtspit le traducteur : « Arrête-toi ! » Et il s’arrêta.
והיה ר"ג עומד ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן עמוד ועמד:
MICHNA: Le cohen est digne de foi pour dire : « J’ai fait examiner ce premier-né, et il a un défaut. »
מתני׳ נאמן הכהן לומר הראיתי בכור זה ובעל מום הוא:
GUEMARA: Rav Yehouda a dit au nom de Rav : le cohen est digne de foi pour dire : « Ce premier-né, un Israélite me l’a donné avec son défaut. » Quelle en est la raison ? Toute chose destinée à être révélée, les gens ne mentent pas à son sujet. Rav Achi a dit : nous aussi, nous l’avons appris : « Le cohen est digne de foi pour dire : j’ai fait examiner ce premier-né, et il a un défaut. » Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que nous disons : une chose destinée à être révélée, les gens ne mentent pas à son sujet ?
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב נאמן הכהן לומר בכור זה נתן לי ישראל במומו מאי טעמא כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא נאמן הכהן לומר הראיתי בכור זה ובעל מום הוא מאי טעמא לאו משום דאמרינן מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי
Là, c’est parce qu’il ne mangerait pas des consécrations hors [du Temple] ; mais ici, puisqu’ils sont suspects, ils sont suspects.
התם הוא דקדשים בחוץ לא אכיל אבל הכא כיון דחשידי חשידי
Rav Chizbi objecta : celui qui dit à quelqu’un qui n’est pas digne de foi pour les dîmes : « Achète-moi chez quelqu’un qui est digne de foi » ou « chez quelqu’un qui prélève la dîme », [l’envoyé] n’est pas digne de foi. Pourquoi ? Disons : toute chose destinée à être révélée, les gens ne mentent pas à son sujet !
מתיב רב שיזבי האומר למי שאין נאמן על המעשר קח לי ממי שהוא נאמן או ממי שהוא מעשר אינו נאמן אמאי נימא כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי
Là, c’est différent,
שאני התם
Original : Bekhorot 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.