comme le trou d’un joug. Il se tut. Rav ’Hisda lui dit : peut-être avons-nous appris « le foret et son rebord » ?
כמלא נקב של עול אישתיק וא"ל רב חסדא שמא מקדח וחיסומו שנינו
Bekhorot 38a בכורות
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rav Ta’hlifa lui dit : ne dis pas « peut-être », mais « certainement » : le foret et son rebord. Il faut s’appuyer à ce sujet sur Hizkia père d’Ikech.
וא"ל רב תחליפא לא תימא שמא אלא ודאי מקדח וחיסומו צריך להתלות עליה כחזקיה אבי עקש
Car nous avons appris : voici le témoignage que témoigna Hizkia père d’Ikech devant Rabban Gamliel à Yavné, disant au nom de Rabban Gamliel l’Ancien : tout [objet] qui n’a pas d’intérieur parmi les récipients d’argile n’a pas de dos [distinct] pour la séparation : si son intérieur est impur, son dos est impur ; si son dos est impur, son intérieur est impur.
דתנן זו עדות העיד חזקיה אבי עקש לפני רבן גמליאל ביבנה שאמר משום רבן גמליאל הזקן כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחורים לחליקה נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו נטמא תוכו
Un récipient d’argile, le Miséricordieux en a fait dépendre [l’impureté] de son intérieur : s’il a un intérieur, il devient impur ; s’il n’a pas d’intérieur, il ne devient pas impur !
כלי חרס בתוכו תלה רחמנא אית ליה תוך איטמי ליה לית ליה תוך לא איטמי ליה
Rabbi Yits’hak bar Avin a dit : voici ce qu’il dit : tout [objet] qui n’a pas d’intérieur parmi les récipients d’argile, son équivalent parmi les récipients lavables n’a pas de dos [distinct] pour la séparation : si son intérieur est impur, son dos est impur ; si son dos est impur, son intérieur est impur.
א"ר יצחק בר אבין הכי קאמר כל שאין לו תוך בכלי חרס כנגדו בכלי שטף אין לו אחורים לחליקה נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו נטמא תוכו
Pourquoi ai-je besoin de le rattacher aux récipients d’argile ? Qu’il dise : tout [objet] qui n’a pas d’intérieur parmi les récipients lavables n’a pas de dos [distinct] pour la séparation !
למה לי למיתלייה בכלי חרס נימא כל שאין לו תוך בכלי שטף אין לו אחורים לחליקה
Il nous enseigne que [celui qui] a un intérieur est comme un récipient d’argile : de même qu’un récipient d’argile, si son intérieur est impur, son dos est impur, et si son intérieur n’est pas impur, son dos n’est pas impur, de même un récipient lavable, si son intérieur est impur, son dos est impur, et si son intérieur n’est pas impur, son dos n’est pas impur.
הא קמ"ל דיש לו תוך הרי הוא ככלי חרס מה כלי חרס נטמא תוכו נטמא גבו לא נטמא תוכו לא נטמא גבו אף כלי שטף נטמא תוכו נטמא גבו לא נטמא תוכו לא נטמא גבו
Cela se comprend pour le récipient d’argile : le Miséricordieux a précisé à son sujet « son intérieur » ; mais pour le récipient lavable, le Miséricordieux a-t-il précisé à son sujet « son intérieur » ?
בשלמא כלי חרס גלי ביה רחמנא תוכו אלא כלי שטף מי גלי ביה רחמנא תוכו
S’il s’agissait de l’impureté de la Torah, ce serait bien ainsi [difficile] ; mais ici, de quoi s’agit-il ? De l’impureté rabbinique des liquides, comme nous avons appris : un récipient dont l’extérieur a été rendu impur par des liquides, son extérieur est impur ; son intérieur, son rebord, son oreille et ses anses sont purs ; si son intérieur a été rendu impur, il est tout entier impur.
אי בטומאה דאורייתא ה"נ הכא במאי עסקינן בטומאת משקין דרבנן דתנן כלי שנטמא אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו אגנו אזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא
Car selon la Torah, un aliment ne rend pas impur un récipient, et un liquide ne rend pas impur un récipient ; ce sont les Sages qui l’ont décrété à cause du liquide du zav et de la zava.
דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי ואין משקה מטמא כלי ורבנן הוא דגזור משום משקה זב וזבה
C’est pourquoi les Sages l’ont assimilé à l’impureté du récipient d’argile, et ne l’ont pas assimilé à sa propre impureté de la Torah.
הלכך שויוה רבנן כטומאה דכלי חרס ולא שויוה רבנן כטומאה דאורייתא דנפשיה
Les Sages ont fait un signe distinctif, afin qu’on ne brûle pas à cause de lui la terouma et les consécrations. S’il en est ainsi, [pour celui qui] n’a pas d’intérieur aussi, qu’ils fassent un signe distinctif !
עבדו רבנן היכירא כי היכי דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים אי הכי אין לו תוך נמי ליעביד נמי היכירא
Puisqu’ils ont fait un signe distinctif pour celui qui a un intérieur, on sait que [l’impureté de] celui qui n’a pas d’intérieur est rabbinique.
כיון דעבדו היכירא ביש לו תוך ידיע דאין לו תוך דרבנן
Et celui qui n’a pas d’intérieur parmi les récipients lavables, selon la Torah, est-il susceptible de recevoir l’impureté ? Il faut qu’il soit semblable au sac : de même que le sac se transporte plein et vide, de même tout ce qui se transporte plein et vide.
ואין לו תוך בכלי שטף דאורייתא בר קבולי טומאה הוא דומיא דשק בעינן מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן
[Il s’agit de] ceux qui sont propres [à l’impureté] du piétinement. S’il en est ainsi, l’argile aussi ! Il n’y a pas de [l’impureté du] piétinement pour un récipient d’argile.
בהנך דחזו למדרסות אי הכי חרס נמי אין מדרס בכלי חרס
Rav Papa a dit : nous avons appris « le grand foret ».
רב פפא אמר מקדח גדול שנינו
On en déduit que le foret sans précision est plus petit qu’un sela. Cela va pour Rabbi Meïr ; mais pour les Sages, qu’y a-t-il à dire ?
מכלל דמקדח סתם זוטרא נמי מכסלע הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר
Car nous avons appris : de quel foret ont-ils parlé ? Du petit [foret] des médecins, ce sont les paroles de Rabbi Meïr ; et les Sages disent : du grand [foret] de la Chambre.
דתנן באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי רבי מאיר וחכ"א בגדול של לשכה
Et pour Rabbi Meïr, cela va-t-il ? Ce serait l’une des clémences de Beit Chammaï et des rigueurs de Beit Hillel ! Et nous, ce que nous avons appris, nous l’avons appris ; ce que nous n’avons pas appris, nous ne l’avons pas appris.
ולרבי מאיר מי ניחא הוה ליה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ואנן דתנן תנן דלא תנן לא תנן
Rav Na’hman a dit : nous avons appris « le sela néronien », [qui est] comme le grand foret ; le sela sans précision est plus petit que le foret sans précision.
אמר רב נחמן סלע נירונית שנינו כמקדח גדול סלע סתם זוטרא ממקדח סתם:
MICHNA: La paupière de l’œil percée, ébréchée ou fendue ; s’il a dans l’œil une taie, un tevaloul, un « escargot », un « serpent » ou un « grain de raisin ». Qu’est-ce que le tevaloul ? Le blanc qui coupe l’anneau et entre dans le noir ; le noir qui entre dans le blanc n’est pas un défaut.
מתני׳ הריס של עין שניקב שנפגם שנסדק הרי בעינו דק תבלול חלזון נחש עצב איזהו תבלול לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור שחור נכנס בלבן אינו מום:
Original : Bekhorot 38a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.