Structure du débat :Michna 1Question 4Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Qu’est-ce que la paupière ? Rav Papa a dit : le rempart extérieur de l’œil. « Une taie, un tevaloul » : les Sages ont enseigné : une taie enfoncée est un défaut ; flottante, ce n’est pas un défaut.
גמ׳ מאי הריס אמר רב פפא תורא ברא דעינא: דק תבלול: ת"ר דק משוקע הרי זה מום צף אינו מום
Or on a enseigné l’inverse ! Ce n’est pas difficile : l’un [parle] du noir, l’autre du blanc. Mais il n’y a pas de défauts dans le blanc ! Mais l’un [parle] d’une taie blanche, l’autre d’une taie noire.
והתניא איפכא לא קשיא הא בשחור הא בלבן והא אין מומין בלבן אלא הא בדוק לבן הא בדוק שחור
Car Rabba bar bar ’Hana a dit : Yochiya d’Oucha m’a raconté : une taie noire enfoncée est un défaut, flottante ce n’est pas un défaut ; une taie blanche enfoncée n’est pas un défaut, flottante c’est un défaut. Et ton moyen mnémotechnique : l’éclair.
דאמר רבה בר בר חנה סח לי יאשיה דמן אושא דק שחור משוקע הרי זה מום צף אינו מום דק לבן משוקע אינו מום צף הרי זה מום וסימניך ברקא:
« Un escargot, un serpent ou un grain de raisin » : ils ont demandé : l’« escargot » est-il [ce qu’on appelle] « serpent », ou bien [faut-il lire] « escargot » ou « serpent » ?
חלזון נחש ועצב: איבעיא להו חלזון הוא נחש או דלמא חלזון או נחש
Viens et entends, car Rabba bar bar ’Hana a dit : Rabbi Yo’hanan ben Éléazar m’a raconté : il y avait un vieillard dans notre voisinage, nommé Rabbi Chimon ben Yossé ben Lekounia, et de ma vie je n’étais passé devant lui. Une fois, je suis passé devant lui ; il m’a dit : « Assieds-toi, mon fils, assieds-toi. L’escargot est un défaut permanent qui permet de l’abattre, et c’est le serpent dont ont parlé les Sages. »
ת"ש דאמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר זקן אחד היה בשכונתינו ור"ש בן יוסי לקוניא שמו ומימי לא עברתי לפניו פעם אחת עברתי לפניו אמר לי שב בני שב חלזון זה מום קבוע לשחוט עליו וזהו נחש שאמרו חכמים
Et bien qu’on ait dit qu’un homme n’examine pas les défauts pour lui-même, il enseigne la halakha aux disciples, et les disciples l’enseignent pour lui.
ואע"פ שאמרו אין אדם רואה מומין לעצמו אבל מורה הלכה לתלמידים ותלמידים מורין לו
Mais Rabbi Abba n’a-t-il pas dit au nom de Rav Houna : tout érudit qui enseigne une halakha et vient [l’appliquer à son cas], s’il l’a dite avant l’acte, on l’écoute ; sinon, on ne l’écoute pas ? Lui aussi l’enseignait déjà auparavant.
והאמר ר' אבא אמר רב הונא כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו איהו נמי מורה ובא הוה מעיקרא:
« Qu’est-ce que le tevaloul ? Le blanc qui coupe l’anneau » : notre michna, de qui est-elle ? C’est de Rabbi Yossé, car on a enseigné : le blanc qui entre dans le noir et le noir qui entre dans le blanc sont un défaut, ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yossé dit : le blanc qui entre dans le noir est un défaut ; le noir qui entre dans le blanc n’est pas un défaut, car il n’y a pas de défauts dans le blanc.
איזהו תבלול לבן הפוסק את הסירא: מתני׳ מני רבי יוסי היא דתניא לבן ונכנס בשחור שחור ונכנס בלבן ה"ז מום דברי ר"מ ר' יוסי אומר לבן ונכנס בשחור ה"ז מום שחור ונכנס בלבן אינו מום שאין מומין בלבן
Rav a dit : quelle est la raison de Rabbi Yossé ? Car il est écrit : « Leurs yeux sortent de la graisse » (Ps 73, 7) : la graisse de l’œil est appelée « leurs yeux », elle n’est pas appelée [« œil »] sans précision. Et Rabbi Meïr, quelle est sa raison ? Que signifie le terme tevaloul ? Une chose qui brouille les yeux.
אמר רב מ"ט דרבי יוסי דכתיב (תהלים עג, ז) יצא מחלב עינימו תרבא דעינא איקרי עינימו סתמא לא איקרי ור"מ מ"ט מה לשון תבלול דבר המבלבל את העינים:
MICHNA: Le ’havarvar et les eaux permanentes. Qu’est-ce que le ’havarvar permanent ? Tout [’havarvar] qui a duré quatre-vingts jours. Rabbi ’Hanania ben Antigonos dit : on l’examine trois fois au cours des quatre-vingts jours.
מתני' חורוור והמים הקבועין איזהו חורוור הקבוע כל ששהה שמונים יום ר' חנניא בן אנטיגנוס אמר בודקין אותו ג' פעמים בתוך שמונים יום
Et voici les eaux permanentes : s’il a mangé du [fourrage] frais et du sec [venant de champs arrosés] par la pluie, ou du frais et du sec de [champs] irrigués, ou s’il a mangé le sec puis le frais, ce n’est pas un défaut, tant qu’il n’a pas mangé le frais puis le sec.
ואלו הן מים הקבועין אכל לח ויבש של גשמים לח ויבש של שלחים או אכל היבש ואח"כ הלח אינו מום עד שיאכל הלח ואח"כ היבש:
GUEMARA: Notre michna, de qui est-elle ? C’est de Rabbi Yehouda, car on a enseigné : le ’havarvar permanent, quarante jours, et les eaux permanentes, quatre-vingts jours, ce sont les paroles de Rabbi Meïr ; et Rabbi Yehouda dit : le ’havarvar, quatre-vingts jours.
גמ׳ מתני' מני רבי יהודה היא דתניא חורוור קבוע ארבעים יום ומים הקבועים שמונים יום דברי ר"מ ורבי יהודה אומר חורוור שמונים יום
Et voici les eaux permanentes : s’il a mangé du frais et du sec d’un champ irrigué, ou s’il a mangé du sec et ensuite du frais, ce n’est pas un défaut, tant qu’il n’a pas mangé du sec après le frais, et cela pendant trois mois.
ואלו הן מים הקבועים אכל לח ויבש של בית השלחין או שאכל יבש ואח"כ אכל הלח אין מום עד שיאכל יבש אחר הלח וישנו ג' חדשים
Il manque [un passage], et voici ce qu’on enseigne : s’il a mangé du frais et du sec de pluie, c’est un défaut ; d’un champ irrigué, ce n’est pas un défaut. Et de pluie aussi, s’il a mangé du sec et ensuite du frais, ce n’est pas un défaut, tant qu’il n’a pas mangé du sec après le frais.
חסורי מיחסרא והכי קתני אכל לח ויבש של גשמים ה"ז מום בית השלחין אינו מום ודגשמים נמי אכל יבש ואח"כ אכל לח אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח
« Et cela pendant trois mois. » Est-ce vrai ? N’a-t-on pas enseigné… ? Or Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav Yits’hak bar Achyan : Adar et Nissan, le frais ; Eloul et Tichri, le sec ! Dis : Adar et la moitié de Nissan, le frais ; Eloul et la moitié de Tichri, le sec.
וישנו ג' חדשים איני והתניא והא רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אדר וניסן לח אלול ותשרי יבש אימא אדר וחצי ניסן לח אלול וחצי תשרי יבש:
Viens et entends, car Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav Yits’hak bar Achyan : Adar et Nissan, le frais ; Eloul et Tichri, le sec. [Mais] peut-être [veut-il dire] : je lui fais manger les fruits d’Eloul et de Tichri en Adar et Nissan.
תא שמע דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אדר וניסן לח אלול ותשרי יבש דלמא פירי דאלול ותשרי מאכילנא ליה באדר וניסן
Et combien lui donne-t-on à manger ? Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Pin’has ben Arouba : l’équivalent d’une figue sèche. Rava a dit : on s’est demandé en Occident : l’équivalent d’une figue sèche au premier repas,
וכמה מאכילין אותו אמר רבי יוחנן משום רבי פנחס בן ערובא כגרוגרת אמר רבא בעי במערבא כגרוגרות בסעודה ראשונה
Original : Bekhorot 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.