Arrachées, oui ; ébréchées ou rasées, non : il faut un « défaut grave », et il n’y en a pas. S’il en est ainsi, un défaut passager aussi ! Pourquoi alors avons-nous appris : « et non à la peau » ?
נעקרו אין נפגמו ונגממו לא בעינא מום רע וליכא אי הכי מום עובר נמי אלמה תנן ולא מן העור
Pour le défaut passager, c’est un raisonnement : maintenant que nous ne le rachetons pas à cause de lui, l’abattrions-nous à cause de lui ? Comme on a enseigné : « Et si c’est un animal impur, dont on n’offre pas de sacrifice à l’Éternel » (Lv 27, 11) : le verset parle des animaux avec défaut.
מום עובר סברא הוא השתא מיפרק לא פרקינן עלויה משחט שחטינן עלויה דתניא (ויקרא כז, יא) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין הכתוב מדבר
Dis-tu que le verset parle des animaux avec défaut qui ont été rachetés, ou bien ne parle-t-il que d’un animal réellement impur ? Quand il dit : « Et si c’est d’un animal impur » (Lv 27, 27), voilà l’animal impur mentionné. Comment donc j’applique « dont on n’offre pas » ? Dis : ce sont les animaux avec défaut qui ont été rachetés.
אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים אשר לא יקריבו ממנה הוי אומר זה בעלי מומין שנפדו
On pourrait penser qu’on les rachète pour un défaut passager ; l’enseignement dit : « dont on n’offre pas de sacrifice à l’Éternel » : celui qui n’est pas offert du tout ; exclu celui-ci, qui n’est pas offert aujourd’hui mais le sera demain.
יכול יפדו על מום עובר ת"ל אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' מי שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר
« Fendue, même sans manque » : les Sages ont enseigné : la fente, si petite soit-elle ; l’ébréchure, qu’elle soit faite par l’homme ou par le Ciel. On en déduit que la fente [faite] par le Ciel, non ?
נסדקה אע"פ שלא חסרה: ת"ר הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים מכלל דסדק בידי שמים לא
Mais [dis] : la fente et l’ébréchure, qu’elles soient faites par le Ciel ou par l’homme. Et quelle est la mesure de l’ébréchure ? Assez pour qu’un ongle s’y accroche.
אלא סדק ופגימה בין בידי שמים בין בידי אדם וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה ציפורן:
« Percée de la taille » etc. Les Sages ont enseigné : combien [doit mesurer] le percement de l’oreille ? La taille d’une vesce. Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda dit : comme une lentille. Et qu’est-ce que [l’oreille] desséchée ? Celle qui, percée, ne laisse pas sortir une goutte de sang. Rabbi Yossé ben Hamechoulam dit : desséchée au point de s’effriter.
נקבה מלא וכו': ת"ר כמה נקיבת האוזן מלא כרשינה ר' יוסי בר' יהודה אומר בכעדשה ואיזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת
On a enseigné : leurs paroles sont proches d’être égales. Les paroles de qui ? Si l’on dit du premier tanna et de Rabbi Yossé ben Hamechoulam, il y a là une grande [différence] ! Mais [c’est] du premier tanna et de Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda.
תנא קרובין דבריהן להיות שוין דבריהן דמאן אילימא דתנא קמא ור' יוסי בן המשולם טובא איכא אלא דתנא קמא ור' יוסי בר' יהודה
Comme une lentille, oui ; moins qu’une lentille, non ? On objecte : « l’alène » (Dt 15, 17) : je n’ai que l’alène ; d’où inclure le piquant, l’épine, l’aiguille, la vrille et le stylet ?
כעדשה אין בציר מכעדשה לא ורמינהי (דברים טו יז) מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב
L’enseignement dit : « Et tu prendras » (Dt 15, 17) : toute chose qui se prend à la main, ce sont les paroles de Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda. Rabbi dit : « l’alène » : de même que l’alène se caractérise par le métal, de même tout [objet] de métal.
ת"ל (דברים טו, יז) ולקחת כל דבר שנלקח ביד דברי ר' יוסי בר' יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת
Et les Sages disent : un esclave hébreu cohen n’est pas percé, parce qu’il deviendrait porteur de défaut. Or si tu dis qu’on perçait au lobe, comment un esclave cohen deviendrait-il porteur de défaut ? Donc on ne perce qu’en haut de l’oreille.
וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"ת במילת היו רוצעין היאך עבד כהן נעשה בעל מום הא אין רוצעין אלא בגובה של אוזן
Rav Hochaya demanda à Rav Houna Rabba : une vesce qui entre et sort, ou une vesce qui reste [coincée] ? Il lui dit : cela, je ne l’ai pas entendu ; quelque chose de semblable, je l’ai entendu.
בעא מיניה רב הושעיא מרב הונא רבה כרשינה הנכנסת ויוצאה או כרשינה העומדת אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי
Car nous avons appris : l’échine et le crâne qui ont un manque : quel manque dans l’échine [faut-il] pour qu’elle ne rende pas impur sous un même toit ? Beit Chammaï disent : deux vertèbres ; Beit Hillel disent : une vertèbre. Et dans le crâne : Beit Chammaï disent : de la taille d’un foret ; Beit Hillel disent : assez pour que, retiré d’un vivant, il en meure.
דתנן השדרה והגולגולת שחסרו כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל בש"א שתי חוליות וב"ה אומרים חוליא אחת ובגולגולת ב"ש אומרים כמלא מקדח וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות
Et Rav ’Hisda était assis et se demandait : « assez pour que, retiré d’un vivant [, il en meure] » : et combien ? Rav Ta’hlifa bar Avoudimi lui dit : ainsi a dit Chmouel : comme un sela.
ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה כדי שינטל מן החי וכמה א"ל רב תחליפא בר אבודימי הכי אמר שמואל כסלע
Et il lui dit : s’il en est ainsi, tu as rendu les paroles de Beit Chammaï et celles de Beit Hillel identiques ! Car nous avons appris : une lucarne qui n’a pas été faite de main d’homme, sa mesure est un grand poing, c’est-à-dire le poing de Ben Avatia’h. Rabbi Yossé dit : et c’est comme une grosse tête d’homme.
וא"ל א"כ עשיתה דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד דתנן מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול וזהו אגרופו של בן אבטיח א"ר יוסי וישנו כראש גדול של אדם
[Celle qui a été] faite de main d’homme, ils l’ont mesurée à la taille du grand foret de la Chambre, qui est comme un poundion italien et comme un sela néronien, et c’est
נעשה בידי אדם שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון של האיטלקי וכסלע נירונית וישנו
Original : Bekhorot 37b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.