Est-il écrit « plus que toutes les bêtes sauvages et plus que tout le bétail » ? Il est écrit « plus que tout le bétail et plus que toutes les bêtes sauvages » : il est maudit plus que le bétail, qui a été maudit par rapport à la bête sauvage.
מי כתיב מכל החיה ומכל הבהמה מכל הבהמה ומכל החיה כתיב ארור הוא מבהמה שנתקללה מחיה
Mais dis : de même que le bétail a été maudit par rapport à la bête sauvage d’un à trois – et qu’est-ce ? la chèvre par rapport au chat –, de même lui a été maudit par rapport au bétail d’un à trois, ce qui fait quinze mois !
ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשלש ומאי ניהו עז מחתול כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלש דהוה ליה חמיסר ירחי
L’empereur dit à Rabbi Yehochoua ben ’Hanania : le serpent, en combien [de temps] conçoit-il et met-il bas ? Il lui dit : en sept ans. – Mais les anciens d’Athènes l’ont fait s’accoupler, et il a mis bas en trois [ans] ! – Ceux-là avaient conçu quatre [ans] auparavant. – Mais ils s’accouplent ! – Eux aussi s’accouplent comme l’homme.
א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה נחש לכמה מיעבר ומוליד א"ל לשב שני והא סבי דבי אתונא ארבעינהו ואוליד לתלת הנהו מיעברי הוו מעיקרא ד' [שנין] והא קמשמשי שמושי אינהו נמי משמשי כאדם
– Mais ils sont sages ! – Nous sommes plus sages qu’eux. – Si tu es sage, va les vaincre et amène-les-moi. Il lui dit : combien sont-ils ? – Soixante hommes.
והא חכימי אינהו אנן חכימינן מינייהו אי חכימת זיל זכינהו ואיתינהו לי אמר ליה כמה הוו שיתין גברי
Il lui dit : fais-moi un navire qui ait soixante cabines, et dans chaque cabine soixante coussins. Il le lui fit. Quand il arriva là-bas, il entra chez un boucher et trouva un homme qui dépeçait une bête. Il lui dit : ta tête est-elle à vendre ? Il lui dit : oui. Il lui dit : pour combien ? Il lui dit : pour un demi-zouz. Il le lui donna.
אמר ליה עביד לי ספינתא דאית בה שיתין בתי וכל ביתא אית בה שיתין ביסתרקי עבד ליה כי מטא להתם [על] לבי טבחא אשכחיה לההוא גברא דקא פשיט חיותא א"ל רישך לזבוני א"ל אין א"ל בכמה א"ל בפלגא דזוזא יהב ליה
À la fin, il lui dit : [donne-moi ta tête !] – Moi, je t’ai parlé de la tête de la bête ! Il lui dit : si tu veux que je te laisse, montre-moi l’entrée de la maison [des anciens] d’Athènes. Il lui dit : j’ai peur, car quiconque la montre, ils le tuent. Il lui dit : porte une botte de roseaux, et quand tu arriveras là-bas, dresse-la comme quelqu’un qui se repose.
לסוף א"ל אנא רישא דחיותא אמרי לך אמר ליה אי בעית דאישבקך סגי אחוי לי פיתחא דבי אתונא א"ל מסתפינא דכל דמחוי קטלי ליה א"ל דרי כריכא דקניא וכי מטית להתם זקפה כמאן דקא מתפח
Il alla et trouva des gardes à l’intérieur et des gardes à l’extérieur, car s’ils voyaient l’empreinte d’un pied qui entrait, ils tuaient ceux de l’extérieur, et [d’un pied] qui sortait, ils tuaient ceux de l’intérieur.
Il alla et trouva les jeunes en haut et les vieux en bas. Il se dit : si je salue ceux-ci, ceux-là me tueront, en pensant : nous sommes supérieurs, car nous sommes plus âgés, et eux ne sont que des enfants.
[אזל] אשכח ינוקי מלעיל סבי מלתחת אמר אי יהיבנא שלמא להני קטלי לי הני סברי אנן עדיפינן דאנן קשינן טפי ואינהו דרדקי
Il dit : paix à vous ! Ils lui dirent : que viens-tu faire ? Il leur dit : je suis un sage des Juifs, je veux apprendre de vous la sagesse. – S’il en est ainsi, nous allons t’interroger. Il leur dit : à la bonne heure ! Si vous me vainquez, faites de moi tout ce que vous voudrez ; et si je vous vaincs, venez manger avec moi sur le navire.
אמר שלמא לכו אמרו ליה מאי עבידתיך אמר להו (אנא) חכימא דיהודאי אנא בעינא למיגמר חכמתא מינייכו אי הכי ניבעי לך אמר להו לחיי אי זכיתו [לי] כל דבעיתו עבידו בי ואי זכינא בכו איכלו גבאי בספינתא
Ils lui dirent : un homme qui est allé demander une femme [en mariage] et à qui on ne l’a pas donnée, qu’a-t-il vu pour aller là où l’on est plus élevé que lui ? Il prit un piquet et l’enfonça en bas : il n’entra pas ; en haut : il entra. Il dit : celui-ci aussi rencontrera [la femme] de son destin.
א"ל ההוא גברא דאזיל ובעי אתתא ולא יהבו ליה מאי חזי ליה דאזיל היכא דמדלו מיניה שקל סיכתא דצה לתתאי לא עאל לעילאי עאל אמר האי נמי מיתרמי בת מזליה
– Un homme qui prête et dont on saisit [les biens], qu’a-t-il vu pour prêter de nouveau ? Il leur dit : un homme va au marais, coupe une première botte et ne peut la soulever ; il coupe et pose dessus, jusqu’à ce que se présente quelqu’un qui la lui soulève.
גברא דאוזיף וטריף מאי חזא דהדר אוזיף אמר להו גברא אזל לאגמא קטל קמא טונא ולא מצי ביה קטיל ומנח עילויה עד דאיתרמי איניש מדלי ליה
Ils lui dirent : dis-nous des choses inventées. Il leur dit : il y avait une mule qui avait mis bas, et on lui avait suspendu un billet sur lequel était écrit qu’on lui devait cent mille zouz dans la maison de son père. Ils lui dirent : une mule met-elle bas ? Il leur dit : ce sont là des choses inventées.
אמרו ליה אימא לן מילי דבדיאי אמר להו הוה ההוא כודניתא דילידא והוה תלי ליה פיתקא וכתב ביה דמסיק בבי אבא מאה אלפא זוזי אמרו ליה וכודניתא מי ילדה אמר להו הי ניהו מילי דבדיאי
– Le sel, quand il se gâte, avec quoi le sale-t-on ? Il leur dit : avec le placenta d’une mule. – Y a-t-il donc un placenta à la mule ? – Et le sel se gâte-t-il ?
מילחא כי סריא במאי מלחי לה אמר להו בסילתא דכודניתא ומי איכא סילתא לכודנתא ומילחא מי סרי
– Bâtis-nous une maison dans l’air. Il prononça le Nom [divin] et se suspendit entre le ciel et la terre. Il leur dit : montez-moi des briques et de l’argile. – Le milieu du monde, où est-il ? Il dressa son doigt et leur dit : ici. – Et qui le dit ? – Apportez des cordes et mesurez.
בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם תלא בין רקיעא לארעא אמר להו אסיקו לי ליבני וטינא מציעתיה דעלמא היכא זקפה לאצבעתיה אמר להו הכא א"ל ומי יימר אייתו אשלי ומשחו
– Nous avons un puits dans les champs ; fais-le entrer en ville. Il leur dit : tressez-moi des cordes de son, et je le ferai entrer. – Nous avons une meule cassée ; recouds-la. Il dit : tirez-en pour moi des fils, et je la recoudrai.
אית לן בירא בדברא עיילא למתא א"ל אפשילו לי חבלי מפארי ואעייליה אית לן ריחיא דתבירא חייטיה אמר כרוכו לי מיניה גרדי ואיחייטיה
Ils lui apportèrent deux œufs [et lui dirent] : lequel est d’une poule noire et lequel d’une poule blanche ? Il leur apporta, lui, deux fromages et leur dit : lequel est d’une chèvre noire et lequel d’une chèvre blanche ?
– Un poussin mort [dans l’œuf], par où son souffle sort-il ? – Par où il est entré, il est sorti. – Montre-nous un objet qui ne vaut pas le dommage [qu’il cause]. Il apporta une natte et l’étendit : elle n’entrait pas par la porte. Il leur dit : apportez des pioches et démolissez [la porte] : voilà un objet qui ne vaut pas le dommage [qu’il cause].
ורצוצא דמית מהיכא נפיק רוחיה מהיכא דעל נפק אחוי לן מנא דלא שוי חביליה אייתו (כל חד וחד) בודיא פשטוה לא הוה עייל בתרעא אמר להו אייתו מרי סיתרוה היינו מנא דלא שוו חביליה
Il les amena un par un ; quand chacun voyait les soixante coussins, il disait : tous mes compagnons sont venus ici. Il dit au marin : détache ton navire. Tandis qu’ils venaient, il prit de la terre de leur terre.
איתינהו כל חד וחד כי חזי שיתין ביסתרקי אמר כולהו חבראי להכא אתו אמר ליה לספונא שרי ספינתך בהדי דקאתו שקל עפרא מעפרייהו
Original : Bekhorot 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.