« Mais l’Éternel est le vrai Dieu » (Jr 10, 10).
(ירמיהו י, י) וה' אלהים אמת
Berakhot 14b ברכות
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Doit-on répéter « vrai » ou ne doit-on pas répéter « vrai » ?
חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת
Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On répète « vrai ». Rabba a dit : On ne répète pas « vrai ». Un homme descendit [officier] devant Rabba ; Rabba l’entendit dire « vrai, vrai » deux fois. Rabba dit : Toutes les vérités ont saisi celui-ci !
א"ר אבהו א"ר יוחנן חוזר ואומר אמת רבה אמר אינו חוזר ואומר אמת ההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה רבה דאמר אמת אמת תרי זימני אמר רבה כל אמת אמת תפסיה להאי
Rav Yossef a dit : Comme cette tradition est excellente ! Car lorsque Rav Chmouel bar Yehouda arriva, il dit : En terre d’Israël, on dit le soir : « Parle aux enfants d’Israël et dis-leur : Je suis l’Éternel votre Dieu. Vrai. »
אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם אמת
Abayé lui dit : Quelle excellence y a-t-il ? Rav Kahana n’a-t-il pas dit au nom de Rav : On ne doit pas commencer [la section des tsitsit le soir], mais si l’on a commencé, on la termine ? Et si tu dis que « et dis-leur » n’est pas un commencement, Rav Chmouel bar Its’hak n’a-t-il pas dit au nom de Rav : « Parle aux enfants d’Israël » n’est pas un commencement, mais « et dis-leur » est un commencement ?
אמר ליה אביי מאי מעליותא והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב דבר אל בני ישראל לא הוי התחלה ואמרת אליהם הוי התחלה
Rav Papa a dit : En terre d’Israël, on pense que même « et dis-leur » n’est pas un commencement, jusqu’à ce qu’on dise : « qu’ils se fassent des tsitsit ».
אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית
Abayé a dit : C’est pourquoi nous, nous commençons, puisqu’on commence en terre d’Israël ; et puisque nous avons commencé, nous terminons aussi, car Rav Kahana a dit au nom de Rav : On ne doit pas commencer, mais si l’on a commencé, on la termine.
אמר אביי הלכך אנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר
’Hiya bar Rav a dit : S’il a dit « Je suis l’Éternel votre Dieu », il doit dire « Vrai » ; s’il n’a pas dit « Je suis l’Éternel votre Dieu », il n’a pas besoin de dire « Vrai ».
חייא בר רב אמר אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה' אלהיכם אינו צ"ל אמת
Mais il faut mentionner la sortie d’Égypte !
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים
Il dit ainsi : « Nous Te rendons grâce, Éternel notre Dieu, de nous avoir fait sortir du pays d’Égypte, de nous avoir rachetés de la maison des esclaves, d’avoir accompli pour nous des miracles et des prodiges sur la mer, et nous T’avons chanté. »
דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך:
« Rabbi Yehochoua ben Kor’ha a dit : Pourquoi la section “Écoute” précède-t-elle », etc.
אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע וכו':
On a enseigné dans une baraïta : Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : Il est juste que « Écoute » précède « Et s’il advient que vous écoutiez », car celle-ci est pour apprendre et celle-là pour enseigner ; et « Et s’il advient que vous écoutiez » [précède] « Et Il dit », car celle-ci est pour apprendre et celle-là pour pratiquer.
תניא ר"ש בן יוחי אומר בדין הוא שיקדים שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וזה ללמד והיה אם שמוע לויאמר שזה ללמוד וזה לעשות
Est-ce que « Écoute » contient [seulement] apprendre, et ne contient pas enseigner et pratiquer ? Il est pourtant écrit : « Tu les inculqueras », « tu les attacheras », « tu les écriras » ! Et encore, « Et s’il advient que vous écoutiez » ne contiendrait qu’enseigner et ne contiendrait pas pratiquer ? Il est pourtant écrit : « Vous les attacherez », « vous les écrirez » !
אטו שמע ללמוד אית ביה ללמד ולעשות לית ביה והא כתיב ושננתם וקשרתם וכתבתם ותו והיה אם שמוע ללמד הוא דאית ביה ולעשות לית ביה והא כתיב וקשרתם וכתבתם
Voici plutôt ce qu’il dit : Il est juste que « Écoute » précède « Et s’il advient que vous écoutiez », car celle-ci est pour apprendre, enseigner et pratiquer ; et « Et s’il advient que vous écoutiez » [précède] « Et Il dit », car celle-là contient enseigner et pratiquer, tandis que « Et Il dit » ne contient que pratiquer.
אלא הכי קאמר בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע לויאמר שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד
Qu’il le déduise plutôt [de la raison] de Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ! Il dit une [raison] et une autre encore : d’une part, afin qu’on accepte sur soi d’abord le joug de la royauté des cieux et ensuite le joug des mitsvot ; et de plus, parce qu’elle contient ces autres choses.
ותיפוק ליה מדרבי יהושע בן קרחה חדא ועוד קאמר חדא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות ועוד משום דאית בה הני מילי אחרנייתא.
Rav se lava les mains, récita le Chema, mit les tefilin et pria. Comment a-t-il pu agir ainsi ? N’a-t-on pas enseigné : Celui qui creuse une niche pour un mort dans un tombeau est exempté du Chema, de la prière, des tefilin et de toutes les mitsvot énoncées dans la Torah ; quand arrive le temps du Chema, il remonte, se lave les mains, met les tefilin, récite le Chema et prie ?
רב משי ידיה וקרא ק"ש ואנח תפילין וצלי והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל
Ce [texte] même est contradictoire : le début dit qu’il est exempté, et la fin qu’il est astreint !
הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב
Cela ne pose pas de difficulté : la fin [parle du cas] où ils sont deux, et le début où il est seul.
הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד
En tout cas, c’est une difficulté pour Rav ! Rav pense comme Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, qui dit : le joug de la royauté des cieux d’abord, et ensuite le joug des mitsvot.
מ"מ קשיא לרב רב כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות
Admettons que Rabbi Yehochoua ben Kor’ha a dit de faire précéder une lecture à une autre lecture ; mais une lecture à une action, l’as-tu entendu de lui ?
אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשיה מי שמעת ליה
Et de plus, pense-t-il comme Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ? Rav ’Hiya bar Achi n’a-t-il pas dit : Bien des fois, je me tenais devant Rav ; il se lavait d’abord les mains, récitait la bénédiction, nous enseignait nos chapitres, mettait les tefilin, et ensuite récitait le Chema ? Et si tu dis [qu’il s’agit du cas] où le temps du Chema n’était pas encore arrivé, quel serait alors l’intérêt du témoignage de Rav ’Hiya bar Achi ?
ותו מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה והאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי ק"ש וכ"ת בדלא מטא זמן ק"ש א"כ מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי
Pour exclure [l’opinion de] celui qui dit que pour la Michna on n’a pas besoin de réciter de bénédiction ; il nous enseigne que même pour la Michna on doit réciter une bénédiction.
לאפוקי ממ"ד למשנה אין צריך לברך קמ"ל דאף למשנה נמי צריך לברך
En tout cas, c’est une difficulté pour Rav ! C’est le messager [qui apportait les tefilin] qui a tardé.
מ"מ קשיא לרב שלוחא הוא דעוית:
Oula a dit : Quiconque récite le Chema sans tefilin, c’est comme s’il portait un faux témoignage contre lui-même. Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : C’est comme s’il offrait un holocauste sans offrande de farine, ou un sacrifice sans libations.
אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים:
Rabbi Yo’hanan a dit encore : Celui qui veut accepter sur lui le joug complet de la royauté des cieux
ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה
Original : Berakhot 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.