doit aller se soulager, se laver les mains, mettre les tefilin, réciter le Chema et prier ; c’est cela la royauté complète des cieux.
יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה
Berakhot 15a ברכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 6
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Quiconque va se soulager, se lave les mains, met les tefilin, récite le Chema et prie, l’Écriture le considère comme s’il avait bâti un autel et y avait offert un sacrifice, comme il est écrit : « Je laverai mes mains dans l’innocence et je ferai le tour de ton autel, Éternel » (Ps 26, 6). Rava lui dit : Le maître ne pense-t-il pas que c’est comme s’il s’était immergé ? Car il est écrit « je me laverai » et non « je laverai mes mains ».
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי]
Ravina dit à Rava : Que le maître voie ce jeune disciple des sages venu de la terre d’Israël, qui dit : Celui qui n’a pas d’eau pour se laver les mains les essuie avec de la terre, un caillou ou un copeau de bois.
א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית
Il lui dit : Il a bien parlé. Est-il écrit « je laverai avec de l’eau » ? Il est écrit « dans la propreté » – toute chose qui nettoie. Car Rav ’Hisda maudissait celui qui part à la recherche d’eau au moment de la prière.
א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא
Et cela vaut pour le Chema ; mais pour la prière, il doit chercher [de l’eau]. Jusqu’à quelle distance ? Jusqu’à une parasange. Et cela vaut vers l’avant ; mais vers l’arrière, même d’un mil, il ne revient pas. On en déduit : d’un mil, il ne revient pas, mais de moins d’un mil, il revient.
והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
MICHNA: Celui qui récite le Chema sans le faire entendre à son oreille est quitte. Rabbi Yossé dit : Il n’est pas quitte.
מתני׳ הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא
S’il l’a récité sans être précis dans ses lettres, Rabbi Yossé dit : Il est quitte. Rabbi Yehouda dit : Il n’est pas quitte.
קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא
Celui qui le récite dans le désordre n’est pas quitte. S’il l’a récité et s’est trompé, il revient à l’endroit où il s’est trompé.
הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה:
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Yossé ? Parce qu’il est écrit « Écoute » : fais entendre à ton oreille ce que tu prononces de ta bouche. Et le premier tanna pense : « Écoute » – dans toute langue que tu comprends.
גמ׳ מאי טעמא דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע
Et Rabbi Yossé en déduit les deux [enseignements].
ור' יוסי תרתי שמע מינה.
Nous avons appris là-bas : Un sourd qui parle mais n’entend pas ne doit pas prélever la terouma ; mais s’il l’a prélevée, sa terouma est [valable comme] terouma.
תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה
Quel tanna enseigne [que pour] un sourd qui parle mais n’entend pas, a posteriori c’est [valable], mais a priori non ?
מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא
Rav ’Hisda a dit : C’est Rabbi Yossé, car nous avons appris : Celui qui récite le Chema sans le faire entendre à son oreille est quitte ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossé dit : Il n’est pas quitte.
אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא
Rabbi Yossé n’a dit « il n’est pas quitte » qu’au sujet du Chema, qui est de la Torah ; mais pour la terouma, [l’exigence] est due à la bénédiction, et la bénédiction est d’institution rabbinique, et la chose [la validité de la terouma] ne dépend pas de la bénédiction.
עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא
Et d’où [sait-on] que c’est Rabbi Yossé ? Peut-être est-ce Rabbi Yehouda, et il dit aussi au sujet du Chema : a posteriori oui, a priori non. Sache-le, puisqu’on enseigne « celui qui récite » : a posteriori oui, a priori non !
וממאי דר' יוסי היא דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא
On répondit : Ce qu’on enseigne « celui qui récite », c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi Yossé, qui dit que même a posteriori [ce n’est] pas [valable] ; car selon Rabbi Yehouda, même a priori on est quitte.
אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא
Comment as-tu établi [la michna sur la terouma] ? Selon Rabbi Yossé. Mais alors, ce qu’on a enseigné : Un homme ne doit pas réciter la bénédiction après le repas dans son cœur, mais s’il l’a récitée,
במאי אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך
il est quitte – de qui est-ce ? Ni de Rabbi Yossé, ni de Rabbi Yehouda ! Car si c’est Rabbi Yehouda, il a dit que même a priori on est quitte ; si c’est Rabbi Yossé, même a posteriori, non.
יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא
Que dire alors ? C’est Rabbi Yehouda, et a posteriori oui, a priori non.
אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא
Mais alors, ce qu’a enseigné Rabbi Yehouda fils de Rabbi Chimon ben Pazi : Un sourd qui parle mais n’entend pas peut prélever la terouma a priori – de qui est-ce ?
אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני
Ni de Rabbi Yehouda, ni de Rabbi Yossé ! Si c’est Rabbi Yehouda, il a dit : a posteriori oui, a priori non ; si c’est Rabbi Yossé, il a dit : même a posteriori, non.
לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא
En réalité, c’est Rabbi Yehouda, et même a priori. Et il n’y a pas de difficulté : ceci est [son opinion] propre, et cela est [l’opinion] de son maître. Car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : Celui qui récite le Chema doit le faire entendre à son oreille, comme il est dit : « Écoute, Israël, l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un » (Dt 6, 4). Rabbi Meïr lui dit : Voici qu’il dit : « que Je t’ordonne aujourd’hui, sur ton cœur » (Dt 6, 6) : c’est d’après l’intention du cœur que les paroles [ont leur valeur].
אלא לעולם רבי יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים
Maintenant que tu en es arrivé là, tu peux même dire que Rabbi Yehouda pense comme son maître, et il n’y a pas de difficulté : ceci est [l’opinion de] Rabbi Meïr, et cela [celle de] Rabbi Yehouda.
השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה.
Nous avons appris là-bas : Tous sont aptes à lire la Méguila, sauf le sourd, le fou et le mineur ; et Rabbi Yehouda déclare le mineur apte.
תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן
Quel tanna [enseigne que pour] le sourd, même a posteriori ce n’est pas [valable] ? Rav Matna a dit : C’est Rabbi Yossé, car nous avons appris : Celui qui récite le Chema sans le faire entendre à son oreille est quitte ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossé dit : Il n’est pas quitte.
מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא
ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא
Original : Berakhot 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.