et entre les sections, on peut saluer par déférence et rendre le salut à tout homme.
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
Berakhot 14a ברכות
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a enseigné de même dans une baraïta : Celui qui récite le Chema et que rencontre son maître ou plus grand que lui : entre les sections, il peut saluer par déférence, et il va sans dire qu’il peut répondre ; au milieu, il peut saluer par crainte, et il va sans dire qu’il peut répondre ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Au milieu, il peut saluer par crainte et répondre par déférence ; et entre les sections, il peut saluer par déférence et rendre le salut à tout homme.
תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שהוא משיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
A’hi, le répétiteur de l’école de Rabbi ’Hiya, demanda à Rabbi ’Hiya : Pendant le Hallel et la Méguila, peut-on s’interrompre ? Disons-nous a fortiori : le Chema, qui est de la Torah, on peut l’interrompre ; le Hallel, qui est d’institution rabbinique, à plus forte raison ? Ou peut-être la publicité du miracle prime-t-elle ?
בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן ק"ו ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף
Il lui dit : On peut s’interrompre, et il n’y a là rien [de mal]. Rabba a dit : Les jours où le particulier récite le Hallel complet, on peut s’interrompre entre un passage et l’autre, mais on ne s’interrompt pas au milieu d’un passage ; et les jours où le particulier ne récite pas le Hallel complet, on peut s’interrompre même au milieu d’un passage.
א"ל פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפי' באמצע הפרק פוסק
Est-ce vrai ? Rav bar Chaba arriva chez Ravina ; c’était un jour où le particulier ne récite pas le Hallel complet, et [Ravina] ne s’interrompit pas pour lui !
איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה
Rav bar Chaba est différent, car il n’avait pas d’importance aux yeux de Ravina.
שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא:
Achyan, le répétiteur de l’école de Rabbi Ami, demanda à Rabbi Ami : Celui qui jeûne, peut-il goûter [un mets] ? A-t-il pris sur lui [de s’abstenir de] manger et boire, et ici il n’y en a pas ? Ou peut-être a-t-il pris sur lui [de s’abstenir de toute] jouissance, et ici il y en a ?
בעי מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא
Il lui dit : Il peut goûter, et il n’y a là rien [de mal]. On a enseigné de même dans une baraïta : Goûter ne requiert pas de bénédiction, et celui qui jeûne peut goûter, et il n’y a là rien [de mal].
א"ל טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום
Jusqu’à quelle quantité ?
עד כמה
ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא:
Rav a dit : Quiconque salue son prochain avant d’avoir prié, c’est comme s’il en avait fait un haut lieu (bama), comme il est dit : « Cessez de vous fier à l’homme, qui n’a qu’un souffle dans les narines, car pour quoi (bameh) compte-t-il ? » (Is 2, 22). Ne lis pas bameh (« pour quoi »), mais bama (« haut lieu »).
אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר (ישעיהו ב, כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה
Et Chmouel a dit : [Le sens est :] Pour quelle raison l’as-tu considéré, lui, et non Dieu ?
ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה
Rav Chéchet objecta : « Entre les sections, on peut saluer par déférence et répondre » !
מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב
Rabbi Abba l’expliqua : [Il s’agit] de celui qui se rend tôt à la porte [de son prochain pour le saluer avant la prière].
תרגמה ר' אבא במשכים לפתחו
Rabbi Yona a dit au nom de Rabbi Zeïra : Quiconque s’occupe de ses affaires avant d’avoir prié, c’est comme s’il avait bâti un haut lieu. Il lui dit : « Un haut lieu », as-tu dit ? Il lui dit : Non, je dis [que c’est] interdit,
(א"ר יונה א"ר זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה א"ל במה אמרת א"ל לא אסור קא אמינא
conformément à [l’enseignement de] Rav Idi bar Avin, car Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav Its’hak bar Achyan : Il est interdit à un homme de s’occuper de ses affaires avant d’avoir prié, comme il est dit : « La justice marchera devant Lui, et Il mettra ses pas sur le chemin » (Ps 85, 14).
וכדרב אידי בר אבין ד) אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר (תהלים פה, יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו
Rav Idi bar Avin a dit encore au nom de Rav Its’hak bar Achyan : Quiconque prie et ensuite part en voyage, le Saint, béni soit-Il, accomplit ses désirs, comme il est dit : « La justice marchera devant Lui, et Il mettra ses pas sur le chemin ».
ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:
Rabbi Yona a dit au nom de Rabbi Zeïra : Quiconque passe sept nuits sans rêve est appelé mauvais, comme il est dit : « Rassasié (savéa), il passera la nuit sans être visité par le mal » (Pr 19, 23). Ne lis pas savéa (« rassasié »), mais chéva (« sept »).
(ו)א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע
Rav A’ha, fils de Rabbi ’Hiya bar Abba, lui dit : Ainsi a dit Rabbi ’Hiya au nom de Rabbi Yo’hanan : Quiconque se rassasie de paroles de Torah et va dormir, on ne lui annonce pas de mauvaises nouvelles, comme il est dit : « Rassasié, il passera la nuit sans être visité par le mal ».
א"ל רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי א"ר חייא א"ר יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע:
« Voici [les intervalles] entre les sections », etc.
אלו הן בין הפרקים וכו':
Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est conforme à Rabbi Yehouda, qui dit qu’entre « votre Dieu » et « Vrai et ferme » on ne doit pas s’interrompre. Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Car il est écrit :
א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק א"ר אבהו א"ר יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב
Original : Berakhot 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.