Si du vin leur est venu au cours du repas, chacun récite la bénédiction pour soi ; après le repas, un seul récite la bénédiction pour tous. Et c’est lui qui dit [la bénédiction] sur l’encens, bien qu’on n’apporte l’encens qu’après le repas.
בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:
GUEMARA: Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne l’a enseigné que pour les Chabbats et les jours de fête, puisque l’homme fait du vin la base de son repas ; mais les autres jours de l’année, on récite la bénédiction sur chaque coupe.
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס
Il a aussi été dit : Rabba bar Mari a dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi : On ne l’a enseigné que pour les Chabbats et les jours de fête, et au moment où l’on sort des bains, et au moment d’une saignée, puisque l’homme fait du vin la base de son repas ; mais les autres jours de l’année, on récite la bénédiction sur chaque coupe.
אתמר נמי אמר רבה בר מרי א"ר יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס
Rabba bar Mari se trouva chez Rava un jour de semaine. Il le vit réciter la bénédiction avant le repas, puis réciter de nouveau la bénédiction après le repas. Il lui dit : Bravo ! Et c’est ce qu’a dit Rabbi Yehochoua ben Lévi.
רבה בר מרי איקלע לבי רבא בחול חזייה דבריך לפני המזון והדר בריך לאחר המזון א"ל יישר וכן אמר ריב"ל
Rav Yits’hak bar Yossef se trouva chez Abayé un jour de fête. Il le vit réciter la bénédiction sur chaque coupe. Il lui dit : Le maître n’admet-il pas ce qu’a dit Rabbi Yehochoua ben Lévi ? Il lui dit : J’ai changé d’avis.
רב יצחק בר יוסף איקלע לבי אביי בי"ט חזייה דבריך אכל כסא וכסא א"ל לא סבר לה מר להא דריב"ל א"ל נמלך אנא
On leur posa la question : Si du vin leur est venu au cours du repas, dispense-t-il le vin d’après le repas ? Si tu en viens à dire que [s’il] a récité la bénédiction sur le vin d’avant le repas, il dispense le vin d’après le repas, c’est parce que celui-ci est pour boire et celui-là pour boire ; mais ici, où celui-ci est pour boire et celui-là pour tremper [le pain], non ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון אם תימצי לומר ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל הכא דזה לשתות וזה לשרות לא או דילמא לא שנא
Rav dit : Il dispense ; et Rav Kahana dit : Il ne dispense pas. Rav Na’hman dit : Il dispense ; et Rav Chéchet dit : Il ne dispense pas. Rav Houna, Rav Yehouda et tous les disciples de Rav disent : Il ne dispense pas. Rava objecta à Rav Na’hman : « Si du vin leur est venu au cours du repas, chacun récite la bénédiction pour soi ; après le repas, un seul récite la bénédiction pour tous. » Il lui dit : Voici ce qu’il dit : si du vin ne leur est pas venu au cours du repas, mais [seulement] après le repas, un seul récite la bénédiction pour tous.
רב אמר פוטר ורב כהנא אמר אינו פוטר רב נחמן אמר פוטר ורב ששת אמר אינו פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר איתיביה רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם א"ל הכי קאמר אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון אחד מברך לכולם:
« S’il a récité la bénédiction sur le pain, il a dispensé le hors-d’œuvre ; sur le hors-d’œuvre, il n’a pas dispensé le pain. Beit Chammaï disent : Pas même le mets cuit en marmite. »
ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת ב"ש אומרים אף לא מעשה קדרה:
On leur posa la question : Beit Chammaï divergent-ils sur le début, ou peut-être divergent-ils sur la fin ? [Sur le début :] le premier tanna dit : « S’il a récité la bénédiction sur le pain, il a dispensé le hors-d’œuvre », et à plus forte raison le mets cuit en marmite ; et Beit Chammaï viennent dire : non seulement le pain ne dispense pas le hors-d’œuvre, mais il ne dispense pas même le mets cuit en marmite. Ou peut-être divergent-ils sur la fin, où il est enseigné : « S’il a récité la bénédiction sur le hors-d’œuvre, il n’a pas dispensé le pain » : c’est le pain qu’il ne dispense pas, mais le mets cuit en marmite, il le dispense ; et Beit Chammaï viennent dire : même le mets cuit en marmite non plus, il ne le dispense pas.
איבעיא להו ב"ש ארישא פליגי או דילמא אסיפא פליגי דקאמר תנא קמא ברך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה ואתי ב"ש למימר לא מיבעיא פרפרת דלא פטרה להו פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטרה או דילמא אסיפא פליגי דקתני ברך על הפרפרת לא פטר את הפת פת הוא דלא פטר אבל מעשה קדרה פטר ואתו ב"ש למימר ואפי' מעשה קדרה נמי לא פטר
« S’ils étaient assis, chacun, etc. » S’ils étaient accoudés, oui ; s’ils n’étaient pas accoudés, non. On objecta : Dix personnes qui marchaient en chemin, même si tous mangent d’une seule miche, chacun récite la bénédiction pour soi. S’ils se sont assis pour manger, même si chacun mange de sa propre miche, un seul récite la bénédiction pour tous. Il enseigne « s’ils se sont assis », bien qu’ils ne soient pas accoudés !
היו יושבין כל אחד ואחד כו': הסבו אין לא הסבו לא ורמינהו עשרה שהיו הולכים בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם קתני ישבו אע"פ שלא הסבו
Lorsque Rav mourut, ses disciples suivirent [son cortège]. Quand ils revinrent, ils dirent : Allons manger du pain près du fleuve Danak. Après avoir mangé, ils restèrent assis, et cette question se posa à eux : avons-nous appris « accoudés » au sens strict, et « assis », non ? Ou peut-être, puisqu’ils disent : Allons manger du pain à tel endroit, est-ce comme s’ils étaient accoudés ? Ils ne le savaient pas.
כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי לא הוה בידייהו
Original : Berakhot 42b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.