car il entraîne une bénédiction pour lui-même.
דגורם ברכה לעצמו
Berakhot 42a ברכות
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Houna mangea treize pains de ceux dont on fait trois au kav, et ne récita pas la bénédiction. Rav Na’hman lui dit : [Ce n’est rien d’autre que] de quoi apaiser la faim ! Mais tout ce dont d’autres font la base d’un repas, il faut réciter la bénédiction.
רב הונא אכל תליסר ריפתי בני תלתא תלתא בקבא ולא בריך א"ל רב נחמן עדי כפנא אלא כל שאחרים קובעים עליו סעודה צריך לברך
Rav Yehouda s’occupait [du mariage] de son fils dans la maison de Rav Yehouda bar ’Haviva. On leur apporta du pain de collation. Quand il arriva, il les entendit réciter « …qui fait sortir ». Il leur dit : Quel est ce gazouillis que j’entends ? Peut-être récitez-vous « …qui fait sortir le pain de la terre » ? Ils lui dirent : Oui, car il est enseigné : Rabbi Mona a dit au nom de Rabbi Yehouda : Sur le pain de collation, on récite « …qui fait sortir » ; et Chmouel a dit : La halakha est conforme à Rabbi Mona.
רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין כי אתא שמעינהו דקא מברכי המוציא אמר להו מאי ציצי דקא שמענא דילמא המוציא לחם מן הארץ קא מברכיתו אמרי ליה אין דתניא רבי מונא אמר משום רבי יהודה פת הבאה בכסנין מברכין עליה המוציא ואמר שמואל הלכה כרבי מונא
Il leur dit : Il a été dit : La halakha n’est pas conforme à Rabbi Mona. Ils lui dirent : Mais c’est le maître lui-même qui a dit au nom de Chmouel : Avec les petits pains, on fait l’érouv, et l’on récite sur eux « …qui fait sortir » ! Là, c’est différent, car il en a fait la base de son repas ; mais lorsqu’il n’en a pas fait la base de son repas, non.
אמר להו אין הלכה כרבי מונא אתמר אמרי ליה והא מר הוא דאמר משמיה דשמואל לחמניות מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא שאני התם דקבע סעודתיה עלייהו אבל היכא דלא קבע סעודתיה עלייהו לא
Rav Papa se trouva chez Rav Houna, fils de Rav Natan. Après qu’ils eurent achevé leur repas, on leur apporta quelque chose à manger. Rav Papa prit et mangea. Ils lui dirent : Le maître n’admet-il pas que, [une fois le repas] achevé, il est interdit de manger ? Il leur dit : Il a été dit : [une fois la table] enlevée.
רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב נתן בתר דגמר סעודתייהו אייתו לקמייהו מידי למיכל שקל רב פפא וקא אכיל אמרי ליה לא סבר לה מר גמר אסור מלאכול אמר להו סלק אתמר
Rava et Rabbi Zeïra se trouvèrent chez l’exilarque. Après qu’on eut enlevé la table de devant eux, on leur envoya une portion de la part de l’exilarque. Rava mangea et Rabbi Zeïra ne mangea pas. Il lui dit : Le maître n’admet-il pas que, [une fois la table] enlevée, il est interdit de manger ? Il lui dit : Nous, nous comptons sur la table de l’exilarque.
רבא ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא לבתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו ריסתנא מבי ריש גלותא רבא אכיל ורבי זירא לא אכיל א"ל לא סבר לה מר סלק אסור מלאכול א"ל אנן אתכא דריש גלותא סמכינן:
Rav a dit : Pour celui qui a l’habitude de l’huile, l’huile le retient [de manger avant la bénédiction finale]. Rav Achi a dit : Quand nous étions chez Rav Kahana, il nous a dit : Pour nous, par exemple, qui avons l’habitude de l’huile, l’huile nous retient. Mais la halakha n’est conforme à aucun de ces enseignements ; elle est plutôt conforme à ce qu’a dit Rabbi ’Hiya bar Achi au nom de Rav : Il y a trois enchaînements immédiats : immédiatement après l’imposition des mains, l’abattage ; immédiatement après [la bénédiction de] la délivrance, la prière ; immédiatement après l’ablution des mains, la bénédiction.
אמר רב הרגיל בשמן שמן מעכבו אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן כגון אנן דרגילינן במשחא משחא מעכבא לן ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לגאולה תפלה תכף לנטילת ידים ברכה
Abayé a dit : Nous aussi, nous dirons : immédiatement [dans la suite] des disciples des sages, la bénédiction, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel m’a béni à cause de toi » (Gn 30, 27). Et si tu veux, dis [qu’on l’apprend] d’ici, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel bénit la maison de l’Égyptien à cause de Joseph » (Gn 39, 5).
אמר אביי אף אנו נאמר תכף לתלמידי חכמים ברכה שנאמר (בראשית ל, כז) ויברכני ה' בגללך איבעית אימא מהכא שנאמר (בראשית לט, ה) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף:
MICHNA: S’il a récité la bénédiction sur le vin d’avant le repas, il a dispensé le vin d’après le repas. S’il a récité la bénédiction sur le hors-d’œuvre d’avant le repas, il a dispensé le hors-d’œuvre d’après le repas. S’il a récité la bénédiction sur le pain, il a dispensé le hors-d’œuvre ; sur le hors-d’œuvre, il n’a pas dispensé le pain. Beit Chammaï disent : Pas même le mets cuit en marmite.
מתני׳ ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת בש"א אף לא מעשה קדרה
S’ils étaient assis, chacun récite la bénédiction pour soi ; s’ils étaient accoudés, un seul récite la bénédiction pour tous.
היו יושבין כל אחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולן
Original : Berakhot 42a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.