et revint au début. Il lui dit : Pourquoi le maître agit-il ainsi ? Il lui répondit : Car Rabbi Chila a dit au nom de Rav : S’il s’est trompé, il revient au début.
והדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עביד מר הכי אמר ליה דאמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש
Berakhot 49b ברכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais Rav Houna a dit au nom de Rav : S’il s’est trompé, il dit « Béni soit Celui qui a donné… » ! Il lui répondit : N’a-t-on pas dit à ce propos : Rav Menachia bar Ta’halifa a dit au nom de Rav : On ne l’a enseigné que s’il n’a pas commencé « … qui est bon et fait le bien » ; mais s’il a commencé « … qui est bon et fait le bien », il revient au début ?
והא אמר רב הונא אמר רב טעה אומר ברוך שנתן אמר ליה לאו איתמר עלה אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש
Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav ’Amram, au nom de Rav Na’hman, au nom de Chmouel : S’il s’est trompé et n’a pas mentionné Roch ’Hodech dans la Tefila, on le fait recommencer ; dans la bénédiction de la nourriture, on ne le fait pas recommencer.
אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חדש בתפלה מחזירין אותו בברכת המזון אין מחזירין אותו
Rav Avin dit à Rav ’Amram : En quoi la Tefila diffère-t-elle de la bénédiction de la nourriture ? Il lui répondit : Cela m’a aussi été difficile, et j’ai interrogé Rav Na’hman, qui m’a dit : Je ne l’ai pas entendu de Mar Chmouel, mais voyons nous-mêmes : la Tefila, qui est une obligation, on le fait recommencer ; la bénédiction de la nourriture, puisque s’il le veut il mange et s’il le veut il ne mange pas, on ne le fait pas recommencer.
אמר ליה רב אבין לרב עמרם מאי שנא תפלה ומאי שנא ברכת המזון אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב נחמן ואמר לי מיניה דמר שמואל לא שמיע לי אלא נחזי אנן תפלה דחובה היא מחזירין אותו ברכת מזונא דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אין מחזירין אותו
Mais alors, les Chabbatot et les jours de fête, où l’on ne peut se dispenser de manger, s’il se trompe, il recommence aussi ? Il lui dit : Oui, car Rabbi Chila a dit au nom de Rav : S’il s’est trompé, il revient au début. Mais Rav Houna a dit au nom de Rav : S’il s’est trompé, il dit « Béni soit Celui qui a donné… » ! N’a-t-on pas dit à ce propos : On ne l’a enseigné que s’il n’a pas commencé « … qui est bon et fait le bien » ; mais s’il a commencé « … qui est bon et fait le bien », il revient au début ?
אלא מעתה שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל הכי נמי דאי טעי הדר אמר ליה אין דאמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש והא אמר רב הונא אמר רב טעה אומר ברוך שנתן לאו איתמר עלה לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש:
À partir de quelle quantité compte-t-on quelqu’un dans le zimoun, etc.
עד כמה מזמנין וכו':
Est-ce à dire que Rabbi Meïr tient pour [la mesure d’]une olive et Rabbi Yehouda pour [celle d’]un œuf ? Mais nous les avons entendus soutenir l’inverse, car nous avons appris : De même, celui qui est sorti de Jérusalem et se souvient qu’il a en main de la viande sacrée : s’il a dépassé Tsofim, il la brûle sur place ; sinon, il retourne la brûler devant la Bira, avec du bois du bûcher de l’autel.
למימרא דרבי מאיר חשיב ליה כזית ורבי יהודה כביצה והא איפכא שמעינן להו דתנן וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שהיה בידו בשר קדש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה
À partir de quelle quantité retourne-t-on ? Rabbi Meïr dit : Pour l’un et l’autre [le levain et la viande sacrée], la mesure d’un œuf ; et Rabbi Yehouda dit : Pour l’un et l’autre, la mesure d’une olive.
עד כמה הם חוזרים רבי מאיר אומר זה וזה בכביצה ורבי יהודה אומר זה וזה בכזית
Rabbi Yo’hanan a dit : L’attribution des opinions est inversée. Abayé a dit : En vérité, n’inverse pas. Ici, ils divergent sur les versets : Rabbi Meïr pense : « Tu mangeras », c’est le manger ; « tu te rassasieras », c’est le boire ; et le manger, c’est la mesure d’une olive. Rabbi Yehouda pense : « Tu mangeras et tu te rassasieras », un manger qui comporte un rassasiement ; et lequel est-ce ? La mesure d’un œuf.
אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה אביי אמר לעולם לא תיפוך הכא בקראי פליגי ר' מאיר סבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה ואכילה בכזית ורבי יהודה סבר ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה ואיזו זו כביצה
Là, ils divergent sur le raisonnement : Rabbi Meïr pense que le retour est comme l’impureté : de même que l’impureté [des aliments] se mesure à un œuf, le retour aussi se mesure à un œuf. Et Rabbi Yehouda pense que le retour est comme l’interdit : de même que l’interdit se mesure à une olive, le retour aussi se mesure à une olive.
התם בסברא פליגי ר' מאיר סבר חזרתו כטומאתו מה טומאתו בכביצה אף חזרתו בכביצה ור' יהודה סבר חזרתו כאיסורו מה איסורו בכזית אף חזרתו בכזית:
MICHNA: Comment fait-on le zimoun ? À trois, il dit : « Bénissons » ; à trois en plus de lui, il dit : « Bénissez ».
מתני׳ כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך בשלשה והוא אומר ברכו
À dix, il dit : « Bénissons notre Dieu » ; à dix en plus de lui, il dit : « Bénissez ». Qu’ils soient dix ou cent mille, c’est pareil.
בעשרה אומר נברך אלהינו בעשרה והוא אומר ברכו אחד עשרה ואחד עשרה רבוא
À cent, il dit : « Bénissons l’Éternel notre Dieu » ; à cent en plus de lui, il dit : « Bénissez ». À mille, il dit : « Bénissons l’Éternel notre Dieu, le Dieu d’Israël » ; à mille en plus de lui, il dit : « Bénissez ». À dix mille, il dit : « Bénissons l’Éternel notre Dieu, le Dieu d’Israël, le Dieu des armées, qui siège sur les chérubins, pour la nourriture que nous avons mangée » ; à dix mille en plus de lui, il dit : « Bénissez ».
במאה הוא אומר נברך ה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו ובאלף הוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר ברכו ברבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו ברבוא והוא אומר ברכו
Selon la formule par laquelle il bénit, ainsi répond-on après lui : « Béni soit l’Éternel notre Dieu, le Dieu d’Israël, le Dieu des armées, qui siège sur les chérubins, pour la nourriture que nous avons mangée. »
כענין שהוא מברך כך עונים אחריו ברוך ה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו
Rabbi Yossé le Galiléen dit : C’est selon le nombre de l’assemblée qu’ils bénissent, car il est dit : « Dans les assemblées, bénissez Dieu, l’Éternel, vous qui êtes de la source d’Israël » (Ps 68, 27). Rabbi Akiva dit : Que trouvons-nous à la synagogue ? Qu’ils soient nombreux ou peu nombreux, on dit : « Bénissez l’Éternel ». Rabbi Yichmaël dit : « Bénissez l’Éternel, qui est béni ».
ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הם מברכים שנאמר (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל אמר ר' עקיבא מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובים ואחד מועטים אומר ברכו את ה' רבי ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך:
GUEMARA: Chmouel a dit : Que l’homme ne s’exclue jamais de la collectivité.
גמ׳ אמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל
Nous avons appris : À trois en plus de lui, il dit : « Bénissez » !
תנן בשלשה והוא אומר ברכו
Dis :
אימא
Original : Berakhot 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.