Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il peut aussi dire « Bénissez » ; mais de toute façon, « Bénissons » est préférable, car Rav Ada bar Ahava a dit : On dit à l’école de Rav : Nous avons appris : Six se séparent, et ce jusqu’à dix.
אף ברכו ומ"מ נברך עדיף דאמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב תנינא ו' נחלקין עד י'
Cela se comprend si tu dis que « Bénissons » est préférable : c’est pourquoi ils se séparent. Mais si tu dis que « Bénissez » est préférable, pourquoi se séparent-ils ? N’en conclut-on pas que « Bénissons » est préférable ? Concluons-le.
אי אמרת בשלמא נברך עדיף מש"ה נחלקין אלא א"א ברכו עדיף אמאי נחלקין אלא לאו ש"מ נברך עדיף ש"מ
On a aussi enseigné ainsi : Qu’il ait dit « Bénissez » ou qu’il ait dit « Bénissons », on ne le lui reproche pas ; mais les pointilleux le lui reprochent. Et c’est aux bénédictions d’un homme qu’on reconnaît s’il est un disciple des Sages ou non. Comment ? Rabbi dit : [S’il dit] « et par Sa bonté », c’est un disciple des Sages ; « et de Sa bonté », c’est un ignorant.
תניא נמי הכי בין שאמר ברכו בין שאמר נברך אין תופסין אותו על כך והנקדנין תופסין אותו על כך ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם לאו כיצד רבי אומר ובטובו הרי זה ת"ח ומטובו ה"ז בור
Abayé dit à Rav Dimi : Mais il est écrit : « Et de Ta bénédiction sera bénie la maison de Ton serviteur à jamais » (2 S 7, 29) ! — Pour une requête, c’est différent. — Pour une requête aussi, il est écrit : « Ouvre grand ta bouche, et Je la remplirai » (Ps 81, 11) ! — Celui-là est écrit à propos des paroles de la Torah.
א"ל אביי לרב דימי והכתיב (ש"ב ז, כט) ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם בשאלה שאני בשאלה נמי הכתיב (תהלים פא, יא) הרחב פיך ואמלאהו ההוא בד"ת כתיב
On a enseigné : Rabbi dit : [S’il dit] « et par Sa bonté nous vivons », c’est un disciple des Sages ; « [par Sa bonté] vivent [-ils] », c’est un ignorant. Les gens de Nehar Bel enseignent l’inverse, et la halakha n’est pas comme les gens de Nehar Bel.
תניא רבי אומר בטובו חיינו הרי זה ת"ח חיים הרי זה בור נהרבלאי מתני איפכא ולית הלכתא כנהרבלאי
Rabbi Yo’hanan a dit : [S’il dit] « Bénissons Celui dont nous avons mangé [les biens] », c’est un disciple des Sages ; « [Bénissons] à celui dont nous avons mangé [les biens] », c’est un ignorant.
אמר רבי יוחנן נברך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח למי שאכלנו משלו הרי זה בור
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Mais nous disons bien : « à Celui qui a fait pour nos pères et pour nous tous ces miracles » ! Il lui répondit : Là, la chose est évidente : qui fait des miracles ? Le Saint, béni soit-Il.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והא אמרינן למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו א"ל התם מוכחא מילתא מאן עביד ניסי קודשא ב"ה
Rabbi Yo’hanan a dit : [S’il dit] « Béni soit Celui dont nous avons mangé [les biens] », c’est un disciple des Sages ; « … pour la nourriture que nous avons mangée », c’est un ignorant.
א"ר יוחנן ברוך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח על המזון שאכלנו הרי זה בור
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : Nous ne l’avons dit qu’à trois, où le nom du Ciel n’est pas mentionné ; mais à dix, où le nom du Ciel est mentionné, la chose est évidente, comme nous avons appris : Selon la formule par laquelle il bénit, ainsi répond-on après lui : « Béni soit l’Éternel, le Dieu d’Israël, le Dieu des armées, qui siège sur les chérubins, pour la nourriture que nous avons mangée. »
א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בג' דליכא שם שמים אבל בעשרה דאיכא שם שמים מוכחא מילתא כדתנן כענין שהוא מברך כך עונין אחריו ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו:
Qu’ils soient dix ou cent mille, c’est pareil. Ceci même est contradictoire : tu dis « Qu’ils soient dix ou cent mille, c’est pareil », donc ils sont égaux ; puis on enseigne : à cent, il dit… ; à mille, il dit… ; à dix mille, il dit… !
אחד עשרה ואחד עשרה רבוא: הא גופא קשיא אמרת אחד עשרה ואחד עשרה רבוא אלמא כי הדדי נינהו והדר קתני במאה אומר באלף אומר ברבוא אומר
Rav Yossef a dit : Ce n’est pas difficile : ceci est selon Rabbi Yossé le Galiléen, cela selon Rabbi Akiva, car nous avons appris : Rabbi Yossé le Galiléen dit : C’est selon le nombre de l’assemblée qu’ils bénissent, car il est dit : « Dans les assemblées, bénissez Dieu » (Ps 68, 27).
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' יוסי הגלילי הא ר"ע דתנן ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הם מברכין שנאמר (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים:
Rabbi Akiva dit : Que trouvons-nous à la synagogue, etc. Et Rabbi Akiva, que fait-il de ce verset de Rabbi Yossé le Galiléen ? Il en a besoin pour ce qu’on a enseigné : Rabbi Meïr disait : D’où sait-on que même les embryons dans le ventre de leur mère ont chanté le cantique sur la mer ? Car il est dit : « Dans les assemblées, bénissez Dieu, l’Éternel, depuis la source d’Israël » (Ps 68, 27). Et l’autre ? Il le déduit de « source ».
אר"ע מה מצינו בבית הכנסת וכו': ור"ע האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא היה ר' מאיר אומר מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל ואידך ממקור נפקא
Rava a dit : La halakha est comme Rabbi Akiva. Ravina et Rav ’Hama bar Bouzi se rendirent chez l’Exilarque. Rav ’Hama se leva et chercha à réunir cent [convives]. Ravina lui dit : Tu n’en as pas besoin, car ainsi a dit Rava : La halakha est comme Rabbi Akiva.
אמר רבא הלכה כר"ע רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא קם רב חמא וקא מהדר אבי מאה א"ל רבינא לא צריכת הכי אמר רבא הלכה כר"ע
Rava a dit : Quand nous mangeons du pain chez l’Exilarque, nous bénissons par groupes de trois. Qu’ils bénissent par groupes de dix ! L’Exilarque l’entendrait et s’en offusquerait. Qu’ils s’acquittent par la bénédiction de l’Exilarque ! Comme tous font du bruit, ils n’entendent pas.
אמר רבא כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא מברכינן ג' ג' וליברכו י' י' שמע ריש גלותא ואיקפד וניפקו בברכתא דריש גלותא איידי דאוושו כ"ע לא שמעי
Rabba Tosfaa a dit : Trois personnes qui prennent leur repas ensemble, et dont l’une a devancé [les autres] et a béni pour elle-même : eux s’acquittent par son zimoun, mais lui ne s’acquitte pas par leur zimoun, car il n’y a pas de zimoun rétroactif.
אמר רבה תוספאה הני ג' דכרכי רפתא בהדי הדדי וקדים חד מינייהו ובריך לדעתיה אינון נפקין בזמון דידיה איהו לא נפיק בזמון דידהו לפי שאין זמון למפרע:
Rabbi Yichmaël dit, etc. Rafram bar Papa se rendit à la synagogue d’Avi Guibar. Il se leva pour lire dans le livre et dit « Bénissez l’Éternel », puis se tut et ne dit pas « qui est béni ». Tous s’écrièrent : « Bénissez l’Éternel, qui est béni ! » Rava dit : Marmite noire ! Pourquoi te mêler d’une controverse ? Et de plus, l’usage général est conforme à Rabbi Yichmaël.
ר' ישמעאל אומר: רפרם בר פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גיבר קם קרא בספרא ואמר ברכו את ה' ואשתיק ולא אמר המבורך אוושו כ"ע ברכו את ה' המבורך אמר רבא פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך ועוד הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל:
MICHNA: Trois personnes qui ont mangé ensemble n’ont pas le droit de se séparer ; de même quatre, de même cinq. Six peuvent se séparer, et ce jusqu’à dix ; et dix ne peuvent pas se séparer, jusqu’à vingt.
מתני׳ ג' שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ד' וכן חמשה ו' נחלקין עד עשרה ועשרה אין נחלקין עד כ'
Deux groupes qui mangeaient dans une même maison : quand une partie d’entre eux se voient les uns les autres, ils se joignent pour le zimoun ; sinon, ceux-ci font le zimoun pour eux-mêmes et ceux-là font le zimoun pour eux-mêmes.
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן
Il nous apprend ceci, conformément à ce qu’a dit Rabbi Abba au nom de Chmouel : Trois personnes qui se sont assises pour manger ensemble, même si elles n’ont pas encore mangé, n’ont pas le droit de se séparer.
הא קמ"ל כי הא דאמר רבי אבא אמר שמואל ג' שישבו לאכול כאחת ועדיין לא אכלו אינן רשאין ליחלק
Autre version : Rabbi Abba a dit au nom de Chmouel : Voici ce qu’on enseigne : Trois personnes qui se sont assises pour manger ensemble, bien que chacune mange de sa propre miche, n’ont pas le droit de se séparer. Ou bien [il nous apprend] ce qu’a dit Rav Houna, car Rav Houna a dit : Trois personnes venues de trois groupes n’ont pas le droit de se séparer.
ל"א אמר רבי אבא אמר שמואל הכי קתני ג' שישבו לאכול כאחת אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק אי נמי כי הא דרב הונא דאמר רב הונא ג' שבאו מג' חבורות אינן רשאין ליחלק
Original : Berakhot 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.