mais on fait de l’eau salée [en petite quantité], on y trempe son pain et on en met dans le plat cuisiné. Rabbi Yossé dit : N’est-ce pas là de la saumure, qu’elle soit en grande ou en petite quantité ? Et voici l’eau salée permise : on met d’abord de l’huile dans l’eau ou dans le sel.
אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה ובין מועט ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן לכתחלה לתוך המים או לתוך המלח:
GUEMARA: Que dit[-elle] ? Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Voici ce qu’elle dit : on ne fait pas d’eau salée en grande quantité, mais on fait de l’eau salée en petite quantité.
גמ׳ מאי קאמר א"ר יהודה אמר שמואל ה"ק אין עושין מי מלח מרובין אבל עושה הוא מי מלח מועטין:
Rabbi Yossé dit : N’est-ce pas là de la saumure, qu’elle soit en grande ou en petite quantité ? Ils se demandèrent : Rabbi Yossé[vient-il] pour interdire ou pour permettre ? Rav Yehouda a dit : Pour permettre, puisqu’on n’enseigne pas « Rabbi Yossé interdit ». Rabba lui dit : Mais puisque la fin enseigne : « Et voici l’eau salée permise », on en déduit que Rabbi Yossé[vient] pour interdire. Rabba a donc dit : Pour interdire. Et de même Rabbi Yo’hanan a dit : Pour interdire.
א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובין בין מועטין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר אמר רב יהודה להתיר מדלא קתני רבי יוסי אוסר א"ל רבה הא מדקתני סיפא ואלו הן מי מלח המותרין מכלל דר' יוסי לאסור אלא אמר רבה לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור
On a aussi enseigné ainsi dans une baraïta : On ne fait pas d’eau salée en grande quantité pour la mettre dans les conserves qui sont dans une jarre, mais on fait de l’eau salée en petite quantité, on y mange son pain et on en met dans le plat cuisiné. Rabbi Yossé dit : Est-ce parce que celle-ci est en grande quantité et celle-là en petite quantité que celle-ci serait interdite et celle-là permise ? On dirait [alors] : un grand travail est interdit, un petit travail est permis ! Au contraire, l’une et l’autre sont interdites. Et voici l’eau salée permise : on met de l’huile et du sel, ou de l’huile et de l’eau, pourvu qu’on ne mette pas d’abord de l’eau et du sel.
תניא נמי הכי אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גיסטרא אבל עושה הוא מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת אלא אלו ואלו אסורין הן ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה:
Rabbi Yehouda bar ’Haviva a enseigné : On ne fait pas d’eau salée forte. Qu’est-ce que l’eau salée forte ? Rabba et Rav Yossef bar Abba disent tous deux : Toute [eau salée] sur laquelle un œuf flotte. Et combien ? Abayé a dit : Deux tiers de sel et un tiers d’eau.
תני רבי יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא
À quoi sert-elle ? Rabbi Abbahou a dit : Pour la saumure de poisson. Rabbi Yehouda bar ’Haviva a enseigné : On ne sale pas le radis et l’œuf le Chabbat. Rav ’Hizkiya a dit au nom d’Abayé : Le radis est interdit et l’œuf est permis. Rav Na’hman a dit : Au début, je salais le radis ; je me disais que je le gâtais, car Chmouel a dit : Le radis piquant est meilleur. Mais depuis que j’ai entendu ce que ’Oula a dit quand il est venu : En Occident [en terre d’Israël], on sale [les radis], je ne sale plus, [mais] je trempe certainement.
למאי עבדי לה א"ר אבהו למורייסא תני רבי יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת אמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא אמינא אפסודי קא מפסידנא ליה דאמר שמואל פוגלא חורפי מעלי כיון דשמענא להא דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי ממלח לא מלחנא טבולי ודאי מטבילנא
Quand Rav Dimi est venu, il a dit : Jamais un homme ne s’est noyé dans la mer de Sodome. Rav Yossef a dit : Sodome bouleversée, et parole bouleversée ! C’est l’homme qui ne coule pas, [mais] une poutre coulerait ? Abayé lui dit : Il dit « à plus forte raison » : il n’est pas nécessaire [de dire] qu’une poutre, qui ne coule dans aucune des eaux du monde, [ne coule pas], mais même un homme, qui coule dans toutes les eaux du monde, ne coule pas dans la mer de Sodome. Quelle conséquence pratique ? Comme dans le cas de Ravin, qui marchait derrière Rabbi Yirmeya sur la rive de la mer de Sodome. Il lui dit : Peut-on se laver avec ces eaux le Chabbat ? Il lui répondit : C’est permis.
כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה גברא הוא דלא טבע כשורא טבע אמר ליה אביי לא מיבעיא קאמר לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם בימא דסדום לא טבע למאי נפקא מינה כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום אמר ליה מהו למימשי מהני מיא בשבת א"ל שפיר דמי
Et peut-on fermer et ouvrir [les yeux, dans ces eaux] ? Il lui répondit : Cela, je ne l’ai pas entendu ; j’ai entendu quelque chose de semblable, car Rabbi Zeïra disait tantôt au nom de Rav Matna, et tantôt au nom de Mar ’Oukva, et tous deux au nom du père de Chmouel et de Lévi : L’un dit : Le vin à l’intérieur de l’œil est interdit, sur l’œil est permis. Et l’autre dit : La salive à jeun, [même] sur l’œil, est interdite.
מהו למימץ ולמיפתח אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר ר' זירא זימנין א"ל משמיה דרב מתנה וזימנין אמר לה משמיה דמר עוקבא ותרווייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי אמרין חד אמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר וחד אמר רוק תפל [אפילו] על גב העין אסור
Concluons que c’est le père de Chmouel qui a dit : Le vin à l’intérieur de l’œil est interdit, sur l’œil est permis, puisque Chmouel a dit : On peut tremper son pain dans du vin et le mettre sur l’œil le Chabbat. De qui l’a-t-il entendu ? N’est-ce pas de son père ? – Mais selon ton raisonnement, ce que Chmouel a dit : La salive à jeun, même sur l’œil, est interdite, de qui l’a-t-il entendu ? Diras-tu de son père ? Mais alors Lévi n’aurait rien dit ! Il faut donc dire qu’il a entendu une chose de son père et une chose de Lévi, et nous ne savons pas laquelle vient de son père et laquelle de Lévi.
תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר מדאמר שמואל שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת דשמיעא ליה ממאן לאו דשמיעא ליה מאבוה וליטעמיך הא דאמר שמואל רוק תפל אפי' ע"ג העין אסור דשמיעא ליה ממאן אילימא דשמיעא ליה מאבוה אלא לוי ולא חדא אמר אלא חדא שמיעא ליה מאבוה וחדא שמיעא ליה מלוי ולא ידעינן הי מאבוה הי מלוי
Mar ’Oukva a dit au nom de Chmouel : On peut tremper un collyre la veille du Chabbat et le mettre sur ses yeux le Chabbat sans scrupule. Bar Liwaï se tenait devant Mar ’Oukva ; il le vit fermer et ouvrir [les yeux]. Il lui dit : Tout cela, Mar Chmouel ne l’a certainement pas permis. Rabbi Yannaï envoya [dire] à Mar ’Oukva : Que le maître nous envoie de ces collyres de Mar Chmouel. Il lui fit répondre : Je vous en envoie, pour que tu ne dises pas que je suis avare ; mais ainsi a dit Chmouel : Une goutte d’eau froide le matin, et le lavage des mains et des pieds à l’eau chaude le soir, valent mieux que tous les collyres du monde. On a aussi enseigné ainsi : Rabbi Mona a dit au nom de Rabbi Yehouda : Une goutte d’eau froide le matin, et le lavage des mains et des pieds le soir, valent mieux que tous les collyres du monde.
אמר מר עוקבא אמר שמואל שורה אדם קילורין מע"ש ונותן על גב עיניו בשבת ואינו חושש בר ליואי הוי קאי קמיה דמר עוקבא חזייה דהוה מייץ ופתח אמר ליה כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל שלח ליה שדורי משדרנא לך דלא תימא צר עין אנא אלא הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם תניא נמי הכי אמר רבי מונא משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם
Il disait : La main [qui se porte] à l’œil, qu’elle soit coupée ; la main au nez, qu’elle soit coupée ; la main à la bouche, qu’elle soit coupée ; la main à l’oreille, qu’elle soit coupée ; la main à la [veine] saignée, qu’elle soit coupée ; la main au membre, qu’elle soit coupée ; la main à l’anus, qu’elle soit coupée ; la main
הוא היה אומר יד לעין תיקצץ יד לחוטם תיקצץ יד לפה תיקצץ יד לאוזן תיקצץ יד לחסודה תיקצץ יד לאמה תיקצץ יד לפי טבעת תיקצץ יד
Original : Shabbat 108b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.