Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
l’immersion en son temps n’est pas une mitsva, et nous allons chercher [du jonc] ; et Rabbi Yossé pense : l’immersion en son temps est une mitsva, et nous n’allons pas chercher [du jonc].
טבילה בזמנה לאו מצוה ומהדרינן ור' יוסי סבר טבילה בזמנה מצוה ולא מהדרינן
Et Rabbi Yossé pense-t-il que l’immersion en son temps est une mitsva ? N’a-t-il pas été enseigné : Le zav et la zava, le lépreux et la lépreuse, celui qui a eu des rapports avec une nidda et celui qui est impur par un mort font leur immersion le jour ; la nidda et l’accouchée font leur immersion la nuit ; celui qui a eu un épanchement séminal s’immerge tout au long du jour. Rabbi Yossé dit : À partir de [l’heure de] la min’ha, il n’a pas besoin de s’immerger ? Celle-là est de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, qui dit : Il suffit [d’une seule] immersion à la fin.
וסבר ר' יוסי טבילה בזמנה מצוה והתניא הזב והזבה המצורע והמצורעת בועל נדה וטמא מת טבילתן ביום נדה ויולדת טבילתן בלילה בעל קרי טובל והולך כל היום כולו ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה אינו צריך לטבול ההיא ר' יוסי בר' יהודה היא דאמר דייה טבילה באחרונה:
MICHNA: Un non-Juif qui vient éteindre [l’incendie], on ne lui dit ni : Éteins ! ni : N’éteins pas ! parce que son repos [du Chabbat] ne leur incombe pas. Mais un mineur qui vient éteindre, on ne l’écoute pas, parce que son repos leur incombe.
מתני׳ נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהן אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן:
GUEMARA:Rabbi Ami a dit : Dans un incendie, on a permis de dire : Quiconque éteint ne sera pas perdant. Dirons-nous que [la Michna] le soutient : Un non-Juif qui vient éteindre, on ne lui dit ni : Éteins ! ni : N’éteins pas ! parce que son repos ne leur incombe pas. C’est « Éteins ! » que nous ne lui disons pas, mais « Quiconque éteint ne sera pas perdant », nous le lui disons ? Dis donc la fin : « N’éteins pas ! » nous ne le lui disons pas ; et « Quiconque éteint ne sera pas perdant », nous ne le lui disons pas non plus ! On ne peut donc rien en déduire.
גמ׳ א"ר אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד נימא מסייע ליה נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהן כבה הוא דלא אמרינן ליה הא כל המכבה אינו מפסיד אמרינן ליה אימא סיפא אל תכבה לא אמרינן ליה וכל המכבה אינו מפסיד נמי לא אמרינן ליה אלא מהא ליכא למשמע מינה
Nos Maîtres ont enseigné : Il arriva qu’un incendie se déclara dans la cour de Yossef ben Simaï à Chi’hin, et les hommes de la garnison de Tsippori vinrent éteindre, car il était intendant du roi ; mais il ne les laissa pas faire, par respect pour le Chabbat. Un miracle lui advint : la pluie tomba et éteignit [le feu]. Le soir, il envoya à chacun d’eux deux sela’im, et à leur commandant cinquante. Quand les Sages entendirent la chose, ils dirent : Il n’avait pas besoin de cela, car nous avons appris : Un non-Juif qui vient éteindre, on ne lui dit ni : Éteins ! ni : N’éteins pas !
ת"ר מעשה ונפלה דליקה בחצירו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי גיסטרא של ציפורי לכבות מפני שאפטרופוס של מלך היה ולא הניחן מפני כבוד השבת ונעשה לו נס וירדו גשמים וכיבו לערב שיגר לכל אחד מהן שתי סלעין ולאפרכוס שבהן חמשים וכששמעו חכמים בדבר אמרו לא היה צריך לכך שהרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה:
« Mais un mineur qui vient éteindre, on ne l’écoute pas, parce que son repos leur incombe. » Déduis-en que si un mineur mange des bêtes mortes, le tribunal a l’obligation de l’en séparer ! Rabbi Yo’hanan a dit : [Il s’agit] d’un mineur qui agit selon la volonté de son père. Pareillement pour le non-Juif qui agit selon la volonté de l’Israélite, est-ce permis ? Le non-Juif agit selon sa propre volonté.
אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן: שמעת מינה קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין עליו להפרישו אמר רבי יוחנן בקטן העושה לדעת אביו דכוותה גבי נכרי דקא עביד לדעתיה דישראל מי שרי נכרי לדעתיה דנפשיה עביד:
MICHNA: On renverse un bol sur une lampe pour que [le feu] ne prenne pas à la poutre, sur l’excrément d’un enfant, et sur un scorpion pour qu’il ne pique pas. Rabbi Yehouda a dit : Un tel cas fut présenté à Rabban Yo’hanan ben Zakkaï à ’Arav, et il dit : Je crains pour lui [qu’il ne soit passible] d’un sacrifice expiatoire.
מתני׳ כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תישך א"ר יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת:
גמ׳ רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר רבא איקלעו לבי אבין דמן נשיקיא לרב יהודה ורב ירמיה בר אבא
Original : Shabbat 121a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.