qu’un objet dont l’usage est interdit est permis [à déplacer] pour l’usage de l’objet lui-même.
דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר
Chabbat 123a שבת
Structure du débat :Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé objecta à Rabba : Un mortier, s’il contient de l’ail, on le déplace ; sinon, on ne le déplace pas.
איתיביה אביי לרבה מדוכה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לאו אין מטלטלין אותה
Il lui répondit : Selon qui est cet [enseignement] ? C’est Rabbi Ne’hémia, qui dit : Un ustensile ne peut être déplacé que pour son usage propre.
א"ל הא מני ר' נחמיה היא דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו
Il lui objecta : (Beit Chammaï disent : On ne prend pas le pilon pour découper de la viande dessus, et Beit Hillel le permettent.) Et tous admettent que s’il a découpé de la viande dessus, il est interdit de le déplacer.
איתיביה (ב"ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר וב"ה מתירין) ושוין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו
Il pensait le lui expliquer selon Rabbi Ne’hémia, quand il entendit ce qu’a dit Rav ’Hinana bar Chelamya au nom de Rav : Tous admettent pour les broches, les crochets et les poinçons que, puisqu’on y tient, on leur réserve une place. Ici aussi, on lui réserve une place.
סבר לשנויי ליה כר' נחמיה כיון דשמעה להא דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב הכל מודים בסיכי זיירי ומזורי דכיון דקפיד עלייהו מייחד להו מקום ה"נ מייחד להו מקום
Il a été dit : Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Nous avons appris le marteau des orfèvres. Rav Chemen bar Abba a dit : Nous avons appris le marteau des épiciers.
איתמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן קורנס של זהבים שנינו רב שמן בר אבא אמר קורנס של בשמים שנינו
Celui qui dit « des épiciers », à plus forte raison celui des orfèvres. Celui qui dit « des orfèvres », mais celui des épiciers, on y tient.
מאן דאמר דבשמים כ"ש דזהבים מאן דאמר של זהבים אבל דבשמים קפיד עלייהו:
« Le fuseau et la navette etc. » Nos Maîtres ont enseigné : Une figue non mûre qu’on a enfouie dans de la paille, ou une galette qu’on a enfouie dans des braises, si elle est en partie découverte, il est permis de la déplacer ; sinon, il est interdit de la déplacer.
ואת הכוש ואת הכרכר כו': ת"ר פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים אם מגולה מקצתה מותר לטלטלה ואם לאו אסור לטלטלה
Rabbi Éléazar ben Tadaï dit : On les pique avec le fuseau ou la navette, et elles se dégagent d’elles-mêmes. Rav Na’hman a dit : La halakha est selon Rabbi Éléazar ben Tadaï.
ר"א בן תדאי אומר תוחבין בכוש או בכרכר והן מנערות מאיליהם אמר רב נחמן הלכה כר"א בן תדאי
Est-ce à dire que Rav Na’hman pense que déplacer de manière indirecte ne s’appelle pas déplacer ? Rav Na’hman n’a-t-il pas dit : Ce radis, [s’il est planté] le haut vers le bas, c’est permis ; le bas vers le haut, c’est interdit ? Rav Na’hman est revenu sur cette [opinion].
למימרא דסבר רב נחמן טלטול מן הצד לא שמיה טלטול והאמר רב נחמן האי פוגלא מלמעל' למטה שרי ממטה למעלה אסיר הדר ביה רב נחמן מההיא:
« Une aiguille à coudre pour retirer etc. » Rava, fils de Rabba, envoya [demander] à Rav Yossef : Que notre maître nous enseigne : une aiguille dont le chas ou la pointe a été enlevé, qu’en est-il ?
מחט של יד ליטול בה כו': שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף ילמדנו רבינו מחט שניטל חררה או עוקצה מהו
Il lui répondit : Vous l’avez appris : « Une aiguille à coudre pour retirer une épine. » Et qu’importe pour l’épine qu’elle soit percée ou non percée ?
א"ל תניתוה מחט של יד ליטול בה את הקוץ וכי מה איכפת ליה לקוץ בין נקובה לבין שאינה נקובה
Il lui objecta : Une aiguille dont le chas ou la pointe a été enlevé est pure.
איתיביה מחט שניטל חררה או עוקצה טהורה
Abayé a dit : Tu poses [la question de] l’impureté sur [celle du] Chabbat ? Pour l’impureté, nous exigeons un ustensile fait [pour l’usage] ; pour le Chabbat, nous exigeons une chose qui serve, et celle-ci aussi sert à retirer une épine.
אמר אביי טומאה אשבת קרמית טומאה כלי מעשה בעינן לענין שבת מידי דחזי בעינן והא נמי חזיא למשקלא בה קוץ
Rava a dit : Celui qui objecte objecte bien : puisque pour l’impureté ce n’est pas un ustensile, pour le Chabbat non plus ce n’est pas un ustensile.
אמר רבא מאן דקמותיב שפיר קמותיב מדלענין טומאה לאו מנא הוא לענין שבת נמי לאו מנא הוא
On objecta : Une aiguille, qu’elle soit percée ou non percée, il est permis de la déplacer le Chabbat ; et on n’a parlé de « percée » qu’au sujet de l’impureté seulement.
מיתיבי מחט בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטלה בשבת ולא אמרו נקובה אלא לענין טומאה בלבד
Abayé l’expliqua selon Rava : Nous traitons ici d’aiguilles brutes ; parfois on se ravise à leur sujet et on en fait des ustensiles. Mais quand le chas ou la pointe a été enlevé, on la jette parmi la ferraille.
תרגמא אביי אליבא דרבא בגולמי עסקינן זימנין דמימלך עלייהו ומשוי להו מנא אבל היכא דניטל חררה או עוקצה אדם זורקה לבין גרוטאות
Redresser [le corps d’]un nourrisson [le Chabbat] : Rav Na’hman l’interdit, et Rav Chéchet le permet. Rav Na’hman a dit : D’où le dis-je ? De ce que nous avons appris : On ne fait pas
אסובי ינוקא רב נחמן אסיר ורב ששת שרי אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתנן אין עושין
Original : Shabbat 123a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.