On ne sort pas un petit enfant, un loulav ou un rouleau de la Torah dans le domaine public [le jour de fête], et Beit Hillel le permettent.
אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת ספר תורה לרה"ר ובית הלל מתירין
Chabbat 124b שבת
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Admettons que tu aies entendu Beit Chammaï [interdire] le transport ; le déplacement, les as-tu entendus [l’interdire] ? Et le déplacement lui-même, n’est-il pas [interdit] à cause du transport ?
אימר דשמעת להו לבית שמאי הוצאה טלטול מי שמעת להו וטלטול גופיה לאו משום הוצאה היא
Rav aussi partage cette [opinion] de Rava, car Rav a dit : Une houe, [la déplacer] pour qu’elle ne soit pas volée, c’est un déplacement sans besoin, et c’est interdit. La raison est : pour qu’elle ne soit pas volée ; mais pour l’usage de l’objet lui-même et pour [libérer] sa place, c’est permis.
ואף רב סבר לה להא דרבא דאמר רב מר שלא יגנב זהו טלטול שלא לצורך ואסור טעמא שלא יגנב אבל לצורך גופו ולצורך מקומו מותר
Est-ce bien ainsi ? Rav Kahana n’est-il pas arrivé à l’école de Rav, et [Rav] a dit : Apportez une houe à Kahana pour qu’il s’assoie dessus. N’est-ce pas pour dire qu’un objet dont l’usage est interdit, pour l’usage de l’objet lui-même — oui ; pour [libérer] sa place — non ?
איני והא רב כהנא איקלע לבי רב ואמר אייתו ליה שותא לכהנא ליתיב עליה לאו למימרא דדבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא
Voici ce qu’il leur a dit : Enlevez la houe de devant Kahana. Et si tu veux, dis : là-bas, c’était du soleil à l’ombre.
הכי אמר להו שקולו שותא מקמי כהנא ואי בעית אימא התם מחמה לצל הוה
Rav Mari bar Ra’hel avait des coussins au soleil. Il vint devant Rava et lui dit : Peut-on les déplacer ? Il lui répondit : C’est permis. — J’en ai d’autres. — Ils serviront aux invités. — J’en ai aussi pour les invités. Il lui dit : Tu as révélé ta pensée, [montrant] que tu partages l’avis de Rabba : pour tout le monde c’est permis, pour toi c’est interdit.
רב מרי בר רחל הוה ליה ההיא בי סדיותא בשמשא אתא לקמיה דרבא אמר ליה מהו לטלטולינהו אמר ליה שרי אית לי אחרינא חזו לאורחין אית לי נמי לאורחים אמר ליה גלית אדעתיך דכרבה סבירא לך לכולי עלמא שרי לדידך אסיר
Rabbi Abba a dit au nom de Rabbi ’Hiya bar Achi, au nom de Rav : Les balais de [tissu] fin, il est permis de les déplacer le Chabbat ; mais ceux de palmier, non.
אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב מכבדות של מילתא מותר לטלטלן בשבת אבל של תמרה לא
Rabbi Éléazar dit : Même ceux de palmier. De quoi traitons-nous ? Si c’est pour l’usage de l’objet lui-même et pour [libérer] sa place, en ce cas Rav dirait-il « ceux de palmier, non » ? Rav partage pourtant l’avis de Rava ! Si c’est donc du soleil à l’ombre, en ce cas Rabbi Éléazar dirait-il « même ceux de palmier » ? En réalité, [il s’agit] du soleil à l’ombre ; dis : Et de même a dit Rabbi Éléazar.
רבי אלעזר אומר אף של תמרה במאי עסקינן אילימא לצורך גופו ולצורך מקומו בהא לימא רב של תמרה לא והא רב כרבא סבירא ליה אלא מחמה לצל בהא לימא ר' אלעזר אף של תמרה לעולם מחמה לצל אימא וכן אמר רבי אלעזר:
MICHNA: Tous les ustensiles qui peuvent être déplacés le Chabbat, leurs débris peuvent être déplacés avec eux, pourvu qu’ils puissent faire un genre de travail :
מתני׳ כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה
les débris d’un pétrin, pour couvrir l’ouverture d’un tonneau ; les débris de verre, pour couvrir l’ouverture d’une fiole.
שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך
Rabbi Yehouda dit : Pourvu qu’ils puissent faire un genre de leur [propre] travail : les débris d’un pétrin, pour y verser de la bouillie, et ceux de verre, pour y verser de l’huile.
רבי יהודה אומר בלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן:
GUEMARA: Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : La divergence porte [sur des débris] qui se sont brisés la veille du Chabbat : le maître pense qu’un genre de leur [propre] travail — oui ; un genre d’un autre travail — non ; et le maître pense : même un genre d’un autre travail.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו מערב שבת דמר סבר מעין מלאכתן אין מעין מלאכה אחרת לא ומר סבר אפילו מעין מלאכה אחרת
Mais s’ils se sont brisés le Chabbat, de l’avis de tous ils sont permis : puisqu’ils étaient prêts [à l’usage] grâce à leur ustensile d’origine, c’est permis.
אבל נשברו בשבת דברי הכל מותרין הואיל ומוכנין על גבי אביהן מותר
Rav Zoutraï objecta : On chauffe avec des ustensiles, mais on ne chauffe pas avec des débris d’ustensiles.
מותיב רב זוטראי מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים
Quand se sont-ils brisés ? Si c’est la veille du jour de fête, ce n’est que du bois ! N’est-ce pas plutôt le jour de fête ? Et on enseigne : On chauffe avec des ustensiles, mais on ne chauffe pas avec des débris d’ustensiles !
דנשברו אימת אילימא דנשברו מערב יום טוב עצים בעלמא נינהו אלא לאו ביום טוב וקתני מסיקין בכלים ואין מסיקים בשברי כלים
Mais si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : La divergence porte [sur des débris] qui se sont brisés le Chabbat : le maître pense que c’est prêt [à l’usage], et le maître pense que c’est une chose nouvellement née. Mais [s’ils se sont brisés] la veille du Chabbat, de l’avis de tous ils sont permis, puisqu’ils ont été préparés pour un travail alors qu’il faisait encore jour.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת דמר סבר מוכן הוא ומר סבר נולד הוא אבל מערב שבת דברי הכל מותרין הואיל והוכנו למלאכה מבעוד יום
Il a été enseigné dans une [baraïta] : On chauffe avec des ustensiles, mais on ne chauffe pas avec des débris d’ustensiles. Et il a été enseigné dans une autre : De même qu’on chauffe avec des ustensiles, on chauffe avec des débris d’ustensiles. Et il a été enseigné dans une autre : On ne chauffe ni avec des ustensiles ni avec des débris d’ustensiles.
תני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך כשם שמסיקין בכלים כך מסיקין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים
הא רבי יהודה הא רבי שמעון הא רבי נחמיה
Rav Na’hman a dit : Ces briques qui restent d’une construction, il est permis de les déplacer, car elles servent à s’asseoir dessus. S’il les a rangées en tas, il les a certainement mises de côté [comme mouktsé].
אמר רב נחמן הני ליבני דאישתיור מבניינא שרי לטלטולינהו דחזו למיזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו
Rav Na’hman a dit au nom de Chmouel : Un petit tesson, il est permis de le déplacer dans une cour, mais pas dans un karmelit. Et Rav Na’hman, de son propre avis, a dit : Même dans un karmelit, mais pas dans le domaine public. Et Rava a dit : Même dans le domaine public.
אמר רב נחמן אמר שמואל חרס קטנה מותר לטלטל בחצר אבל בכרמלית לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בכרמלית אבל ברה"ר לא ורבא אמר אפילו ברה"ר
Et Rava suit sa propre opinion, car Rava marchait dans le marché de Me’hoza ; ses chaussures se couvrirent de boue. Son serviteur vint, prit un tesson et les essuya. Les rabbins élevèrent la voix contre lui. Il dit : Ne leur suffit-il pas de ne pas avoir appris ? Faut-il encore qu’ils enseignent ? S’il était dans une cour, ne servirait-il pas à couvrir un récipient ? Ici aussi, il me sert à moi.
ואזדא רבא לטעמיה דרבא הוה קאזיל בריתקא דמחוזא אתווסאי מסאניה טינא אתא שמעיה שקל חספא וקא מכפר ליה רמו ביה רבנן קלא אמר לא מיסתייא דלא גמירי מיגמר נמי מגמרי אילו בחצר הואי מי לא הוה חזיא לכסויי ביה מנא הכא נמי חזיא לדידי
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Le bouchon d’un tonneau qui s’est brisé, il est permis de le déplacer le Chabbat. Il a été enseigné de même : Un bouchon qui s’est brisé, lui et ses débris, il est permis de le déplacer le Chabbat ; mais on n’en détachera pas un morceau pour couvrir un récipient ou pour caler les pieds du lit. Et s’il l’a jeté sur le tas d’ordures, c’est interdit.
אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנכתתה מותר לטלטל בשבת תניא נמי הכי מגופה שנכתתה היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה ואם זרקה באשפה אסור
Rav Papa objecta : S’il en est ainsi, s’il jette son manteau [sur le tas d’ordures], est-ce aussi interdit ? Rav Papa a donc dit :
מתקיף לה רב פפא אלא מעתה זריק ליה לגלימיה ה"נ דאסור אלא אמר רב פפא
Original : Shabbat 124b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.