parce qu’on ne le fait que pour la couleur.
לפי שאין עושין אותה אלא לגוון
Chabbat 140a שבת
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il a été dit : la moutarde qu’on a pétrie la veille du Chabbat, le lendemain, Rav a dit : on la délaye avec un ustensile, mais pas à la main.
איתמר חרדל שלשו מע"ש למחר אמר רב ממחו בכלי אבל לא ביד
Chmouel lui dit : à la main ? La délaye-t-on donc à la main chaque jour ? C’est une nourriture d’ânes ! Chmouel a donc dit : on la délaye à la main, et on ne la délaye pas avec un ustensile.
א"ל שמואל ביד אטו כל יומא ממחו ליה ביד מאכל חמורים הוא אלא אמר שמואל ממחו ביד ואינו ממחו בכלי
Il a été dit : Rabbi Éléazar a dit : l’un comme l’autre est interdit ; et Rabbi Yo’hanan a dit : l’un comme l’autre est permis. Abayé et Rava ont dit tous deux : la halakha n’est pas selon Rabbi Yo’hanan.
אתמר ר"א אמר אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר אביי ורבא דאמרי תרוייהו אין הלכה כרבי יוחנן
Rabbi Yo’hanan s’est rangé à la position de Rabbi Eliézer, Rabbi Éléazar s’est rangé à la position de Chmouel. Abayé et Rava ont dit tous deux : la halakha est selon Rabbi Yo’hanan. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
קם רבי יוחנן בשיטתיה דר"א קם רבי אלעזר בשיטתיה דשמואל אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כרבי יוחנן
La mère nourricière d’Abayé lui en prépara [ainsi], et il n’en mangea pas. La femme de Zeïra en prépara pour Rav ’Hiya bar Achi, et il n’en mangea pas. Elle lui dit : pour ton maître je l’ai préparée, et il en a mangé, et toi tu n’en manges pas ? Rava bar Chaba a dit : je me tenais devant Ravina, on la lui remua avec une tige d’ail, et il en mangea.
אימיה דאביי עבדא ליה ולא אכל דביתהו דזעירא עבדא ליה לרב חייא בר אשי ולא אכיל א"ל לרבך עבידי ליה ואכל ואת לא אכלת אמר רבא בר שבא הוה קאימנא קמיה דרבינא ובחשי ליה בשופתא דתומא ואכל
Mar Zoutra a dit : la halakha n’est selon aucune de ces traditions, mais selon ce qui a été dit : la moutarde qu’on a pétrie la veille du Chabbat, le lendemain on la délaye, aussi bien à la main qu’avec un ustensile, et on y met du miel ; mais on ne bat pas, on mélange [seulement].
אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאתמר חרדל שלשו מע"ש למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב
Le cresson qu’on a broyé la veille du Chabbat, le lendemain on y met de l’huile et du vinaigre, et on y mêle de l’amita ; mais on ne bat pas, on mélange [seulement]. L’ail qu’on a écrasé la veille du Chabbat, le lendemain on y met des fèves et des gruaux ; mais on ne broie pas, on mélange [seulement] ; et on y mêle de l’amita. Qu’est-ce que l’amita ? Le ninya. Abayé a dit : déduis-en que ce ninya est bon pour le cresson.
שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב שום שריסקו מע"ש למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך את אמיתא לתוכן מאי אמיתא נינייא אמר אביי ש"מ האי נינייא מעליא לתחלי:
« Et on prépare de l’anomalin le Chabbat » : nos Maîtres ont enseigné : on prépare de l’anomalin le Chabbat, mais on ne prépare pas d’alountit. Qu’est-ce que l’anomalin et qu’est-ce que l’alountit ? L’anomalin, [c’est] du vin, du miel et du poivre. L’alountit, [c’est] du vin vieux, de l’eau claire et du baume, qu’on prépare pour les bains afin de se rafraîchir.
ועושין אנומלין בשבת: ת"ר עושין אנומלין בשבת ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר
Rav Yossef a dit : une fois, je suis allé avec Mar Oukva aux bains. Quand je suis sorti, on m’a fait boire une coupe de vin, et j’en ai senti [l’effet] depuis les cheveux de ma tête jusqu’aux ongles de mes pieds. Et si l’on m’en avait fait boire une autre coupe, je craignais qu’on ne me déduise [cela] de mon mérite du monde à venir. Mais Mar Oukva en buvait tous les jours ! — Mar Oukva est différent, car il y était habitué.
אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני כי נפקי אתאי אשקיין חמרא חד כסא וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי ואי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי והא מר עוקבא דשתי כל יומא שאני מר עוקבא דדש ביה:
MICHNA: On ne fait pas tremper l’assa-fœtida dans de l’eau tiède, mais on la met dans du vinaigre. On ne trempe pas les vesces et on ne les frotte pas, mais on les met dans un crible ou dans une corbeille.
מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ואין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה
On ne crible pas la paille au crible, et on ne la met pas sur un endroit élevé pour que la balle tombe ; mais on la prend dans un crible et on la met dans la mangeoire.
אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:
GUEMARA: Ils ont posé la question : s’il a fait tremper, qu’en est-il ? Rav Ada de Narech l’a expliqué devant Rav Yossef : s’il a fait tremper, il est passible d’un sacrifice expiatoire.
גמ׳ איבעיא להו שרה מאי תרגמא רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף שרה חייב חטאת
Abayé lui dit : s’il en est ainsi, celui qui fait tremper de la viande dans de l’eau, est-il aussi coupable ? Abayé a donc dit : c’est [une interdiction] rabbinique, afin qu’il ne fasse pas comme il fait en semaine.
א"ל אביי אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול
Rabbi Yo’hanan demanda à Rabbi Yannaï : peut-on faire tremper l’assa-fœtida dans de l’eau froide ? Il lui répondit : c’est interdit. — Mais nous avons appris : on ne fait pas tremper l’assa-fœtida dans de l’eau tiède ; donc dans de l’eau froide, c’est permis !
בעא מיניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו לשרות את החלתית בצונן א"ל אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר
Il lui répondit : s’il en était ainsi, quelle différence y aurait-il entre moi et toi ? Notre Michna est [l’opinion] d’un seul. Car on a enseigné : on ne fait pas tremper l’assa-fœtida, ni dans l’eau chaude ni dans l’eau froide. Rabbi Yossé dit : dans l’eau chaude c’est interdit, dans l’eau froide c’est permis.
א"ל א"כ מה בין לי ולך מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן רבי יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר
Pour quoi l’utilise-t-on ? Pour l’oppression du cœur. Rav A’ha bar Yossef souffrait d’oppression du cœur. Il vint devant Mar Oukva, qui lui dit : va boire trois sicles d’assa-fœtida en trois jours. Il alla et en but le jeudi et la veille du Chabbat. Le matin [du Chabbat], il alla demander à la maison d’étude. On lui dit : [un Tanna] de l’école de Rav Ada a enseigné — et certains disent : [un Tanna] de l’école de Mar bar Rav Ada a enseigné : un homme peut en boire un kav ou deux kav sans crainte.
למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא אתא לקמיה דמר עוקבא א"ל זיל שתי תלתא תיקלי חילתתא בתלתא יומי אזל אישתי חמשא בשבת ומעלי שבת לצפרא אזל שאל בי מדרשא אמרו ליה תנא דבי רב אדא ואמרי לה תנא דבי מר בר רב אדא שותה אדם קב או קביים ואינו חושש
Il leur dit : boire, je ne le demande pas ; ce que je demande, c’est faire tremper : qu’en est-il ? Rav ’Hiya bar Avin leur dit : il m’est arrivé un cas ; je suis allé le demander à Rav Ada bar Ahava, et il ne le savait pas ; je suis allé le demander à Rav Houna, et il a dit : voici ce que Rav a dit : on le fait tremper dans de l’eau froide et on le pose au soleil.
אמר להו לשתות לא קמיבעיא לי כי קא מיבעיא לי לשרות מאי אמר להו רב חייא בר אבין בדידי הוה עובדא ואתאי שאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הוה בידיה אתאי שאילתיה לרב הונא ואמר הכי קאמר רב שורה בצונן ומניח בחמה
Selon celui qui permet ? Même selon celui qui interdit, ces choses s’appliquent lorsqu’on n’en a pas bu du tout ; mais ici, puisqu’il en a bu le jeudi et la veille du Chabbat, s’il n’en boit pas le Chabbat, il est en danger.
כמאן דשרי אפילו למאן דאסר ה"מ היכא דלא אישתי כלל אבל הכא כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן
Rav A’ha bar Yossef s’en allait, appuyé sur l’épaule de Rav Na’hman bar Its’hak, le fils de sa sœur. Il lui dit : quand nous arriverons chez Rav Safra, fais-moi entrer. Quand ils arrivèrent, il le fit entrer. Il lui demanda : peut-on frotter un vêtement de lin le Chabbat ? Vise-t-il à assouplir le vêtement de lin, et c’est bien, ou bien vise-t-il à produire de la blancheur, et c’est interdit ? Il lui répondit : il vise à l’assouplir, et c’est bien.
מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא כי מטו עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא לרכוכי כיתניתא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קמיכוין ואסיר א"ל לרכוכי קא מיכוין ושפיר דמי
Quand il sortit, [Rav Na’hman] vint et lui dit : que lui a demandé le maître ? Il lui répondit : je lui ai demandé si l’on peut frotter un vêtement de lin le Chabbat, et il m’a dit : c’est bien.
כי נפק אתא א"ל מאי בעא מר מיניה א"ל בעי מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי
— Et que le maître lui demande au sujet d’un foulard ! — Le foulard, je n’ai pas à le demander, car je l’ai demandé à Rav Houna, et il me l’a tranché.
ותבעי ליה למר סודרא סודרא לא קא מיבעיא לי דבעי מרב הונא ופשיט לי
— Et que le maître le tranche [pour le lin] à partir du foulard ! Il lui répondit : là-bas, cela a l’air de produire de la blancheur ; ici, cela n’a pas l’air de produire de la blancheur.
ותיפשיט ליה למר מסודרא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא
Rav ’Hisda a dit : ce vêtement de lin,
אמר רב חסדא האי כיתניתא
Original : Shabbat 140a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.