Structure du débat :Michna 1Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
le retirer de la perche, c’est permis ; [retirer] la perche de lui, c’est interdit. Rava a dit : et si c’est un vêtement de peu de valeur, c’est permis. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
משלפו לדידה מקניא שרי קניא ממנה אסור אמר רבא ואם כלי קיואי הוא מותר
Et Rav ’Hisda a dit : un fils de l’école [qui n’a pas beaucoup de pain] ne doit pas manger de légumes, parce qu’ils ouvrent l’appétit. Et Rav ’Hisda a dit : moi, ni dans ma pauvreté je n’ai mangé de légumes, ni dans ma richesse je n’ai mangé de légumes. Dans ma pauvreté, parce qu’ils ouvrent l’appétit ; dans ma richesse, parce que je me disais : là où entrent des légumes, que la viande et le poisson entrent.
ואמר רב חסדא בר בי רב [דלא נפישא ליה ריפתא] לא ליכול ירקא משום דגריר ואמר רב חסדא אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי ירקא בעניותי משום דגריר בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי
Et Rav ’Hisda a dit : un fils de l’école qui n’a pas beaucoup de pain ne doit pas rompre [le pain] en morceaux. Et Rav ’Hisda a dit : un fils de l’école qui n’a pas beaucoup de pain ne doit pas rompre. Quelle en est la raison ? Parce qu’il ne le fait pas d’un œil généreux. Et Rav ’Hisda a dit : moi, au début, je ne rompais [le pain] qu’après avoir jeté la main dans tout le plat et y avoir trouvé [tout ce dont j’avais besoin].
ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא לא ליבצע בצועי ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא לא ליבצע מ"ט דלא עביד בעין יפה ואמר רב חסדא אנא מעיקרא לא הואי בצענא עד דשדאי ידי בכולי מנא ואשכחי [ביה כל צרכי]
Et Rav ’Hisda a dit : celui qui peut manger du pain d’orge et mange du [pain] de froment transgresse l’interdit de « ne pas détruire ». Et Rav Papa a dit : celui qui peut boire de la bière et boit du vin transgresse l’interdit de « ne pas détruire ». Mais ce n’est rien : [l’interdit de] « ne pas détruire » [qui concerne] le corps passe avant.
ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום בל תשחית ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף
Et Rav ’Hisda a dit : un fils de l’école qui achète un vêtement de lin, qu’il l’achète de Nehar Abba, et qu’il le fasse blanchir tous les trente jours ; il lui durera les douze mois de l’année, et je m’en porte garant. Qu’est-ce que kitounita ? Une belle compagnie.
וא"ר חסדא בר בי רב דזבין כיתוניתא ליזבן מדנהר אבא וניחוורה כל תלתין יומין דמפטיא ליה תריסר ירחי שתא ואנא ערבא מאי כיתוניתא כיתא נאה
Et Rav ’Hisda a dit : un fils de l’école ne doit pas envoyer ses vêtements à son hôte pour qu’il les lui blanchisse, car ce n’est pas convenable ; peut-être y verra-t-il quelque chose et en viendra-t-il à le mépriser.
וא"ר חסדא בר בי רב לא לישדר מאניה לאושפיזיה לחווריה ליה דלאו אורח ארעא דילמא חזי ביה מידי ואתי למגניא
Ne mangez pas de légumes la nuit, ne mangez pas de dattes la nuit, et ne buvez pas de bière la nuit ; et ne faites pas vos besoins là où vos maris font leurs besoins.
לא תיכלון ירקא בליליא לא תיכלון תמרי בליליא ולא תשתון שיכרא בליליא ולא תיפנון היכא דמפני גברייכו
Il prit une perle dans une main et une motte de terre dans l’autre main. La perle, il la leur montra ; la motte de terre, il ne la leur montra pas, jusqu’à ce qu’elles fussent tourmentées, et ensuite il la leur montra.
נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה מרגניתא אחוי להו וכורא לא אחוי להו עד דמיצטערן והדר אחוי להו:
« On ne trempe pas les vesces » : notre Michna n’est pas selon ce Tanna-ci. Car on a enseigné : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : on ne tient aucun compte du crible.
אין שולין את הכרשינין: מתני' דלא כי האי תנא דתניא ר"א בן יעקב אומר אין משגיחין בכברה כל עיקר:
MICHNA: On racle [la mangeoire] devant le bœuf à l’engrais et on écarte [le fourrage] sur les côtés à cause des excréments, ce sont les paroles de Rabbi Dossa ; et les Sages interdisent. On prend devant une bête et on met devant une autre bête le Chabbat.
מתני׳ גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת:
GUEMARA: Ils ont posé la question : les Rabbanan sont-ils en désaccord sur la première partie, ou sont-ils en désaccord sur la dernière partie, ou sont-ils en désaccord sur les deux ?
גמ׳ איבעיא להו רבנן ארישא פליגי או אסיפא פליגי או אתרוייהו פליגי
Rav ’Hisda a dit : le désaccord porte sur une mangeoire creusée dans le sol ; mais pour une mangeoire qui est un récipient, de l’avis de tous, c’est permis. — Mais pour une mangeoire creusée dans le sol, y a-t-il quelqu’un qui permette ? On aplanit des creux ! — En réalité, si cela a été dit, voici ce qui a été dit : Rav ’Hisda a dit : le désaccord porte sur une mangeoire qui est un récipient ; mais pour une mangeoire creusée dans le sol, de l’avis de tous, c’est interdit.
אמר רב חסדא מחלוקת באיבוס של קרקע אבל באיבוס של כלי דברי הכל מותר ואיבוס של קרקע מי איכא למאן דשרי הא קא משוי גומות אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר חסדא מחלוקת באיבוס של כלי אבל באיבוס של קרקע דברי הכל אסור:
« Et on prend devant une bête » : on a enseigné dans une baraïta : on prend devant une bête dont la bouche est propre, et on met devant une bête dont la bouche est sale. Et on a enseigné dans une autre : on prend devant une bête dont la bouche est sale, et on met devant une bête dont la bouche est propre.
ונוטלין מלפני בהמה: תנא חדא נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה ונותנין לפני בהמה שפיה רע ותניא אידך נוטלין מלפני בהמה שפיה רע ונותנין לפני בהמה שפיה יפה
Abayé a dit : l’une et l’autre [enseignent que] de devant l’âne vers le bœuf, nous prenons ; de devant le bœuf vers l’âne, nous ne prenons pas. Et ce qu’elle enseigne : « on prend devant une bête dont la bouche est propre », c’est l’âne, qui n’a pas de bave ; « et on met devant une bête dont la bouche est sale », c’est la vache.
אמר אביי אידי ואידי מקמי חמרא לקמי תורא שקלינן מקמי תורא לקמי חמרא לא שקלינן והא דקתני נוטל מלפני בהמה שפיה יפה בחמור דלית ליה רירי ונותנין לפני בהמה שפיה רע בפרה
Original : Shabbat 140b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.