à cause de la vermine. « Et certains disent : On n’agrandit pas » : parfois on ne l’a pas bien fait au départ, et on en viendrait à l’élargir. Rav Na’hman a exposé au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est conforme à « certains disent ».
משום ריחשא וי"א אין מוסיפים זימנין דלא תקניה מעיקרא ואתי לארוחי ביה דרש רב נחמן משום רבי יוחנן הלכה כיש אומרים:
« Et ils sont d’accord qu’on perce un trou ancien dès l’abord. » Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : On ne l’a enseigné que [pour un trou] à un endroit fait pour préserver [le vin] ; mais pour renforcer, c’est interdit. Comment est-ce « pour préserver », comment est-ce « pour renforcer » ? Rav ’Hisda a dit : Au-dessus du [niveau du] vin, c’est pour préserver ; au-dessous du vin, c’est pour renforcer. Rava a dit : Au-dessous du vin aussi, c’est pour préserver ; et comment est-ce « pour renforcer » ? Par exemple, quand on l’a percée au-dessous de la lie.
ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה: אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק אסור היכי דמי לשמר היכי דמי לחזק א"ר חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין זהו לחזק רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים
Abayé dit à Rava : Il a été enseigné [une baraïta] qui te soutient : Une maison murée a quatre coudées ; si l’on a brisé ses montants, elle n’a pas quatre coudées. Une maison murée ne rend pas impur tout son pourtour ; si l’on a brisé ses montants, elle rend impur tout son pourtour.
א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו
Le tuyau [de roseau, pour servir le vin] : Rav l’interdit et Chmouel le permet. Le couper dès l’abord, tout le monde s’accorde que c’est interdit ; le remettre, tout le monde s’accorde que c’est permis. Où divergent-ils ? Quand il est coupé mais non ajusté : celui qui interdit [dit] : nous décrétons, de peur qu’on en vienne à couper dès l’abord ; et celui qui permet [dit] : nous ne décrétons pas.
גובתא רב אסר ושמואל שרי מחתך לכתחלה דכ"ע לא פליגי דאסור אהדורי דכ"ע לא פליגי דשרי כי פליגי דחתיכה ולא מתקנא מאן דאסר גזרינן דילמא אתי למיחתך לכתחלה ומאן דשרי לא גזרינן
C’est [une controverse] entre Tannaïm : On ne coupe pas un tuyau le jour de fête, et inutile de dire le Chabbat ; s’il est tombé, on (ne) le remet (pas) le Chabbat, et inutile de dire le jour de fête ; et Rabbi Yochiya est indulgent.
כתנאי אין חותכין שפופרת ביו"ט וא"צ לומר בשבת נפלה (אין) מחזירין אותה בשבת ואין צריך לומר ביו"ט ור' יאשיה מיקל
Rabbi Yochiya, sur quoi [porte son avis] ? Si l’on dit sur le début : mais on aménage un ustensile ! Plutôt sur la fin : mais le premier Tanna aussi le permet ! Ce qui les sépare, c’est [le tuyau] coupé mais non ajusté : un maître pense que nous décrétons, et l’autre pense que nous ne décrétons pas. Rav Chicha, fils de Rav Idi, a exposé au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est conforme à Rabbi Yochiya.
ר' יאשיה אהייא אילימא ארישא הא קמתקן מנא אלא אסיפא ת"ק נמי מישרא קשרי אלא דחתיכה ולא מתקנא איכא בינייהו מ"ס גזרינן ומ"ס לא גזרינן דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דר' יוחנן הלכה כר' יאשיה:
« Et si elle était percée, etc. » La graisse [pour boucher] : Rav l’interdit et Chmouel la permet. Celui qui interdit [dit] : nous décrétons à cause de la cire ; et celui qui permet [dit] : nous ne décrétons pas. Rav Chmouel bar bar ’Hana dit à Rav Yossef : Tu nous as dit explicitement au nom de Rav : La graisse est permise.
ואם היתה נקובה וכו': מישחא רב אסר ושמואל שרי מאן דאסר גזרינן משום שעוה ומאן דשרי לא גזרינן אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן משמיה דרב מישחא שרי
Tavot Richba a dit au nom de Chmouel : Cette feuille de myrte [servant de bec au tonneau] est interdite. Pour quelle raison ? Rav Yemar de Difti a dit : C’est un décret à cause de la gouttière. Rav Achi a dit : C’est un décret, de peur qu’on ne la détache. Quelle différence entre eux ? Il y a une différence pour [des feuilles] détachées et posées [d’avance].
אמר טבות רישבא אמר שמואל האי טרפא דאסא אסור מ"ט רב יימר מדפתי אמר גזירה משום מרזב רב אשי אמר גזירה שמא יקטום מאי בינייהו איכא בינייהו דקטים ומנחי
Le coussin : Rav l’interdit et Chmouel le permet. Pour un [coussin] mou, tout le monde s’accorde que c’est permis ; pour un dur, tout le monde s’accorde que c’est interdit. Où divergent-ils ? Pour un moyen : celui qui interdit [dit que] cela paraît comme une charge ; et celui qui permet [dit que] cela ne paraît pas comme une charge.
בי סדיא רב אסר ושמואל שרי ברכין דכולי עלמא לא פליגי דשרי בקשין דכ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי במיצעי מאן דאסר מיחזי כמשוי ומאן דשרי לא מיחזי כמשוי
Et [l’avis] de Rav n’a pas été dit explicitement, mais a été déduit : Rav arriva dans un certain endroit où il n’avait pas de place ; il sortit s’asseoir dans un karmelit. On lui apporta un coussin, et il ne s’assit pas [dessus]. Celui qui le vit pensa que c’était parce que le coussin est interdit. Mais ce n’est pas cela : Rav faisait proclamer que le coussin est permis, et c’est par égard pour nos maîtres qu’il ne s’assit pas dessus. Et qui étaient-ils ? Rav Kahana et Rav Assi.
והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דרב איקלע לההוא אתרא דלא הוה ליה רווחא נפק יתיב בכרמלית אייתו ליה בי סדיא לא יתיב מאן דחזא סבר משום דבי סדיא אסור ולא היא דרב אכרוזי מכריז בי סדיא שרי ומשום כבוד רבותינו לא ישב עליו ומאן נינהו רב כהנא ורב אסי:
MICHNA: On met un plat cuisiné dans une citerne pour qu’il se conserve, et l’eau bonne dans la mauvaise pour qu’elle se refroidisse, et l’eau froide au soleil pour qu’elle se réchauffe. Celui dont les vêtements sont tombés à l’eau en chemin marche avec, sans s’en soucier ; arrivé à la cour extérieure, il les étend au soleil, mais pas en face du public.
מתני׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם:
« Et l’eau bonne dans la mauvaise. » C’est évident ! — C’est la fin qui lui était nécessaire : « et l’eau froide au soleil ». Cela aussi est évident ! — Tu aurais pu dire : décrétons, de peur qu’on en vienne à envelopper dans la cendre chaude. Il nous l’apprend.
ואת המים היפים ברעים: פשיטא סיפא איצטריכא ליה ואת הצונן בחמה הא נמי פשיטא מהו דתימא ניגזור דילמא אתי לאטמוני ברמץ קמ"ל:
« Celui dont [les vêtements] sont tombés, etc. » Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Partout où les Sages ont interdit à cause de l’apparence, c’est interdit même dans la chambre la plus retirée. Nous avons appris : « Il les étend au soleil, mais pas en face du public » ! — C’est [une controverse] entre Tannaïm, car il a été enseigné : Il les étend au soleil, mais pas en face du public ; Rabbi Eliézer et Rabbi Chimon l’interdisent.
מי שנשרו וכו': אמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור תנן שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם תנאי היא דתניא שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ר"א ור"ש אוסרין
Original : Shabbat 146b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.