Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
où le serpent vint sur Ève, il jeta en elle une souillure. Israël, qui s’est tenu au mont Sinaï, sa souillure a cessé ; les idolâtres, qui ne se sont pas tenus au mont Sinaï, leur souillure n’a pas cessé. Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Et les convertis, qu’en est-il ? Il lui dit : Bien qu’eux-mêmes n’y fussent pas, leurs astres y étaient, car il est écrit : « Avec celui qui est ici avec nous, se tenant aujourd’hui devant l’Éternel notre Dieu, et avec celui qui n’est pas ici, etc. » (Dt 29, 14).
שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבי' שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי גרים מאי א"ל אע"ג דאינהו לא הוו מזלייהו הוו דכתיב (דברים כט, יד) את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'
Et cela diverge de Rabbi Abba bar Kahana, car Rabbi Abba bar Kahana a dit : Pendant trois générations, la souillure n’a pas cessé chez nos ancêtres : Abraham engendra Ismaël, Isaac engendra Ésaü ; Jacob engendra douze tribus, en qui il n’y avait aucun défaut.
ופליגא דר' אבא בר כהנא דא"ר אבא בר כהנא עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו אברהם הוליד את ישמעאל יצחק הוליד את עשו יעקב הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי:
MICHNA: On brise une jarre pour en manger des figues sèches, pourvu qu’on n’ait pas l’intention de faire un ustensile. Et on ne perce pas le bouchon d’une jarre : paroles de Rabbi Yehouda ; et les Sages permettent. Et on ne la percera pas sur son côté ; et si elle était percée, on ne mettra pas de cire dessus, parce qu’on étale. Rabbi Yehouda a dit : Un cas se présenta devant Rabban Yo’hanan ben Zakkaï à ’Arav, et il dit : Je crains pour lui [qu’il ne soit passible] d’un sacrifice expiatoire.
מתני׳ שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ואין נוקבין מגופה של חבית דברי ר' יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת:
GUEMARA:Rabbi Ochaya a dit : On ne l’a enseigné que pour des [figues] pressées [en masse] ; mais pour des détachées, non. — Et pour des détachées, non ?
גמ׳ א"ר אושעיא ל"ש אלא דרוסות אבל מפורדות לא ומפורדות לא
On objecta : Rabban Chimon ben Gamliel dit : On apporte une jarre de vin, on en tranche le haut avec une épée et on la pose devant les invités le Chabbat, sans s’en soucier ! — Celle-là, ce sont les Rabbanan ; notre Michna, c’est Rabbi Ne’hémia.
מיתיבי ר' שמעון בן גמליאל אומר מביא אדם את החבית של יין ומתיז ראשה בסייף ומניחה לפני האורחים בשבת ואינו חושש ההיא רבנן מתני' רבי נחמיה היא
Et qu’est-ce qui a contraint Rabbi Ochaya à établir notre Michna selon Rabbi Ne’hémia et pour des [figues] pressées ? Qu’il l’établisse pour des détachées et selon les Rabbanan ! Rava a dit : La Michna lui posait une difficulté : pourquoi enseigne-t-elle précisément « des figues sèches » ? Qu’elle enseigne « des fruits » ! Déduis-en donc [qu’il s’agit de figues] pressées.
ומאי דוחקיה דרבי אושעיא לאוקמי מתניתין כרבי נחמיה ובדרוסות לוקמה במפורדות ורבנן אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני גרוגרות ליתני פירות אלא ש"מ בדרוסות
Il a été enseigné dans une [baraïta] : Les enveloppes [tressées] de figues sèches et de dattes, on les dénoue, on les déchire et on les coupe. Et il a été enseigné dans une autre : On les dénoue, mais on ne les déchire pas et on ne les coupe pas. Ce n’est pas difficile : celle-ci est [selon] les Rabbanan, celle-là [selon]Rabbi Ne’hémia, car il a été enseigné : Rabbi Ne’hémia dit : Même une louche, même un manteau, même un couteau ne se prennent que pour leur usage [propre].
תניא חדא חותלות של גרוגרות ושל תמרים מתיר ומפקיע וחותך ותניא אידך מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך לא קשיא הא רבנן הא ר' נחמיה דתניא ר' נחמיה אומר אפי' תרווד ואפילו טלית ואפילו סכין אין ניטלין אלא לצורך תשמישן
On demanda à Rav Chéchet : Qu’en est-il de percer un tonneau avec une alène le Chabbat ? A-t-on l’intention [de faire] une ouverture, et c’est interdit ; ou peut-être a-t-on l’intention [d’offrir] un bel effet, et c’est permis ? Il leur dit : On a l’intention [de faire] une ouverture, et c’est interdit.
בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטיא בשבתא לפיתחא קמיכוין ואסיר או דילמא לעין יפה קמיכוין ושרי א"ל לפיתחא קא מכוין ואסיר
On objecta : Rabban Chimon ben Gamliel dit : On apporte une jarre de vin et on en tranche le haut avec une épée ! — Là, on a certainement l’intention [d’offrir] un bel effet ; ici, si l’on avait l’intention [d’offrir] un bel effet, on l’ouvrirait [franchement].
מיתיבי רשב"ג אומר מביא אדם חבית של יין ומתיז ראשה בסייף התם ודאי לעין יפה קמיכוין הכא אם איתא דלעין יפה קמיכוין לפתוחי מיפתח:
« On ne perce pas le bouchon, etc. » Rav Houna a dit : La controverse [porte sur] le dessus ; mais sur le côté, de l’avis de tous c’est interdit ; et c’est ce qu’enseigne [la Michna] : « On ne la percera pas sur son côté. » Et Rav ’Hisda a dit : La controverse [porte sur] le côté ; mais sur le dessus, de l’avis de tous c’est permis ; et ce qu’elle enseigne, « on ne la percera pas sur son côté », concerne là le corps même de la jarre.
אין נוקבין מגופה וכו': אמר רב הונא מחלוקת למעלה אבל מן הצד דברי הכל אסור והיינו דקתני לא יקבנה מצדה ורב חסדא אמר מחלוקת מן הצד אבל על גבה דברי הכל מותר והא דקתני לא יקבנה מצדה התם בגופה דחבית
Les Sages ont enseigné : On ne perce pas un trou nouveau le Chabbat ; et si l’on vient à [l’]agrandir, on [l’]agrandit. Et certains disent : On n’agrandit pas. Et ils sont d’accord qu’on perce un trou ancien dès l’abord. Et selon le premier Tanna, en quoi [l’agrandissement] diffère-t-il d’un trou nouveau, [interdit] parce qu’on aménage une ouverture ? En agrandissant aussi, on aménage une ouverture !
תנו רבנן אין נוקבין נקב חדש בשבת ואם בא להוסיף מוסיף ויש אומרים אין מוסיפין ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחילה ותנא קמא מאי שנא מנקב חדש דלא דקא מתקן פיתחא אוסופי נמי קא מתקן פיתחא
Rabba a dit : Selon la Torah, toute ouverture qui n’est pas faite pour faire entrer et sortir n’est pas une ouverture ; et ce sont les Rabbanan qui l’ont interdit par décret, à cause du poulailler, [dont l’ouverture] est faite pour faire entrer l’air et sortir la chaleur. « Et si l’on vient à agrandir, on agrandit » : quant à agrandir, dans un poulailler on n’en viendrait certainement pas à agrandir,
אמר רבה דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא ואם בא להוסיף מוסיף אוסופי ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי
Original : Shabbat 146a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.