Structure du débat :Michna 1Question 1Récit 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Celui qui secoue son manteau le Chabbat est passible d’un sacrifice expiatoire. Et nous ne l’avons dit que pour un neuf, mais pour un vieux, cela ne nous concerne pas ; et nous ne l’avons dit que pour un noir, mais pour un blanc ou un rouge, cela ne nous concerne pas ; et [seulement] si l’on y tient.
המנער טליתו בשבת חייב חטאת ולא אמרן אלא בחדתי אבל בעתיקי לית לן בה ולא אמרן אלא באוכמי אבל בחיורי וסומקי לית לן בה והוא דקפיד עלייהו
Oula arriva à Poumbedita ; il vit des Rabbanan qui secouaient leurs manteaux. Il dit : Les Rabbanan profanent le Chabbat ! Rav Yehouda leur dit : Secouez-les devant lui ; nous, nous n’y tenons pas du tout.
עולא איקלע לפומבדיתא חזא רבנן דקא מנפצי גלימייהו אמר קמחללין רבנן שבתא אמר להו רב יהודה נפוצי ליה באפיה אנן לא קפדינן מידי
Abayé se tenait devant Rav Yossef. [Celui-ci] lui dit : Donne-moi mon bonnet. [Il vit qu’il y avait] de la rosée dessus, et il hésitait à le lui donner. Il lui dit : Secoue-le, jette [la rosée] ; nous, nous n’y tenons pas du tout.
אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף א"ל הב לי כומתאי [חזא דאיכא] טלא עליה הוה קמחסם למיתבה ליה א"ל נפוץ שדי אנן לא קפדינן מידי
Rav Its’hak bar Yossef a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui sort le Chabbat avec un manteau plié posé sur son épaule est passible d’un sacrifice expiatoire. Il a été enseigné de même : Les marchands de vêtements qui sortent le Chabbat avec des manteaux pliés et posés sur leurs épaules sont passibles d’un sacrifice expiatoire ; et on ne l’a pas dit des marchands de vêtements seulement, mais de tout homme ; seulement, c’est l’habitude des vendeurs de sortir ainsi.
אמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן היוצא בטלית מקופלת מונחת לו על כתיפו בשבת חייב חטאת תנ"ה סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת חייבין חטאת ולא סוחרי כסות בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של מוכרין לצאת כך
Et un boutiquier qui sort avec des pièces nouées dans son drap est passible d’un sacrifice expiatoire ; et on ne l’a pas dit du boutiquier seulement, mais de tout homme ; seulement, c’est l’habitude du boutiquier de sortir ainsi. Et les portefaix sortent avec des foulards sur leurs épaules ; et on ne l’a pas dit des portefaix seulement, mais de tout homme ; seulement, c’est l’habitude des portefaix de sortir ainsi.
וחנוני היוצא במעות הצרורין לו בסדינו חייב חטאת ולא חנוני בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכו של חנוני לצאת כך והרטנין יוצאין בסודרין שעל כתיפן ולא רטנין בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של רטנין לצאת בכך
Rabbi Yehouda a dit : Il arriva que Hyrcanos, fils de Rabbi Eliézer ben Hyrcanos, sortit le Chabbat avec un foulard sur son épaule, sauf qu’un fil en était enroulé autour de son doigt. Et quand l’affaire vint devant les Sages, ils dirent : [C’est permis] même si un fil n’est pas enroulé autour de son doigt. Rav Na’hman bar Rav ’Hisda a exposé au nom de Rav ’Hisda : La halakha est [ainsi], même si un fil n’est pas enroulé autour de ses doigts.
א"ר יהודה מעשה בהורקנוס בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת אלא שנימא כרוכה לו באצבעו וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו אפילו אין נימא כרוכה לו באצבעו דרש רב נחמן בר רב חסדא משמיה דרב חסדא הלכה אע"פ שאין נימא כרוכה לו באצבעותיו
Oula arriva chez Assi bar Hini. On lui demanda : Qu’en est-il de faire une gouttière le Chabbat ? Il leur dit : Ainsi a dit Rabbi Ilaï : Il est interdit de faire une gouttière le Chabbat. Qu’est-ce qu’une « gouttière » ? Rabbi Zeïra a dit : Les poches babyloniennes [faites en retroussant le vêtement].
עולא איקלע לבי אסי בר היני בעו מיניה מהו לעשות מרזב בשבת אמר להו הכי אמר רבי אלעי אסור לעשות מרזב בשבת מאי מרזב אמר ר' זירא כיסי בבלייתא
Rabbi Yirmeya était assis devant Rabbi Zeïra. Il lui dit : Et ainsi, qu’en est-il ? Il lui dit : C’est interdit. — Et ainsi, qu’en est-il ? Il lui dit : C’est interdit. Rav Papa a dit : Tiens cette règle en main : tout ce qui se fait dans l’intention de ramasser [le vêtement] est interdit ; tout ce qui est pour se parer est permis ; comme Rav Chicha, fils de Rav Idi, qui se parait [ainsi] de son drap.
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא א"ל הכי מאי א"ל אסור והכי מאי א"ל אסור אמר רב פפא נקוט האי כללא בידך כל אדעתא דלכנופי אסור כל דלהתנאות שרי כי הא דרב שישא בריה דרב אידי מתנאה בסדינו הוה
Quand Rav Dimi vint, il dit : Une fois, Rabbi sortit aux champs, et les deux pans de son manteau étaient posés sur son épaule. Yehochoua ben Zirouz, fils du beau-père de Rabbi Meïr, lui dit : Pour cela, Rabbi Meïr n’a-t-il pas déclaré passible d’un sacrifice expiatoire ? Il lui dit : Rabbi Meïr était-il si minutieux ? [Et] Rabbi laissa retomber son manteau.
כי אתא רב דימי אמר פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין על כתיפו אמר לפניו יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר בזו לא חייב ר' מאיר חטאת אמר ליה דקדק רבי מאיר עד כאן שלשל רבי טליתו
Quand Ravin vint, il dit : Ce n’était pas Yehochoua ben Zirouz, mais c’était Yehochoua ben Kafoussaï, le gendre de Rabbi Akiva, qui dit : Pour cela, Rabbi Akiva n’a-t-il pas déclaré passible d’un sacrifice expiatoire ? Il lui dit : Rabbi Akiva était-il si minutieux ? [Et] Rabbi laissa retomber son manteau. Quand Rav Chmouel bar Rav Yehouda vint, il dit : Il a été dit : « Il fut interrogé ».
כי אתא רבין אמר לא יהושע בן זירוז הוה אלא יהושע בן כפוסאי היה חתנו של ר' עקיבא אמר בזו לא חייב ר' עקיבא חטאת אמר לו דקדק ר"ע עד כאן שלשל רבי טליתו כי אתא רב שמואל בר רב יהודה אמר נשאל איתמר:
MICHNA: Celui qui se baigne dans l’eau d’une grotte ou dans l’eau de Tibériade et s’est essuyé, même avec dix serviettes, ne les rapportera pas à la main ; mais dix personnes s’essuient avec une seule serviette le visage, les mains et les pieds, et la rapportent à la main.
מתני׳ הרוחץ במי מערה ובמי טבריא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיאות לא יביאם בידו אבל עשרה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם ומביאין אותן בידן
On s’enduit [d’huile] et on se masse, mais on ne fait pas d’exercice et on ne se racle pas. On ne descend pas au kordima, on ne prend pas de vomitif, on ne façonne pas [le corps de] l’enfant et on ne remet pas une fracture. Celui dont la main ou le pied s’est luxé ne les agitera pas dans l’eau froide, mais il se lave comme à son habitude, et s’il guérit, il guérit.
סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגררין אין יורדין לקורדימא ואין עושין אפיקטויזין ואין מעצבין את הקטן ואין מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא:
GUEMARA:[La Michna] enseigne l’eau d’une grotte à l’égal de l’eau de Tibériade : de même que l’eau de Tibériade est chaude, de même l’eau d’une grotte est chaude. « Celui qui se baigne » : a posteriori, oui ; dès l’abord, non. On en déduit
גמ׳ קתני מי מערה דומיא דמי טבריא מה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין הרוחץ דיעבד אין לכתחילה לא מכלל
Original : Shabbat 147a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.