que se rincer tout le corps, même dès l’abord, c’est bien. Selon qui ? C’est Rabbi Chimon, car il a été enseigné : On ne se rincera pas, ni à l’eau chaude ni à l’eau froide : paroles de Rabbi Meïr ; Rabbi Chimon le permet ; Rabbi Yehouda dit : À l’eau chaude c’est interdit, à l’eau froide c’est permis.
דלהשתטף כל גופו אפי' לכתחילה שפיר דמי מני ר"ש היא דתניא לא ישתטף אדם בין בחמין בין בצונן דברי ר"מ ר"ש מתיר ר' יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר:
« Et s’est essuyé, même avec dix serviettes. » La première partie nous apprend une nouveauté, et la fin nous apprend une nouveauté. La première partie nous apprend une nouveauté : même celles-ci, où il n’y a pas beaucoup d’eau, puisqu’il est seul, il en viendrait à essorer. Et la fin nous apprend une nouveauté : même celles-ci, où il y a beaucoup d’eau, puisqu’ils sont nombreux, ils se le rappellent les uns aux autres.
ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות: רישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל רישא רבותא קמ"ל דאפילו הני דלא נפישי בהו מיא כיון דחד הוא אתי לידי סחיטה וסיפא רבותא קמ"ל אפילו הני דנפישי בהו מיא כיון דרבים נינהו מדכרי אהדדי:
Les Sages ont enseigné : On s’essuie avec une serviette et on la pose à la fenêtre, et on ne la confiera pas aux préposés des bains, parce qu’ils sont suspects en cette matière. Rabbi Chimon dit : On s’essuie avec une seule serviette et on la rapporte à la main chez soi.
תנו רבנן מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודים על אותו דבר רבי שמעון אומר מסתפג באלונטית אחת ומביאה בידו לתוך ביתו
Rabbi Chimon, c’est ce que nous avons dit. Rabbi, car il a été enseigné : Rabbi a dit : Quand nous étudiions la Torah chez Rabbi Chimon à Tekoa, nous montions l’huile et la serviette de la cour au toit et du toit à l’enclos, jusqu’à ce que nous arrivions à la source où nous nous baignions. Chmouel, car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : On s’essuie avec une serviette et on la rapporte à la main chez soi. Rabbi Yo’hanan, car Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est qu’on s’essuie avec une serviette et qu’on la rapporte à la main chez soi.
ר' שמעון הא דאמרן רבי דתניא אמר רבי כשהיינו למדין תורה אצל ר' שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף עד שהיינו מגיעין אצל מעין שהיינו רוחצין בו שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו ר' יוחנן דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו
Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : La halakha est conforme à une Michna anonyme ? Or nous avons appris : « Et s’est essuyé, même avec dix serviettes, ne les rapportera pas à la main » ! — Celle-là, il l’enseigne selon Ben ’Hakhinaï.
ומי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות לא יביאם בידו ההוא כבן חכינאי מתני לה
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Les préposés des bains apportent les draps des femmes aux bains, pourvu qu’ils s’en couvrent la tête et la plus grande partie [du corps]. Une cape, il faut nouer ses deux extrémités en bas. Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Au-dessous des épaules. Rava dit aux gens de Me’hoza : Quand vous transportez des vêtements pour les soldats, laissez-les retomber au-dessous des épaules.
א"ר חייא בר אבא אר"י האוליירין מביאין בלרי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן סכניתא צריך לקשר ב' ראשיה למטה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן למטה מכתפיים אמר להו רבא לבני מחוזא כי מעבריתו מאני לבני חילא שרביבו בהו למטה מכתפיים:
« On s’enduit et on se masse. » Les Sages ont enseigné : On enduit et on masse le ventre le Chabbat, pourvu qu’on ne fasse pas comme on fait en semaine. Comment fait-on ? Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit : On enduit, et ensuite on masse. Rabbi Yo’hanan a dit : On enduit et on masse en même temps.
סכין וממשמשין: ת"ר סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד ר' חמא בר חנינא אמר סך ואח"כ ממשמש ר' יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת:
« Mais on ne fait pas d’exercice. » Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Il est interdit de se tenir au fond [des eaux] de Diomsit, parce que cela échauffe et guérit. Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Toute la saison de Diomsit est de vingt et un jours, et Atséret est comptée dedans. On demanda : Atséret [est-elle] au début ou à la fin ? Viens entendre, car Chmouel a dit : Toutes les potions [sont bonnes] de Pessa’h jusqu’à Atséret. — Peut-être là, c’est que plus le monde est frais, mieux c’est ; mais ici, c’est à cause de la chaleur : plus le monde est chaud, mieux c’est.
אבל לא מתעמלין: א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא אמר ר' יהודה אמר רב כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין איבעיא להו עצרת (בתחלה) להאי גיסא או להאי גיסא ת"ש דאמר שמואל כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו דילמא התם הוא דכמה דקריר עלמא מעלי אבל הכא משום הבלא הוא כיון דחמים עלמא טפי מעלי
Rabbi Éléazar ben ’Arakh arriva là-bas ; il se laissa entraîner à leur suite, et son étude se déracina. Quand il revint, il se leva pour lire dans le livre ; il voulait lire : « Ce mois-ci [ha’hodech hazé lakhem] sera pour vous » (Ex 12, 2), et il dit : « ha’harach haya libam » [« leur cœur était-il sourd ? »]. Les Sages implorèrent la miséricorde pour lui, et son étude lui revint.
רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למיקרי בספרא בעא למיקרא (שמות יב, ב) החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה
Et c’est ce que nous avons appris : Rabbi Nehoraï dit : Exile-toi vers un lieu de Torah, et ne dis pas qu’elle viendra après toi, [ou] que tes compagnons la maintiendront entre tes mains ; « et ne t’appuie pas sur ton intelligence » (Pr 3, 5). On a enseigné : Son nom n’était pas Rabbi Nehoraï, mais son nom était Rabbi Ne’hémia ; et certains disent que son nom était Rabbi Éléazar ben ’Arakh. Et pourquoi fut-il appelé Rabbi Nehoraï ? Parce qu’il illuminait les yeux des Sages dans la halakha.
והיינו דתנן ר' נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחבריך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען תנא לא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו ואמרי לה ר' אלעזר בן ערך שמו ולמה נקרא שמו ר' נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה:
« Et on ne se racle pas. » Les Sages ont enseigné : On ne se racle pas avec un racloir le Chabbat. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Si ses pieds étaient souillés de boue et d’excréments, on racle comme à son habitude, sans s’en soucier. Pour Rav Chmouel bar Yehouda, sa mère fit un racloir d’argent.
אבל לא מתגררין: ת"ר אין גוררין במגררת בשבת רשב"ג אומר אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורר כדרכו ואינו חושש רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגררתא דכספא:
« Et on ne prend pas de vomitif le Chabbat. » Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne l’a enseigné que par une drogue, mais à la main c’est permis. Il a été enseigné : Rabbi Ne’hémia dit : Même en semaine c’est interdit, à cause de la perte de nourriture.
ואין עושין אפיקטויזין בשבת: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בסם אבל ביד מותר תניא רבי נחמיה אומר אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין:
« Et on ne façonne pas l’enfant. » Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Emmailloter un nourrisson le Chabbat, c’est bien. Mais nous avons appris : « On ne façonne pas » ! — Là, [il s’agit] des vertèbres de l’épine dorsale, car cela paraît comme bâtir.
ואין מעצבין את הקטן: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לפופי ינוקא בשבת שפיר דמי והאנן תנן אין מעצבין התם בחומרי שדרה דמיחזי כבונה:
« Et on ne remet pas une fracture. » Rabbi ’Hana de Bagdad a dit au nom de Chmouel :
ואין מחזירין את השבר: אמר רבי חנא בגדתאה אמר שמואל
Original : Shabbat 147b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.